הפעם אני רוצה לדבר על השעמום של אלוהים!!
מה זאת אומרת השעמום של אלוהים? הרבה מתלבטים למה בעצם אלוהים ברא את העולם, ואחת השיטות אומרת כי אלוהים חווה שעמום, לפני בריאת העולם היתה ישות אחת, הישות השתעממה ואמרה יאללא בא נעשה אקשן... טוב ורע וכו'.
ובעצם הם אומרים שהסיבה היא כי אלוהים חווה סוג של שעמום, ולצד זה יש הרבה הסברים אחרים, כי רצה להיטיב לננבראיו, כי רצה לגלות את מלכותו, כל מיני שקרים כאלו ואחרים.
עכשיו נסביר למה ההסבר שהבריאה של אלוהים היתה כתוצאה של שעמום, למה הוא הסבר לא נכון. ומי שיש שכל בקודקודו, יבין שהשעמום של אלוהים לא מצדיק את בריאת העולם! ולמה?
למה זה לא מסביר את בריאת העולם, כי מה שאני תמיד מסביר זה שבריאת העולם, זה עצם השינוי הראשון שהיה במציאות, והשינוי הראשון שהיה במציאות הוא לא בריאת העולם, אלא השינוי הראשון הוא יצירת הרצון של אלוהים.
אם נאמר שהבריאה היתה כי לאלוהים היה משעמם, ממילא נשאל למה היה משעמם לאלוהים?
כדי שלאלוהים יהיה משעמם, צריך שיהיה לו רצון שיהיה לו לא משעמם! רצון שיהיה לו מעניין, אם לאלוהים לא היה רצון שיהיה לו מעניין, ממילא לא היה לו משעמם.
ואז נשאלת השאלה איך נוצר הרצון שיהיה לו מעניין, איך נוצר הרצון?
השעמום הוא לא מחויב המציאות, כי באותה המידה יכל לא להשתעמם, רק אנשים מטופשים אומרים כאלו הסברים, כי ההסבר הזה לא נותן שום דבר, כי הא \ שאלה הנשאלת היא מי יצר את הרצון!
הטפשים אומרים שאלוהים ברא את רצונו, אבל איך הוא ברא רצון אם עוד לא היה לו רצון, והטפשים אומרים, לא לא, הוא ברא ללא רצון את הרצון!
אבל זה לא נכון, כי מי ברא אצל הבורא את יכולת הבריאה?
האם זה מחויב המציאות שכמו שיש ישות שהיא אלוהים שתהיה ישות שהיא לא אלוהים?
לא, לא מחויב שיהיה רק אלוהים, ולכן לא מחויב שאלוהים יהיה בורא!
כי אם יכול להיות שיש רק אלוהים, אז אלוהים לא בורא, כי אז צריך להגיד שיש דבר נוסף, פוטנציאל נוסף, חוץ מאלוהים!
ומאחר שיש אפשרות שתהיה מציאות ללא שום דבר אחר שהוא לא אלוהים, אפילו לא ברמת הפוטנציאל, ממילא מצד מהותו האמיתית של אלוהים, הוא אפילו לא מוגדר כבורא!
כי כדי להגדירו כבורא יש להגיד שיש ישות נוספת חוץ ממנו!
ונגיד שהוא ברא את הרצון ללא רצון, ממילא נשאל מי ברא אצל הבורא את יכולת הבריאה?
מה גרם לבורא ליצור את הפוטנציאל של המציאות בכלל?
בעצם זה מתיחס לכל ההסברים למה אלוהים ברא את העולם, כי נגיד שהוא ברא מסיבה כזאת או אחרת, תמיד נשאל מה זה שגרם את היכולת הזו לברא. מה היה לפני הסיבה הראשונה ולמה?
הלוגיקה היא פשוטה, שום סיבה היא לא מחוייבת, ברגע שאתה אומר יש מציאות א' פירושו של דבר שיכולה להיות מציאות אחרת. ותמיד השאלה תהיה קיימת בעינה, מאחר והיה יכול להיות שתמיד היה רק עולם, שאין את סיפור המפץ הגדול, זה היה יכול שלא להתרחש, ממילא תמיד תהיה השאלה למה הוא כן התרחש.
ואני אתן עכשיו עוד נקודה מעניינת למחשבה והיא לגבי הפוטנציאל של המציאות, השאלה היא האם הפוטנציאל של קיומה של המציאות האם הוא תמיד היה קיים? כי אם כן, אז זה אומר שכל העולם כולו קיומו הוא נצחי ברמת הפוטנציאל, וזה לא הגיוני כי הישות הראשונה היא אמורה להיות באחדות כל כך גדולה, עד כדי כך שלא יוכל להיות בה פוטנציאל של נפרדות, כי אם יש בה פוטנציאל של נפרדות אז היא כבר לא הישות הראשונה.
הישות הראשונה במהות הבסיסית, לא יכול להיות אפילו לא פוטנציאל של נפרדות.
שאז זה אומר שלא יכול להיות שהפוטנציאל היה קיים מאז ומעולם.
האפשרות שיהיה עולם, האם יש אפשרות לכך שיהיה משהו שלא יהיה עולם?
ויש שאלה נוספת, אם מצד המהות אין אפילו פוטנציאל שתהיה נפרדות, אז איך יש נפרדות?
כי הנפרדות היא ביטוי של האחדות, של המהות.
אבל אם באחדות המוחלטת אין אפילו פוטנציאל של נפרדות, אז איך נוצרה הנפרדות מהאחדות?
ומי שיעמיק בדברים האלה קדימה ואחורה, בסופו של דבר, יגלה שהכל אחד, מה זאת אומרת שהכל אחד? יגלה שמצד אחד אין הבדל בין הפוטנציאל לבין הביטוי של הפוטנציאל, לבין לפני הבריאה...
050-3331-331