מדוע אלוהים ברא את העולם מתוך שעמום?

אליעד כהן מסביר את רעיון בריאת העולם מתוך השעמום, תוך שימוש בדוגמה מהסרט "מגה מיינד" (מגה מוח). בסרט, הדמות הראשית, "מגה מיינד", מצליחה לנצח את הגיבור הטוב, והמצב הזה מביא אותה לשעמום קיצוני, מכיוון שאין לה יותר אתגר. בעקבות השעמום, מגה מיינד מחליט ליצור לעצמו אויב חדש שיתמודד מולו ויחזיר לו עניין ומשמעות לחיים.

בדומה לכך, אליעד מסביר שהרעיון בסרט משמש להמחשת הרעיון שהעולם נברא מתוך שעמום של אלוהים. אלוהים, לפי ההסבר, נמצא במצב של שלמות מוחלטת שבו הכל טוב באופן אינסופי. מצב זה מביא בהכרח לשעמום מוחלט, מכיוון שאין כל אפשרות לתנועה, התפתחות, אתגר או שינוי. בדיוק כמו "מגה מיינד", שניצח והגיע לשלמות של ניצחון, כך אלוהים נמצא במצב שבו הכל כבר מושלם ולכן אין לו משמעות או אתגר כלשהו.

מהי הבעיה עם מושג השעמום לפני הבריאה?

אליעד מציין שיש בעיה בטענה שאלוהים ברא את העולם מתוך שעמום, כי לפני הבריאה כלל לא הייתה קיימת המילה "שעמום". כלומר, הרעיון שאלוהים השתעמם הוא רק דרך ביטוי או המחשה, כי במציאות האמיתית לפני הבריאה לא הייתה קיימת שום הגדרה, כולל לא שעמום. למעשה, לא הייתה קיימת כלל ההגדרה של המושג "טוב" או "רע" או "משמעות". אלוהים לא יכול היה להשתעמם בפועל כי המושג של שעמום עצמו הוא מושג שנברא בתוך הבריאה.

לכן, ההסבר של השעמום של אלוהים הוא רק משל, הנחשה שמטרתה להבהיר את הסיבה שהובילה את אלוהים לברוא את העולם. אליעד מדגיש שהמשל אינו המציאות האמיתית, אלא רק דרך לתאר רעיון מופשט מאוד.

מה הכוונה במשפט "המלך השתגע"?

אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, שהיא האמירה "המלך השתגע". הוא מסביר ש"המלך" מסמל כאן את אלוהים או את השלמות המוחלטת, ו"השתגע" מסמל את השינוי הדרמטי והקיצוני שהתרחש כאשר אלוהים החליט לברוא את העולם. ההחלטה לברוא עולם של חוסר שלמות, עולם של ניגודים, טוב ורע, שמחה ועצב, היא החלטה שנראית לכאורה כמשוגעת, כי זו בעצם החלטה לעבור ממצב של שלמות מוחלטת, למצב של חוסר שלמות.

אך אליעד חוזר ומסביר שגם זה רק משל, ואין משמעות לכך שאלוהים באמת השתגע. ההסבר של "המלך השתגע" נועד רק להראות שבריאת העולם מתוך שלמות מוחלטת היא דבר לא הגיוני מבחינה שכלית פשוטה, ולכן משתמשים במילה "השתגע" כדי להמחיש את חוסר ההיגיון של פעולה כזו.

כיצד הסרט "מגה מיינד" מסייע להבנת הבריאה?

אליעד כהן משתמש בדמות של "מגה מיינד" בסרט כאנלוגיה שמסבירה בפשטות את הרעיון המורכב של הבריאה. הדמות "מגה מיינד" היא אנלוגיה לאלוהים, שניצחה והגיעה לשלמות מוחלטת, ומכיוון שהשלמות הייתה חסרת משמעות ללא אתגר או שינוי, הוא היה חייב ליצור לעצמו אויב שיכניס עניין ואתגר לחייו.

הסרט מראה בצורה ברורה כיצד השלמות המוחלטת מובילה לשעמום, וכיצד השעמום מוביל לפעולה יצירתית (בריאת אויב חדש). כך אליעד מסביר שהרעיון הזה מקביל למצב של אלוהים, שמהשלמות שלו היה חייב לברוא עולם מוגבל, מלא בקונפליקטים ואתגרים, כדי להחזיר לעצמו עניין ומשמעות.

הסרט משמש דוגמה מעשית ופשוטה להמחשה של רעיון פילוסופי עמוק מאוד, והוא נועד לסייע למי שרוצה להבין את רעיון הבריאה, השעמום של אלוהים, ואת הסיבה העמוקה לכך שהעולם נברא עם כל החסרונות והקשיים שבו.

מה המשמעות האמיתית של בריאת העולם מתוך השעמום של אלוהים?

המשמעות האמיתית שאליעד מנסה להעביר היא לא שאכן קיים "אלוהים משועמם" במובן הפשוט והיומיומי של המילה. המשמעות העמוקה יותר היא שהמציאות נמצאת במצב של שלמות אינסופית שאין לה הגדרה ואין לה משמעות ברורה, ומכיוון שהיא מושלמת, לא יכול להתרחש בה שום שינוי או התפתחות.

דווקא מתוך השלמות האינסופית הזו, נובעת הפעולה של יצירת עולם שבו הכל מוגדר, ברור ומוחשי, עולם שבו קיים שינוי מתמיד. כלומר, אלוהים יוצר "בעיה" או "אתגר" עבור עצמו, כדי לתת למציאות כולה את האפשרות להתפתח ולנוע. בלי הבריאה הזו, הכל היה נשאר סטטי, אינסופי וחסר תנועה.

הרעיון המרכזי של אליעד הוא להראות שהמציאות השלמה האמיתית, או "אלוהים" כפי שהוא מכנה אותה, לא יכולה להיות רק מושלמת, אלא חייבת להיות מסוגלת ליצור את ההיפך שלה, כלומר, את החוסר שלמות. החוסר שלמות הוא לא תקלה, אלא דווקא דרך לממש את השלמות בדרך אחרת. באמצעות הבריאה של חוסר השלמות, המציאות מסוגלת לגלות את עצמה מחדש ולחוות את עצמה באינסוף דרכים וצורות שונות.