להיות אלוהים, להיות נערץ כמו אלוהים, רוצה שיכבדו אותי כמו אלוהים, רוצה להרגיש אלוהים, רוצה לקבל כבוד כמו אלוהים, רוצה כבוד אלוהים, רוצה להיות מפורסם, להיות נאהב, רוצה שיאהבו אותי כמו אלוהים, לקבל אהבה כמו אלוהים, מעריצים, גורולהיות אלוהים, להיות נערץ כמו אלוהים, רוצה שיכבדו אותי כמו אלוהים, רוצה להרגיש אלוהים, רוצה לקבל כבוד כמו אלוהים, רוצה כבוד אלוהים, רוצה להיות מפורסם, להיות נאהב, רוצה שיאהבו אותי כמו אלוהים, לקבל אהבה כמו אלוהים, מעריצים, גורו למה אנשים רוצים שיכבדו אותם כמו אלוהים? אליעד כהן מסביר שקיים רצון נפוץ אצל אנשים להרגיש אלוהים, להיות נערצים, ולקבל יחס של כבוד והערצה מוחלטת כפי שמקבל אלוהים. אנשים רבים חולמים על כך שאחרים יתייחסו אליהם ויעריצו אותם כמו אלוהים, מתוך מחשבה שאלוהים הוא הדמות הכי נערצת בעולם. ואכן, אם נסתכל סביבנו, נגלה שבני האדם אכן הכי מכבדים את אלוהים - בונים עבורו בתי כנסת, כנסיות, מסגדים, מקריבים קורבנות, מוכנים לבצע מצוות קשות, ואף להקריב את חייהם למענו. עם זאת, יש צד נוסף לסיפור: אם נבדוק את מי בני האדם הכי שונאים, נגלה שגם כאן אלוהים נמצא במקום הראשון. רבים שונאים את אלוהים, כועסים עליו, מקללים אותו, או פשוט מתנגדים לו. ביניהם נמצאים אתאיסטים, כופרים, חוזרים בשאלה, ואפילו אנשים דתיים שחשים כעס, תסכול ואכזבה מאלוהים עצמו. הסיבה לכך פשוטה: בני אדם מעריצים את אלוהים כי הם מאמינים שזה יסב להם טוב, אבל ברגע שאלוהים לא מספק להם את הטוב שהם מצפים לו, ההערצה מתהפכת לשנאה, כעס ואכזבה עמוקה. למה הערצה יכולה להתהפך בקלות ... כך שהם לא קיבלו את מה שהם רצו. לכן, אליעד מזהיר שאם אתה שואף לכך שאנשים יעריצו אותך כמו אלוהים, אתה צריך להיות מודע לכך שזה עלול להסתיים בדיוק כמו שאלוהים שנוא על ידי רבים. מה הדרך הנכונה להרגיש אלוהים באמת? הפתרון שאליעד מציע הוא לשנות את הגישה: במקום לנסות לקבל הערצה מאחרים, הוא מציע שכל אחד יכבד ויעריץ את עצמו כמו שאלוהים מכבד את עצמו. המשמעות היא לא לצפות לשום דבר מאף אדם אחר. אלוהים עצמו לא מצפה לכבוד, אהבה, או הערצה מאף אחד אחר. הוא פשוט קיים, שלם ומושלם בפני עצמו, ולכן אינו תלוי בשום דבר חיצוני. כך גם אדם צריך לחיות - לאהוב ולהעריך את עצמו ללא תנאי, בדיוק כפי שאלוהים אוהב את עצמו. מה הסיפור על האדם שרצה להיות חבר של אלוהים מלמד אותנו? אליעד מציג דוגמה של אדם שרצה מאוד להיות חבר של אלוהים. אותו אדם שאל את אלוהים: מה עלי לעשות כדי להיות חבר שלך?, אך אלוהים לא ענה לו. הסיבה לכך היא שאלוהים לא זקוק לחברים, הוא לא צריך אף אחד ואינו תלוי בשום דבר. לכן אלוהים התעלם ממנו לחלוטין. אותו אדם הרגיש לא טוב מכך שאלוהים מתעלם ממנו, אך מכיוון שהוא מאוד רצה להאמין שאלוהים אוהב אותו, הוא המציא לעצמו סיפור, כאילו שאלוהים אמר לו אם תעשה כך וכך, אז אני אוהב אותך. אותו אדם התחיל לפעול לפי כללים שהוא עצמו המציא, רק כדי להרגיש קרוב ואהוב על ידי אלוהים. הנקודה שאליעד מדגיש באמצעות הסיפור היא שאלוהים עצמו לא באמת מתעניין במה האדם עושה. בדיוק כפי שלאדם לא אכפת מגרגיר חול קטן בביתו, כך גם לאלוהים לא אכפת ממה שהאדם עושה. האם לבורא העולם יש עניין אמיתי אם גרגיר חול נע ימינה או שמאלה? בוודאי שלא. כך גם אלוהים לא באמת מתעניין או מוטרד ממעשיו של אדם מסוים. אלוהים נמצא מעל כל זה ואינו מוטרד מדברים קטנים כאלו. לכן, אליעד מציין שהגישה הנכונה היא לא לחפש אישורים מבחוץ, אלא להיות שלם עם עצמך, בלי צורך בהערצה מאחרים. למה לא אכפת לאלוהים מה אתה עושה? אליעד מדגיש זאת שוב בעזרת דימוי: כמו שאתה, כאדם, לא מתעניין בגרגיר חול מסוים שנמצא בפינה לא חשובה של הבית שלך, כך גם אלוהים לא מתעניין בכל פעולה קטנה של בני האדם. אלוהים לא בודק מי טוב ומי רע בכל רגע. מבחינתו, הכל ...