עליסה בארץ הפלאות 1, מטרת המשחק של אלוהים, סקרנות, מי אתה באמת, מעל השכל, סרטים מצוירים, באיזו דרך ללכת... בארץ הפלאות 1, מטרת המשחק של אלוהים, סקרנות, מי אתה באמת, מעל השכל, סרטים מצוירים, באיזו דרך ללכת מהי באמת מטרת המשחק של אלוהים? אליעד כהן מסביר שהשאלה המרכזית ששואלת הדוברת היא בעצם, אם אני במקום של אחדות, למה בכלל שארצה לשחק במשחק של החיים?. הוא מציין ... לפני הבריאה לאחריה, ובין הרצון לשחק לרצון שלא לשחק. אליעד מסביר שכל השאלות בנוגע לתכלית הבריאה, מדוע אלוהים ברא את העולם או מה מטרת המשחק, מגיעות מאותו מקום של חוסר הבנה, שהרי כל תשובה שייתן רק תוליד שאלה נוספת. האם אחדות ונפרדות הם ... סיטואציה, נושאים בתוכם את אותו שכל פנימי ועמוק. הוא קורא לאדם לראות כל דבר דרך עיניו של היוצר, של אלוהים, להבין שהכל הוא למעשה השתקפות של המציאות הפנימית שלו, ובכך להפוך את החיים למסע פנימי של גילוי עצמי מתמשך. למה אלוהים ברא את העולם? איך לחוות אחדות ביום יום? איך לקבל החלטות כשהכל טוב? מהי משמעות הסרט עליסה בארץ הפלאות? מה לעשות כשאני לא יודע מי ... היא לא משהו שאת נאחזת בו. שתביני שאין דבר כזה אחדות, אז תביני מה היא אחדות. השאלה שלך היא למעשה, למה אלוהים ברא את העולם? איך מהאחדות נוצרת נפרדות? חזרנו לשאלה הראשונה, וכל תשובה שאני אתן לך, את תמשיכי לשאול עוד שאלות. ולכן התשובה ... זה לא הגיוני, אז זה מה שהיא רוצה. כמו שאתה חוקר את עצמך, ומבין שזה נגד השכל, שזה לא הגיוני, לדעת את אלוהים. ואז מגיעים להבנה שצריך לחשוב נגד השכל. שזה גם וגם, שאין הבדל בין כלום. בעולם של עליסה, החיות ידברו באותה שפה, כך שזה סוג של אחדות. עליסה אומרת, בעולם שלי, מה הכוונה? אלוהים אומר העולם שלי, בעולם שלי יש חוויית האלוהות, השמש זורחת בשבילי, הציפורים מצייצות לאלוהים, האלוהים הוא המלך. זאת החוויה של האלוהים, שזה העולם שלי, של אלוהים. גם בעולם של אלוהים, אין הבדל בין החי הצומח והדומם, הכל בהשתוות. בא נגיד שלקיר יש תודעה, והאדם מצליח להתחבר לתודעה של הקיר, והוא חווה שהוא באמת ... אומר, אני ממהר, אני כבר מאחר. ועליסה מתעניינת לאן כבר יכול הארנב למהר? כאן יש את השאלה גם, מדוע אלוהים ברא את העולם, מדוע הארנב ממהר? ואז היא רואה את מחילת הארנב, מה זה מסמל? מקום קטן, פנימי, שחור, המקום להיכנס פנימה. ואז היא אומרת ... ואז למשל כשאתה רואה שני אנשים רבים, זה לא שני אנשים רבים אלא שני צורות חשיבה שרבות, שני חלקים של אלוהים שרבים. ואם זה נראה לך מריבה שטותית, אז יש בזה הרבה שכל, כי אם זה באמת היה שטותי, הם לא היו רבים על זה. עד כמה עמוק אתה נכנס ... מאוד מאוד, ובועטת בו. מה זה אומר? שאין אני והוא יכולים לגור בכפיפה אחת. זה שאי אפשר גם אותך וגם את אלוהים. אם אתה מתחיל לגדול אתה דוחף את אלוהים החוצה, ואז מתחילות לך בעיות. ואז היא מתחילה לבכות ולבכות, והבכי שלה גורם לנהר, ואז היא מצליחה לצאת מהחדר. הבכי טוב, מתי? כאשר ... אם אין לו סיבה מהתחלה. למעשה כל העולם שלנו הוא בירבורים, כולם מדברים, אבל אין לזה סוף. התהליך הזה של אלוהים, שהוא למעשה עושה משהו חסר תכלית, זה בעצם דבר שגם בני האדם עושים אותו. יש אחד שכול הזמן מריץ את האחרים, וכולם רצים. והמורה אומר ... את לא מתייבשת, כי את לא רצה עם כולם. הקטע של חשיבות הקבוצה נמצא בדת. אז מה עם כל בני ישראל ראו את אלוהים, האם הם כולם טעו? האם במשך כל כך הרבה דורות כולם טעו? כן, כולם טעו. אבל עליסה מתמרדת, אז מה אם כולם רצים, איך אפשר להתייבש? אבל ... מה המשמעות? לכל האנשים יש רצון להבין, אבל הרצון הזה דופק אותם. כמו שהנחש אמר לחווה, אתם תהיו כאלוהים, תבדילו בין טוב לרע. האדם יכול להיות בגן עדן, במקום שבו הכל אחד. אבל אנשים אומרים לו, האם זה טוב מצב שאין בו שכל? לא. בו תבדיל ... היא, אם אני באחדות, מה אני יעשה, הכל יהיה טוב בעיני? אבל השאלה היא, האם אתה רוצה לחיות ולדעת שאתה אלוהים או לחיות ולדעת שאתה אדם? מצד האחדות אתה אולי סובל, אבל לא סובל באמת. ומצד הנפרדות אולי אתה נהנה, אבל לא נהנה באמת. השאלה היא מה ... היה לשים את הכפפות. למעשה היא מנסה לחשוב כמו הארנב, שזה משל לאדם שמנסה להבין את הבריאה לפי השכל של אלוהים. כמו אם הייתי אלוהים, איך הייתי מקבלת החלטות? נסי לחשוב מהעיניים של אלוהים, מה האינטרס שלי לברוא את העולם? ואז עליסה אוכלת עוגייה ושוב היא נעשית גדולה ביותר. והארנב ודודו חושבים שהיא מפלצת. ואז דודו ... זה הקטע של המנהיג שלא עושה, אבל אומר לאחרים לעשות. זה כמו שהולכים אחרי מושה. נאמר שמושה לא ראה את אלוהים, אבל בכל זאת הוא אמר לעם מה לעשות. אנשים שלושת אלפים שנה הולכים אחרי מישהו שלא ראה את אלוהים. ואפילו אם היה רואה, זה לא פוטר את האדם עצמו לרצות לראות את אלוהים. כשאני אומר שהיהודים הולכים אחרי אדם שאמר שלא הבין את אלוהים, זה למעשה כל אחד ואחד שהולך אחרי השכל שלו, למרות שהוא יודע שהשכל שלו לא באמת מבין. הרי אתה יודע שאתה לא מבין, אז מה אתה כל כך רץ ... אצלו, אבל נגיד שאת מסתכלת על הקיר ואומרת, הקיר זה לא אני, האם משהו לא השתבש אצלך? מה זה שונה? זה כמו אלוהים שאומר, זה אני וזה לא אני. אם זה אחד, אז הכל זה