... ללא סיבה, בחירה חופשית, חופש הבחירה, אתה כלום, מה באמת אתה רוצה, עלה נידף, לבחור כמו
אלוהים, הכל רע תמיד, הכל טוב תמיד מה המשמעות של רצון ללא סיבה ומהו הרצון הראשון? אליעד מסביר שכל רצון שיש לנו בעולם מושפע ... אותו רצון. בסופו של דבר, אם נשאל למה שוב ושוב, תמיד נגיע לרצון הראשוני, הרצון הראשון שאין לו סיבה. הרצון הראשון הוא הרצון של
אלוהים או של מי שאתה באמת. בניגוד לרצון האנושי, שנובע מסיבות שונות ומגוונות, הרצון הראשון הוא רצון פשוט וטהור, שרוצה רק כי הוא רוצה ואין שום סיבה או אינטרס שעומדים מאחוריו. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה של בקבוק: למה יש פה בקבוק? אולי
אלוהים רצה שיהיה פה בקבוק, אבל איזה אינטרס יש לו? התשובה היא שאין אינטרס, כי
אלוהים הוא המחוקק הראשון של החוקים, וכשהחוקים נחקקו בפעם הראשונה הם נקבעו ללא כל סיבה. זהו רצון ללא סיבה, רצון שפשוט רוצה ... החוקים האפשריים יחד. המציאות היא הכל בבת אחת, ולכן אי אפשר באמת להבין אותה עד הסוף על ידי הגדרות מוגבלות. מה המשמעות של להיות
אלוהים ואיך זה משפיע על חוויית החיים שלך? כשאתה מגיע להבנה שאתה הוא המציאות כולה, שאתה
אלוהים, יש שלוש פרספקטיבות שדרכן אתה חווה את החיים שלך בו זמנית: הכל מושלם: כי כל מה שקורה הוא בדיוק מה שאתה
כאלוהים רוצה, ולכן שום דבר לא יכול להיות לא טוב. הכל נורא: כי ביחס לשלמות המוחלטת אין שום יתרון בזה שהמציאות קיימת, ולמעשה ... ואדישות. אתה לא באמת מוטרד ממה שקורה, כי זה גם רצוי וגם לא רצוי בעת ובעונה אחת. לדוגמה, אם כלב נושך אותך, אתה מבין שבחרת בזה
כאלוהים, כי רצית לחוות בדיוק את החוויה הזאת. אתה גם הכלב, גם האדם שנשכו אותו, וגם זה שסובל ומתנגד לחוויה. אתה יוצר לעצמך ... האדם צריך להיות מדויק עם עצמו ולשאול עד הסוף, מה אני באמת רוצה, ולמה אני רוצה זאת, עד שהוא יגיע להבנה הבסיסית ביותר, שהוא עצמו
אלוהים, שהוא עצמו המציאות, ושהוא זה שיוצר את הכל בכל רגע מחדש. מהו הרצון הראשון? האם יש בחירה חופשית? האם אני חלק מהמציאות? למה המציאות קיימת? האם אני
אלוהים? איך מגיעים לאמת המוחלטת? איך עושים שלום פנימי? אליעד: בואו נסביר על הרצון. כול הרצונות בעולם, תמיד יש רצון אחד ... אין שום רצון שאין לו לפניו. עד שמגיעים לנקודת ההתחלה, ששם הרצון הראשון. מה זה אומר הרצון הראשון? הרצון הראשון רלוונטי רק לגבי
אלוהים. מה הכוונה? אתה רוצה כי גרמו לך לרצות. אבל
אלוהים, או מי שאתה באמת, הוא רוצה, כי רק ככה הוא רוצה. למשל, יש כאן בקבוק, האם יכול להיות שלא יהיה פה בקבוק? מצד האין סוף, אם
אלוהים רוצה, לא יהיה פה בקבוק. אז למה יש פה בקבוק, איזה אינטרס יש
לאלוהים שיהיה פה בקבוק? אין אינטרס, כי הוא בהתחלה עוד לפני האינטרס.
אלוהים הוא המחוקק של החוקים, הוא רוצה הכל בבת אחת. כשמחוקקים את החוקים בפעם הראשונה, מחוקקים אותם בלי סיבה מוגדרת. פשוט חוקקו את החוקים. זאת אומרת,
שאלוהים רוצה, כי ככה הוא רוצה. כול הרצונות, ההתחלה היא שהמציאות גורמת לי לרצות את זה. אני מבחינתי לא צריך את זה, אבל ... גם אתה, וגם גורם לחלק ממך לקטר ולהתנגד למשל. עכשיו, זה דבר מאוד אכזרי ואולי גם מאוד טוב, תלוי את מי שואלים. אחרי שהבנת שאתה
אלוהים, זה לא הופך את הכל לטוב, ולא הופך את הכל לרע. יש כאן 3 פרספקטיבות שונות. אחרי שאתה מבין שאתה
אלוהים, אז תמיד הכי טוב לך מושלם, הכי רע לך מושלם, והכי לא טוב לך והכי לא רע לך. למה? מצד אחד תמיד טוב לך, למה? כי אני
אלוהים רוצה את הכל. מצד שני, זאת צרה גדולה, כי ביחס למוחלט זה לא נתן שום דבר, זה נתן רק חסרונות. אבל למה זה שיא הרע? כי אתה מבין שכול כך רע לך ואף אחד לא יכול לעזור לך. אם אתה חושב שאתה חלק מהמציאות אז אתה חושב שאולי המציאות תושיע אותי, אולי
אלוהים יושיע אותי, אבל אם אתה מבין שאתה
אלוהים, ואתה
כאלוהים מצמצם את עצמך, אז מה אתה יכול לעשות. מתוכי נוצר הרצון ואני לא יכול לעשות שום דבר נגד זה. שאלה: למה זה רע? אליעד: ראשית זה לא נתן שום דבר ביחס למוחלט. ושנית בכל דבר יש חיסרון, אני לא זה, אני לא שם, רק חסרונות. מהצד שזה טוב, עכשיו
אלוהים יכול לחוות שזה מושלם. כי כאשר יש רק אחד, אז אני לא יודע שאני
אלוהים, ועכשיו יש שניים ואני יכול לדעת שאני
אלוהים. אפילו אני יכול לדעת שאני
אלוהים הרבה פעמים. אמנם יש טיפה צמצום, וזה לא המקורי, אבל יש אפשרות שאין סוף ישויות ידעו שהם
אלוהים. ומצד שני יש גם אין סוף ישויות שיכולות לחוות שהם לא
אלוהים . כי אתה לא באמת חווה שאתה
אלוהים עד הסוף. ברגע שיש תחושה שאני קיים, אז יש חיסרון כי אני חווה שאני גם לא, וזה מספיק כאב ראש. אם אתה רוצה משהו זאת כבר בעיה עבורך. מצד אחד אתה רוצה את זה, אבל מצד שני אתה עדיין סובל. אתה סובל כי אתה לא רוצה את זה בשלמות. כשאתה מבין שאתה
אלוהים מצד אחד אז הכל טוב פחות אחד, כי אם הכל טוב אז הכל אחד, אין היפוך ואין כלום. מצד שני זה הכי רע, כי יש לי אין סוף ...