האם הגיוני להתפלל לאלוהים שמתעלל בבני אדם?

אליעד כהן מציג בהרצאתו שאלה פילוסופית משמעותית בנושא אמונה באלוהים, תפילה ובעיית הרוע בעולם. השאלה המרכזית שאליעד דן בה היא האם בכלל יש היגיון להתפלל לאלוהים, במיוחד כאשר נדמה שהוא מאפשר סבל רב בעולם. הוא מתחיל בטענה שקיימת נקודת מבט הרואה באלוהים מעין "מפלצת" שמתעללת בבני האדם במשך אלפי שנים. לפי תפיסה זו, אלוהים מאפשר לסבל ולרוע להתקיים, כולל מלחמות, מחלות ואסונות טבע. כך, אליעד מציג דימוי שבו אדם שואל: "האם היית מתפלל למפלצת שמתעללת באנושות במשך אלפי שנים? הרי זה לא הגיוני".

אולם, אליעד מדגיש שטענה זו אינה מוחלטת ויש לה נקודות חולשה. אליעד מציג טענה נגדית של אדם מאמין שאומר שלא נכון לקרוא לאלוהים מפלצת. אותו מאמין טוען שאלוהים דווקא נתן לאנושות כלים להתמודד עם בעיותיה, אך האנושות מתעסקת בעיקר בהרס עצמי ובפגיעה הדדית במקום לפתור את בעיותיה.

האם כל הסבל בעולם מגיע רק מבני אדם?

אליעד ממשיך בהצגת הטיעונים ומסביר כי קיימים שני סוגים של סבל בעולם: סבל שנוצר על ידי בני אדם וסבל שנגרם לכאורה בידי גורמים שאינם בשליטת האדם כמו מחלות ואסונות טבע. הוא מסביר שקיימים אירועים, כמו השואה, שבהם ברור שבני אדם הם הגורמים הישירים לרוע. אך השאלה הקשה יותר היא לגבי מחלות ואסונות טבע. כאן נשאלת השאלה: מי יצר את המחלות ואת החיידקים מלכתחילה?

אליעד מתייחס לכך שהדתיים טוענים שאלוהים יצר עולם ובו מחלות כדי שהאדם ילמד להתמודד, יפתח כלים ויתחזק רוחנית. לטענת האדם המאמין, אילו האנושות הייתה משקיעה פחות במלחמות והרס, היא הייתה מוצאת פתרונות רבים למחלות כבר מזמן. מנגד, הטענה האתאיסטית אומרת שאם אלוהים יצר את המחלות, הרי שהוא באמת אחראי לכל הסבל שקיים בעולם, ולכן זה הופך אותו ל"מפלצת אכזרית".

האם להתפלל למפלצת רעה או לאל טוב?

אליעד מדגיש בצורה מפורשת כי אם אלוהים אחראי לכל הסבל בעולם, אז דווקא אליו צריך להתפלל, מפני שההיגיון אומר להתפלל דווקא למי שיש לו שליטה מוחלטת על הסבל שלך. אם אלוהים הוא הגורם לסבל, הוא גם זה שיכול להפסיק אותו. ולכן באופן פרדוקסלי, אם אלוהים הוא "מפלצת רעה", דווקא אז הכי הגיוני להתפלל אליו, כי הוא היחיד שמחזיק את הכוח לשנות את המציאות הקשה.

האם באמת קיימת בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש?

אליעד כהן מתייחס גם לשאלת הבחירה החופשית. הוא מסביר שהדתיים נוטים לומר שאלוהים נתן לאדם בחירה חופשית כדי שהוא יוכל לבחור בעצמו כיצד להתמודד עם המציאות ועם הקשיים שלו. כלומר, לטענתם, אלוהים מעניק לאדם אפשרות בחירה, ולכן הוא אינו אחראי באופן ישיר לסבל, אלא מאפשר לבני האדם ללמוד ולהתפתח דרך ההתמודדות.

אליעד מדגיש שישנה בעיה בטענה זו, מאחר שאם לאלוהים יש את הכוח להפסיק את הסבל, אך הוא בוחר לא לעשות זאת כדי לאפשר בחירה חופשית, אז ניתן לראות בו גורם ישיר לסבל. הוא משתמש בדימוי נוסף כדי להבהיר נקודה זו: כמו אב שנותן לילד שלו לחוות קושי וסבל מתוך מטרה שיתפתח וילמד, אך בדרך גורם לו גם לנזקים ולסבל אמיתי, מה שמעמיד את האב בספק כ"טוב". על פי ההיגיון הזה, גם אלוהים נתפס כ"מפלצת" או לפחות כדמות מפוקפקת מאוד מבחינה מוסרית.

האם הגיוני להתפלל לאלוהים טוב?

אליעד מסביר גם את נקודת המבט הנגדית, לפיה אם אלוהים הוא "טוב בלבד", לא ברור למה צריך בכלל להתפלל...