רצון לא חייב להיות סימן לחיסרון. אלא סיבה לחיסרון, דהיינו, מתוך הרצון נוצרת חיסרון למה שהוא רוצה. אך לא חייב להיות שהרצון באה מתוך חיסרון. לדוגמה ניקח שני אנשים עשירים באותה רמה ולא חסר להם כלום. ולאחד מהעשירים נוצר חשק ורצון לעוד וילה או רכב. מצד שני לשני לא התחשק זאת. הרי שאי אפשר לומר שלעשיר הראשון נוצר רצון מתוך חיסרון כי הרי לעשיר השני באותו מידה אין עכשיו חוסר כל שהוא. אך מה שכן שהרצון של הראשון גרם לחיסרון. כי אין לו מה שהוא רוצה, ואם כן כל זה אמור באדם שאינו יכול למלא את חסרונותיו. אך האלוקים הרי באותו רגע שהוא יוצר רצון ביכולתו למלא זאת. אם כן אין כאן חיסרון! מה גם שלא צריך להיות רווח בין הרצון למילוי הרצון. וזה בא ביחד כמו מסמר וחור,

יתכן שאלוקים לא ברא את העולם כדי להשלים חיסרון אצלו אלא עבורנו (ואולי עבור יצורים נוספים בעולם).

@אור תנחלסון:

מרחב המקום, הוא אין סופי. אך לא בשלמות. כי הוא מוגבל על ידי מרחב הזמן. ולהפך, הזמן האין סופי, מוגבל על ידי המקום.

והמעל הזמן והמקום, גם הוא מוגבל על ידי הזמן והמקום.

העולם הוא לא אין סופי, כי הוא כולו נפרדות. אך בנוסף לעולם, יש גם את מחוייב המציאות, שהוא נפרד מהעולם. שהוא המלך העניו שהתרחק מהעולם וכולי.

וכנ"ל: שלב 1 - גלה מהו המחוייב. שלב 2 - גלה שהמחוייב והאפשרי הם אחד. שלב 3 - סיימת.

אי אפשר להגיד אין סופי בשלמות.

כי אם הוא אין סופי, אז אין בו סוף, אז הוא חסר מצד הסופיות, אז הוא לא מושלם.

+ ואיך קבעת שהוא לא סופי? המספרים לדוגמא הם חלק מהעולם, ולמספרים אין סוף, כי תמיד יכול להיות מספר אחד מעל או מתחת.

או אולי להפך?

למספרים כן יש סוף, כי המספרים לא יכולים להיות אותיות, אז יש להם סוף.

@אור תנחלסון:

העולם הוא לא אין סופי בשלמות, ולכן אם אלוהים = העולם, הרי שהוא לא אין סופי והוא אינו מושלם.

שים לב: להגדרה "אין סופי בשלמות"

+ נניח שאלוהים הוא אין סופי, הרי שזה מגביל אותו, והוא סופי.

או אולי להפך, אלוהים הוא כן מושלם, ואלוהים לא ברא את העולם כי העולם תמיד היה קיים והעולם = אלוהים = המציאות הוא נצחי.