בחירה חופשית, למה זה קורה, סיבת האירועים, חיפוש סיבות, אלוהים חסר כל יכולת, רע לטובה, למה יש רע
מה הסיבה שבני אדם מחפשים סיבות לאירועים שקורים להם?
כאשר מתרחשים אירועים שליליים או מצבים קשים, בני אדם מחפשים סיבות מדוע הדברים קרו דווקא להם. אליעד כהן מסביר שאדם תמיד רוצה לדעת למה קרה משהו, מתוך הנחה שאם יידע את הסיבה, אולי יוכל לשנות את המציאות בעתיד או לפחות לחוש יותר נוח עם מה שכבר קרה. לדוגמה, כאשר אדם עובר תאונת דרכים, הוא מיד מתחיל לשאול את עצמו "למה זה קרה לי?", או "אילו רק הייתי נזהר יותר, אולי זה לא היה קורה". כך גם לגבי אירועים קשים יותר כמו השואה, בהם האדם מחפש הסבר הגיוני או סיבה לכך שהאירוע התרחש דווקא באופן שבו הוא התרחש.
החיפוש אחר סיבות נובע מתוך הצורך של האדם להרגיש שליטה. בני האדם לא באמת מחפשים רק את הסיבה האמיתית, אלא למעשה הם רוצים שתהיה סיבה שתנחם אותם, שתצדיק את הכאב או את הקושי. לכן הם נוטים לומר לעצמם "זה לטובה", "כל דבר קורה מסיבה" וכדומה. אולם, גם כאשר אומרים לאדם שהכל לטובה, עדיין מתעוררת בו התנגדות. הוא מרגיש שאם באמת הייתה אהבה או טוב מוחלט, לא היה צורך להכאיב לו לפני כן. למשל, אם מישהו אוהב אותך מאוד, למה שהוא ירצה לגרום לך כאב כדי שתעריך יותר את הטוב? מדוע אי אפשר פשוט לקבל את הטוב באופן ישיר בלי לעבור דרך של כאב וסבל קודם?
למה "הכל לטובה" לא באמת מנחם?
הסיבה שאמירות כמו "הכל לטובה" לא באמת מנחמות, היא שהאדם לא מצליח להבין מדוע הטוב שהוא אמור לקבל חייב לעבור דרך מסלול של סבל או קושי. אם אלוהים או הכוח העליון באמת היו אוהבים אותו, למה שהם לא יתנו לו ישירות את הטוב, בלי לגרום לו לסבול לפני כן? אליעד מסביר שהסבל לא באמת קשור לשאלה האם יש או אין סיבה, אלא לרצון של האדם להבין מדוע בכלל קורה משהו בניגוד לרצונו.
האדם סובל כי הוא רוצה שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא. כאשר הוא מחפש את הסיבה לכאב, הוא בעצם מחפש איך לשנות או לשלוט במציאות. אך אם היה מקבל באופן מוחלט את העובדה שהמציאות היא בדיוק כפי שהיא ללא יכולת שינוי, הוא לא היה חווה סבל מאותם אירועים, גם אם היו כואבים. הסבל נוצר רק כי הוא מתנגד למה שקורה, הוא לא מקבל את המציאות.
האם ניתן להשתחרר מסבל באמצעות הבנה שאין בחירה חופשית?
אליעד כהן מסביר כי אם האדם היה מבין בצורה מלאה ועמוקה שאף אחד לא באמת מחליט שום דבר, ושגם אלוהים אינו בעל יכולת מוחלטת להחליט, אז הסבל היה יכול להיעלם. הסיבה לכך היא פשוטה: אם אף אחד לא מחליט, אז האדם היה מפסיק לחפש סיבות למה שקרה, מפני שהוא היה מבין שאין משמעות לשאלה למה זה קרה.
הוא מדגים זאת באמצעות מצב תיאורטי: אילו היית יודע בוודאות מוחלטת שכל דבר שקורה, מתרחש ללא סיבה כלל - לא היית סובל. זאת משום שהסבל הוא תוצר של חיפוש משמעות וסיבה. אך אם האדם היה משוכנע שאין שום סיבה לשום דבר, לא היה לו צורך לחפש הסברים, והסבל היה מתפוגג.
למה אלוהים לא כל - יכול על פי ההסבר של אליעד?
על פי אליעד, ההבנה שהכל מתרחש ללא בחירה וללא סיבה אמיתית, מובילה למסקנה שגם "אלוהים", או הכוח העליון, הוא למעשה חסר כל יכולת. הוא לא באמת בוחר שום דבר, כי אם היה יכול לבחור אחרת, הוא היה בוחר לעשות רק טוב ולא היה צורך להכאיב או לגרום לסבל לפני הטוב. עצם קיום הסבל והכאב מוכיחים שאין ל"אלוהים" שליטה מוחלטת במציאות, כי אילו הייתה לו יכולת מלאה, לא היה נוצר מצב של סבל מלכתחילה.
אליעד משתמש בדוגמה פשוטה כדי להמחיש: אם אלוהים באמת היה אוהב את האדם, למה היה לו צורך להכאיב לו קודם כדי להביא לו טוב אחר כך? הוא היה יכול מראש לתת את הטוב ללא שלב הביניים של הסבל. מכאן, לפי ההסבר, עולה כי גם אלוהים עצמו פועל מתוך הכרח ולא מבחירה חופשית מוחלטת, מה שמוביל למסקנה שהכל קורה ללא בחירה אמיתית.
מהו המקור האמיתי של הסבל וכיצד ניתן להתגבר עליו?
אליעד מסביר שהסבל תמיד מגיע מתוך כך שהאדם רוצה שהמציאות תהיה שונה. הוא מסביר כי אם האדם היה מסוגל לקבל לחלוטין את המציאות כפי שהיא, ללא רצון לשנות דבר, הוא לא היה חווה סבל. הוא מביא כדוגמה מצב שבו האדם סובל ממחלה. האדם לא סובל רק בגלל המחלה עצמה, אלא בגלל הרצון שלו לא להיות חולה. אם לאדם לא היה את הרצון להיות בריא, הכאב של המחלה היה עדיין קיים, אבל הוא לא היה מלווה בסבל רגשי.
כלומר, המקור האמיתי של הסבל הוא לא האירוע עצמו, אלא ההתנגדות של האדם כלפי האירוע. אם האדם היה מפסיק להתנגד, מפסיק לרצות אחרת, הוא היה משתחרר מסבל.
האם אלוהים יכול באמת לבחור אחרת?
אליעד מחדד שוב את הרעיון שגם אלוהים לא יכול לבחור אחרת. ההבנה הזאת משמעותה היא שאין משמעות לחיפוש אחר "למה זה קרה" כי אפילו אם יש אלוהים, גם הוא מוגבל ולא יכול לשנות את המצב. הוא פועל מתוך הכרח, ולא מתוך בחירה חופשית. המסקנה של אליעד היא שכאשר האדם מבין את זה באמת, הוא מפסיק לסבול מהאירועים כי הוא מפסיק לחפש סיבות או לנסות לשלוט במציאות.
בסיכום, הרעיון המרכזי שאליעד מעביר הוא כי המקור לסבל הוא החיפוש של האדם אחר סיבות ורצונו לשנות את המציאות. הבנה עמוקה של חוסר השליטה והיעדר בחירה חופשית עשויה להביא להשתחררות מוחלטת מהסבל.
כאשר מתרחשים אירועים שליליים או מצבים קשים, בני אדם מחפשים סיבות מדוע הדברים קרו דווקא להם. אליעד כהן מסביר שאדם תמיד רוצה לדעת למה קרה משהו, מתוך הנחה שאם יידע את הסיבה, אולי יוכל לשנות את המציאות בעתיד או לפחות לחוש יותר נוח עם מה שכבר קרה. לדוגמה, כאשר אדם עובר תאונת דרכים, הוא מיד מתחיל לשאול את עצמו "למה זה קרה לי?", או "אילו רק הייתי נזהר יותר, אולי זה לא היה קורה". כך גם לגבי אירועים קשים יותר כמו השואה, בהם האדם מחפש הסבר הגיוני או סיבה לכך שהאירוע התרחש דווקא באופן שבו הוא התרחש.
החיפוש אחר סיבות נובע מתוך הצורך של האדם להרגיש שליטה. בני האדם לא באמת מחפשים רק את הסיבה האמיתית, אלא למעשה הם רוצים שתהיה סיבה שתנחם אותם, שתצדיק את הכאב או את הקושי. לכן הם נוטים לומר לעצמם "זה לטובה", "כל דבר קורה מסיבה" וכדומה. אולם, גם כאשר אומרים לאדם שהכל לטובה, עדיין מתעוררת בו התנגדות. הוא מרגיש שאם באמת הייתה אהבה או טוב מוחלט, לא היה צורך להכאיב לו לפני כן. למשל, אם מישהו אוהב אותך מאוד, למה שהוא ירצה לגרום לך כאב כדי שתעריך יותר את הטוב? מדוע אי אפשר פשוט לקבל את הטוב באופן ישיר בלי לעבור דרך של כאב וסבל קודם?
למה "הכל לטובה" לא באמת מנחם?
הסיבה שאמירות כמו "הכל לטובה" לא באמת מנחמות, היא שהאדם לא מצליח להבין מדוע הטוב שהוא אמור לקבל חייב לעבור דרך מסלול של סבל או קושי. אם אלוהים או הכוח העליון באמת היו אוהבים אותו, למה שהם לא יתנו לו ישירות את הטוב, בלי לגרום לו לסבול לפני כן? אליעד מסביר שהסבל לא באמת קשור לשאלה האם יש או אין סיבה, אלא לרצון של האדם להבין מדוע בכלל קורה משהו בניגוד לרצונו.
האדם סובל כי הוא רוצה שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא. כאשר הוא מחפש את הסיבה לכאב, הוא בעצם מחפש איך לשנות או לשלוט במציאות. אך אם היה מקבל באופן מוחלט את העובדה שהמציאות היא בדיוק כפי שהיא ללא יכולת שינוי, הוא לא היה חווה סבל מאותם אירועים, גם אם היו כואבים. הסבל נוצר רק כי הוא מתנגד למה שקורה, הוא לא מקבל את המציאות.
האם ניתן להשתחרר מסבל באמצעות הבנה שאין בחירה חופשית?
אליעד כהן מסביר כי אם האדם היה מבין בצורה מלאה ועמוקה שאף אחד לא באמת מחליט שום דבר, ושגם אלוהים אינו בעל יכולת מוחלטת להחליט, אז הסבל היה יכול להיעלם. הסיבה לכך היא פשוטה: אם אף אחד לא מחליט, אז האדם היה מפסיק לחפש סיבות למה שקרה, מפני שהוא היה מבין שאין משמעות לשאלה למה זה קרה.
הוא מדגים זאת באמצעות מצב תיאורטי: אילו היית יודע בוודאות מוחלטת שכל דבר שקורה, מתרחש ללא סיבה כלל - לא היית סובל. זאת משום שהסבל הוא תוצר של חיפוש משמעות וסיבה. אך אם האדם היה משוכנע שאין שום סיבה לשום דבר, לא היה לו צורך לחפש הסברים, והסבל היה מתפוגג.
למה אלוהים לא כל - יכול על פי ההסבר של אליעד?
על פי אליעד, ההבנה שהכל מתרחש ללא בחירה וללא סיבה אמיתית, מובילה למסקנה שגם "אלוהים", או הכוח העליון, הוא למעשה חסר כל יכולת. הוא לא באמת בוחר שום דבר, כי אם היה יכול לבחור אחרת, הוא היה בוחר לעשות רק טוב ולא היה צורך להכאיב או לגרום לסבל לפני הטוב. עצם קיום הסבל והכאב מוכיחים שאין ל"אלוהים" שליטה מוחלטת במציאות, כי אילו הייתה לו יכולת מלאה, לא היה נוצר מצב של סבל מלכתחילה.
אליעד משתמש בדוגמה פשוטה כדי להמחיש: אם אלוהים באמת היה אוהב את האדם, למה היה לו צורך להכאיב לו קודם כדי להביא לו טוב אחר כך? הוא היה יכול מראש לתת את הטוב ללא שלב הביניים של הסבל. מכאן, לפי ההסבר, עולה כי גם אלוהים עצמו פועל מתוך הכרח ולא מבחירה חופשית מוחלטת, מה שמוביל למסקנה שהכל קורה ללא בחירה אמיתית.
מהו המקור האמיתי של הסבל וכיצד ניתן להתגבר עליו?
אליעד מסביר שהסבל תמיד מגיע מתוך כך שהאדם רוצה שהמציאות תהיה שונה. הוא מסביר כי אם האדם היה מסוגל לקבל לחלוטין את המציאות כפי שהיא, ללא רצון לשנות דבר, הוא לא היה חווה סבל. הוא מביא כדוגמה מצב שבו האדם סובל ממחלה. האדם לא סובל רק בגלל המחלה עצמה, אלא בגלל הרצון שלו לא להיות חולה. אם לאדם לא היה את הרצון להיות בריא, הכאב של המחלה היה עדיין קיים, אבל הוא לא היה מלווה בסבל רגשי.
כלומר, המקור האמיתי של הסבל הוא לא האירוע עצמו, אלא ההתנגדות של האדם כלפי האירוע. אם האדם היה מפסיק להתנגד, מפסיק לרצות אחרת, הוא היה משתחרר מסבל.
האם אלוהים יכול באמת לבחור אחרת?
אליעד מחדד שוב את הרעיון שגם אלוהים לא יכול לבחור אחרת. ההבנה הזאת משמעותה היא שאין משמעות לחיפוש אחר "למה זה קרה" כי אפילו אם יש אלוהים, גם הוא מוגבל ולא יכול לשנות את המצב. הוא פועל מתוך הכרח, ולא מתוך בחירה חופשית. המסקנה של אליעד היא שכאשר האדם מבין את זה באמת, הוא מפסיק לסבול מהאירועים כי הוא מפסיק לחפש סיבות או לנסות לשלוט במציאות.
בסיכום, הרעיון המרכזי שאליעד מעביר הוא כי המקור לסבל הוא החיפוש של האדם אחר סיבות ורצונו לשנות את המציאות. הבנה עמוקה של חוסר השליטה והיעדר בחירה חופשית עשויה להביא להשתחררות מוחלטת מהסבל.
- האם יש בחירה חופשית?
- למה יש רע בעולם?
- האם הכל באמת לטובה?
- האם אלוהים כל יכול?
- איך להשתחרר מהסבל?
- למה אנשים מחפשים סיבות?
- האם המציאות חסרת משמעות?