13:13הרצון, שורש הרצון של האדם ושל אלוהים, לא לרצות טוב או רע, אין רצון אין חיסרון ועוד
מהו שורש הרצון של האדם, ואיך הוא קשור לרצון של אלוהים?
הרצון הוא המאפיין המרכזי של הקיום האנושי, אך כאשר האדם מתחיל לחקור לעומק את שורש הרצון שלו, הוא מגלה שככל שהוא שואל "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?" הוא מגיע למצב שבו הוא כבר אינו רוצה שום דבר. מצב זה עשוי לגרום לו להרגיש שהחיים רעים וחסרי משמעות. אולם, כפי שאליעד כהן מסביר, האדם חייב לשאול את עצמו האם הוא באמת מחפש את האמת, גם אם האמת היא רעה. אם אדם נמנע מלחפש את האמת משום שהיא גורמת לו להרגיש רע, הוא אינו יכול לומר שהוא באמת רוצה את האמת, אלא רק שהוא מעדיף להישאר בשקר שגורם לו להרגיש נוח.
האם "אין רצון" הוא המצב הטוב ביותר או הגרוע ביותר?
כאשר האדם מגיע למצב שבו אין לו רצון כלל, בהתחלה הוא עלול לחשוב שזהו מצב רע מאוד. אך אליעד כהן מדגיש שמצב זה הוא למעשה המצב הטוב ביותר האפשרי, מכיוון שזהו בדיוק מצבו של אלוהים לפני בריאת העולם. לאלוהים אין רצון מוגדר או מוגבל, הרצון של אלוהים הוא אינסופי, בלתי מוגדר, ואין אצלו הבדל בין טוב לרע. כלומר, המצב שבו אין רצון הוא מצב של שלמות מוחלטת ולא של חיסרון.
למה אלוהים ברא את העולם אם אין לו רצון מוגדר?
אליעד כהן מסביר שישנה סתירה בטענה שאלוהים ברא את העולם "כי טוב דרכו להיטיב". לפי ההיגיון הזה, היה לאלוהים הבדל בין המצב לפני בריאת העולם ואחריה. אך אם אין אצלו שינוי כלל, מדוע בכלל היה לו רצון לברוא את העולם? אליעד מציע כי החקירה של השאלה "למה בכלל יש לאלוהים רצון?" מובילה להבנה עמוקה יותר, שהרצון של אלוהים עצמו נוצר על ידי גורם ראשוני אחר, שהוא אלוהים האמיתי שמעבר לאלוהים שאנו מדברים עליו בדרך כלל.
מה המשמעות של "רצון ללא חיסרון" ואיך אפשר להשיג אותו?
הרעיון של רצון ללא חיסרון הוא הרעיון שבו האדם יכול לרצות משהו, אך לא להיות חסר את אותו הדבר שהוא רוצה. בשכל הרגיל של האדם, יש הפרדה ברורה בין רצון לבין אי - רצון, אך בשורש התודעה, האדם יכול להיות במצב של "דבר והיפוכו". כלומר, מצד אחד לא לרצות שום דבר, ומצד שני, לרצות הכל. אדם שמגיע למצב זה כבר לא חווה סבל, כי הסבל נובע תמיד מחיסרון. הרצון שלו הופך להיות ביטוי ישיר של הרצון האלוהי - הוא יכול לרצות, אך לא להיות תלוי ברצון זה.
מה התהליך שהאדם צריך לעבור כדי לחוות שלמות מוחלטת?
כדי להגיע למצב זה, האדם חייב לחקור ללא הפסק את הסיבה לרצונותיו. עליו לשאול שאלות כמו: "מדוע אני חושב שדבר מסוים הוא טוב או רע?", "למה אני רוצה דווקא כך ולא אחרת?". כשאדם שואל את השאלות הללו לעומק, הוא מגיע להבנה עמוקה יותר, שבה הרצון שלו הוא חלק בלתי נפרד מהרצון של אלוהים, שהוא עצמו תולדה של רצון גבוה יותר. כלומר, החקירה העמוקה מביאה אותו להכיר בכוח הראשוני שממנו נוצר כל רצון.
מהו הפרדוקס של הרצון והאין רצון?
אליעד כהן מדגיש שהפרדוקס שבו האדם רוצה דבר מסוים, אך לא חסר אותו כלל, הוא השיא של ההבנה והמודעות. מצד אחד, האדם רוצה דבר מסוים (חסר לו), מצד שני הוא שלם לחלוטין גם בלי הדבר הזה. אצל אלוהים קיים בדיוק אותו מצב - הוא חסר את מה שהוא רוצה ובו זמנית הוא לא חסר זאת. כשהאדם מגיע להבנה זו, הוא חווה חיים טובים באמת, כי הוא כבר לא תלוי בהגשמת הרצון כדי להיות שלם.
מדוע אדם מרגיש רע כשהוא מפסיק לרצות?
אליעד כהן מסביר שאדם מרגיש רע כשהוא מפסיק לרצות, לא בגלל המצב של "אין רצון", אלא מפני שהוא עדיין רוצה לרצות. זאת אומרת, האדם לא סובל מהמצב של חוסר רצון עצמו, אלא מהעובדה שהוא רוצה שיהיו לו רצונות. זהו השורש לסבל שלו, ולא המצב עצמו של אין רצון.
כיצד החקירה העצמית מובילה לשחרור מוחלט?
החקירה העצמית של הרצון מובילה את האדם להבנת השורש של הרצון שלו ושל המציאות כולה. דרך חקירה זו, האדם מגלה שהרצון שלו הוא ביטוי של הרצון האלוהי. ככל שהאדם ממשיך לחקור, הוא מתחיל לשאול מדוע אלוהים עצמו רוצה את מה שהוא רוצה. תהליך זה מוביל להרחבת המודעות, ובסופו האדם מגיע להכרה שהרצון והאין רצון הם אחד. הוא חווה שלמות מוחלטת, כי כעת הוא יכול לרצות ללא חיסרון כלל.
אליעד כהן מסיים בכך שהוא מאחל לכולם להמשיך לחקור לעומק את שורש הרצון, עד שיחוו את הרצון האולטימטיבי - רצון שבו אין כל חיסרון, והם נמצאים בשלמות מוחלטת עם המציאות.
הרצון הוא המאפיין המרכזי של הקיום האנושי, אך כאשר האדם מתחיל לחקור לעומק את שורש הרצון שלו, הוא מגלה שככל שהוא שואל "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?" הוא מגיע למצב שבו הוא כבר אינו רוצה שום דבר. מצב זה עשוי לגרום לו להרגיש שהחיים רעים וחסרי משמעות. אולם, כפי שאליעד כהן מסביר, האדם חייב לשאול את עצמו האם הוא באמת מחפש את האמת, גם אם האמת היא רעה. אם אדם נמנע מלחפש את האמת משום שהיא גורמת לו להרגיש רע, הוא אינו יכול לומר שהוא באמת רוצה את האמת, אלא רק שהוא מעדיף להישאר בשקר שגורם לו להרגיש נוח.
האם "אין רצון" הוא המצב הטוב ביותר או הגרוע ביותר?
כאשר האדם מגיע למצב שבו אין לו רצון כלל, בהתחלה הוא עלול לחשוב שזהו מצב רע מאוד. אך אליעד כהן מדגיש שמצב זה הוא למעשה המצב הטוב ביותר האפשרי, מכיוון שזהו בדיוק מצבו של אלוהים לפני בריאת העולם. לאלוהים אין רצון מוגדר או מוגבל, הרצון של אלוהים הוא אינסופי, בלתי מוגדר, ואין אצלו הבדל בין טוב לרע. כלומר, המצב שבו אין רצון הוא מצב של שלמות מוחלטת ולא של חיסרון.
למה אלוהים ברא את העולם אם אין לו רצון מוגדר?
אליעד כהן מסביר שישנה סתירה בטענה שאלוהים ברא את העולם "כי טוב דרכו להיטיב". לפי ההיגיון הזה, היה לאלוהים הבדל בין המצב לפני בריאת העולם ואחריה. אך אם אין אצלו שינוי כלל, מדוע בכלל היה לו רצון לברוא את העולם? אליעד מציע כי החקירה של השאלה "למה בכלל יש לאלוהים רצון?" מובילה להבנה עמוקה יותר, שהרצון של אלוהים עצמו נוצר על ידי גורם ראשוני אחר, שהוא אלוהים האמיתי שמעבר לאלוהים שאנו מדברים עליו בדרך כלל.
מה המשמעות של "רצון ללא חיסרון" ואיך אפשר להשיג אותו?
הרעיון של רצון ללא חיסרון הוא הרעיון שבו האדם יכול לרצות משהו, אך לא להיות חסר את אותו הדבר שהוא רוצה. בשכל הרגיל של האדם, יש הפרדה ברורה בין רצון לבין אי - רצון, אך בשורש התודעה, האדם יכול להיות במצב של "דבר והיפוכו". כלומר, מצד אחד לא לרצות שום דבר, ומצד שני, לרצות הכל. אדם שמגיע למצב זה כבר לא חווה סבל, כי הסבל נובע תמיד מחיסרון. הרצון שלו הופך להיות ביטוי ישיר של הרצון האלוהי - הוא יכול לרצות, אך לא להיות תלוי ברצון זה.
מה התהליך שהאדם צריך לעבור כדי לחוות שלמות מוחלטת?
כדי להגיע למצב זה, האדם חייב לחקור ללא הפסק את הסיבה לרצונותיו. עליו לשאול שאלות כמו: "מדוע אני חושב שדבר מסוים הוא טוב או רע?", "למה אני רוצה דווקא כך ולא אחרת?". כשאדם שואל את השאלות הללו לעומק, הוא מגיע להבנה עמוקה יותר, שבה הרצון שלו הוא חלק בלתי נפרד מהרצון של אלוהים, שהוא עצמו תולדה של רצון גבוה יותר. כלומר, החקירה העמוקה מביאה אותו להכיר בכוח הראשוני שממנו נוצר כל רצון.
מהו הפרדוקס של הרצון והאין רצון?
אליעד כהן מדגיש שהפרדוקס שבו האדם רוצה דבר מסוים, אך לא חסר אותו כלל, הוא השיא של ההבנה והמודעות. מצד אחד, האדם רוצה דבר מסוים (חסר לו), מצד שני הוא שלם לחלוטין גם בלי הדבר הזה. אצל אלוהים קיים בדיוק אותו מצב - הוא חסר את מה שהוא רוצה ובו זמנית הוא לא חסר זאת. כשהאדם מגיע להבנה זו, הוא חווה חיים טובים באמת, כי הוא כבר לא תלוי בהגשמת הרצון כדי להיות שלם.
מדוע אדם מרגיש רע כשהוא מפסיק לרצות?
אליעד כהן מסביר שאדם מרגיש רע כשהוא מפסיק לרצות, לא בגלל המצב של "אין רצון", אלא מפני שהוא עדיין רוצה לרצות. זאת אומרת, האדם לא סובל מהמצב של חוסר רצון עצמו, אלא מהעובדה שהוא רוצה שיהיו לו רצונות. זהו השורש לסבל שלו, ולא המצב עצמו של אין רצון.
כיצד החקירה העצמית מובילה לשחרור מוחלט?
החקירה העצמית של הרצון מובילה את האדם להבנת השורש של הרצון שלו ושל המציאות כולה. דרך חקירה זו, האדם מגלה שהרצון שלו הוא ביטוי של הרצון האלוהי. ככל שהאדם ממשיך לחקור, הוא מתחיל לשאול מדוע אלוהים עצמו רוצה את מה שהוא רוצה. תהליך זה מוביל להרחבת המודעות, ובסופו האדם מגיע להכרה שהרצון והאין רצון הם אחד. הוא חווה שלמות מוחלטת, כי כעת הוא יכול לרצות ללא חיסרון כלל.
אליעד כהן מסיים בכך שהוא מאחל לכולם להמשיך לחקור לעומק את שורש הרצון, עד שיחוו את הרצון האולטימטיבי - רצון שבו אין כל חיסרון, והם נמצאים בשלמות מוחלטת עם המציאות.
- מהו שורש הרצון של האדם?
- כיצד ניתן לחיות עם רצון ללא חיסרון?
- למה אלוהים ברא את העולם?
- מה ההבדל בין רצון אנושי לרצון אלוהי?
- מהו הפרדוקס של הרצון והאין רצון?
- כיצד החקירה העצמית מובילה לשחרור מוחלט?
מהו שורש הרצון של האדם וכיצד הוא קשור לרצון האל?
הרצון של האדם הוא אחד המאפיינים המרכזיים של הקיום האנושי, אך כאשר אדם חוקר לעומק את שורש הרצון שלו, הוא עלול לגלות שאין לו באמת רצון, מה שעלול להוביל לתחושת ריקנות או סבל. השאלה המרכזית שעולה היא - האם המציאות היא רעה? ואם החיפוש אחר האמת מוביל לתחושת סבל, האם יש להימנע מהחיפוש או שמא לקבל את הסבל כחלק מהאמת?
מה קורה כאשר אדם מפסיק לרצות?
האדם מוגדר כישות שרוצה כל הזמן, אך כאשר הוא מתחיל להבין שאין לו סיבה לרצות דבר, הוא עלול לחוות תחושת ריקנות. אך חשוב להבין שמצב זה אינו "הכי רע בעולם", אלא להיפך - הוא מביא את האדם לשיא השלמות. למעשה, המצב של "אין רצון" הוא מה שמאפיין את האלוהים עצמו, שכן רצון מוגדר על ידי הבדלים בין טוב ורע, ואצל אלוהים אין הבדלה כזו.
האם לאלוהים יש רצון או שאין לו רצון?
ישנן גישות דתיות הטוענות שאלוהים מצווה לעשות דבר אחד ולהימנע מדבר אחר, אך גישה זו מניחה שלאלוהים יש העדפות, כלומר, שהוא רואה הבדל בין טוב לרע. אך אם אלוהים היה באמת מחלק בין טוב לרע, הרי שהוא היה מוגבל. מכאן נובעת השאלה - מדוע בכלל יש לאלוהים רצון?
למה אלוהים ברא את העולם?
אחת התשובות המקובלות היא "כי טוב דרכו להיטיב", אך זו מניחה שקיים הבדל בין לפני ואחרי הבריאה. אם לאלוהים אין שינוי, אז מה גרם לו לרצות לברוא את העולם? השאלה הזאת מובילה לעומק נוסף - מה גרם לאלוהים לרצות בכלל?
כיצד החקירה העצמית מובילה להבנת הרצון האלוהי?
כאשר האדם חוקר לעומק את מקור הרצון שלו, הוא מגלה שהוא עצמו חלק מהרצון של אלוהים. אך אז מתעוררת שאלה עמוקה יותר - מה גרם לרצון האלוהי עצמו? כאן מגיעה ההבנה שקיים אלוהים שמעבר לאלוהים הרגיל שאנו מדמיינים - כוח ראשוני שהוליד את הרצון הראשון.
מהי השלמות האמיתית?
ברגע שאדם משיג מצב של "אין רצון", הוא חווה אחדות מוחלטת עם המציאות. חוסר רצון מוחלט פירושו גם חוסר סבל, אך מעבר לכך - הוא מאפשר לאדם להיות בשלמות תוך כדי כך שהוא עדיין יכול לרצות. כלומר, להיות במצב שבו יש רצון אך אין חיסרון.
כיצד ניתן לחיות עם רצון ללא חיסרון?
המפתח להבנה הוא שהשכל האנושי רגיל לראות דברים במונחים של "או זה או זה" - או שיש רצון או שאין רצון. אך ברמה הגבוהה יותר של התודעה, ניתן להיות במצב שבו יש רצון, אך אין בו חיסרון. זהו הפרדוקס האולטימטיבי: להיות חסר את מה שאתה רוצה, ובו זמנית לא להיות חסר אותו.
כיצד החקירה מביאה למהפך בתודעה?
כאשר אדם חוקר לעומק את הרצון שלו, הוא עובר תהליך של טרנספורמציה תודעתית. בשלב הראשון הוא מבין שהוא חלק מהרצון של אלוהים, אך בהמשך הוא שואל - מה יצר את הרצון של אלוהים עצמו? החקירה הזו מובילה לגילוי של השורש האמיתי של הרצון, שבו האדם מגיע להבנה עמוקה שהרצון והאין - רצון הם למעשה ישות אחת.
מהי החוויה של שלמות מוחלטת?
כאשר הרצון של האדם מתהפך, הוא חווה רצון שאין בו חיסרון. במקום לרדוף אחר תשוקות מתוך חוסר, הוא יכול לרצות דברים ובו זמנית להרגיש שלם לחלוטין. זהו המצב שבו האדם חווה אחדות מוחלטת עם המציאות, שבה אין הבדל בין הרצון לבין היעדרו.
מה הדרך להשגת ההבנה הזו?
האדם צריך לשאול את עצמו שוב ושוב - מדוע אני רוצה את מה שאני רוצה? מה הסיבה שאני תופס דברים כטובים או רעים? מה באמת מניע אותי? כאשר השאלות האלו ייחקרו עד הסוף, האדם יגיע למצב שבו התשובה הופכת להיות השאלה, והפרדוקס עצמו הופך לתובנה הגבוהה ביותר.
לסיכום, החקירה של שורש הרצון מובילה למהפך תודעתי, שבו האדם מבין את השורש האמיתי של הרצון ושל המציאות כולה. כאשר האדם משיג מצב שבו הוא יכול לרצות אך ללא חיסרון, הוא מגיע לשלמות מוחלטת.
הרצון של האדם הוא אחד המאפיינים המרכזיים של הקיום האנושי, אך כאשר אדם חוקר לעומק את שורש הרצון שלו, הוא עלול לגלות שאין לו באמת רצון, מה שעלול להוביל לתחושת ריקנות או סבל. השאלה המרכזית שעולה היא - האם המציאות היא רעה? ואם החיפוש אחר האמת מוביל לתחושת סבל, האם יש להימנע מהחיפוש או שמא לקבל את הסבל כחלק מהאמת?
מה קורה כאשר אדם מפסיק לרצות?
האדם מוגדר כישות שרוצה כל הזמן, אך כאשר הוא מתחיל להבין שאין לו סיבה לרצות דבר, הוא עלול לחוות תחושת ריקנות. אך חשוב להבין שמצב זה אינו "הכי רע בעולם", אלא להיפך - הוא מביא את האדם לשיא השלמות. למעשה, המצב של "אין רצון" הוא מה שמאפיין את האלוהים עצמו, שכן רצון מוגדר על ידי הבדלים בין טוב ורע, ואצל אלוהים אין הבדלה כזו.
האם לאלוהים יש רצון או שאין לו רצון?
ישנן גישות דתיות הטוענות שאלוהים מצווה לעשות דבר אחד ולהימנע מדבר אחר, אך גישה זו מניחה שלאלוהים יש העדפות, כלומר, שהוא רואה הבדל בין טוב לרע. אך אם אלוהים היה באמת מחלק בין טוב לרע, הרי שהוא היה מוגבל. מכאן נובעת השאלה - מדוע בכלל יש לאלוהים רצון?
למה אלוהים ברא את העולם?
אחת התשובות המקובלות היא "כי טוב דרכו להיטיב", אך זו מניחה שקיים הבדל בין לפני ואחרי הבריאה. אם לאלוהים אין שינוי, אז מה גרם לו לרצות לברוא את העולם? השאלה הזאת מובילה לעומק נוסף - מה גרם לאלוהים לרצות בכלל?
כיצד החקירה העצמית מובילה להבנת הרצון האלוהי?
כאשר האדם חוקר לעומק את מקור הרצון שלו, הוא מגלה שהוא עצמו חלק מהרצון של אלוהים. אך אז מתעוררת שאלה עמוקה יותר - מה גרם לרצון האלוהי עצמו? כאן מגיעה ההבנה שקיים אלוהים שמעבר לאלוהים הרגיל שאנו מדמיינים - כוח ראשוני שהוליד את הרצון הראשון.
מהי השלמות האמיתית?
ברגע שאדם משיג מצב של "אין רצון", הוא חווה אחדות מוחלטת עם המציאות. חוסר רצון מוחלט פירושו גם חוסר סבל, אך מעבר לכך - הוא מאפשר לאדם להיות בשלמות תוך כדי כך שהוא עדיין יכול לרצות. כלומר, להיות במצב שבו יש רצון אך אין חיסרון.
כיצד ניתן לחיות עם רצון ללא חיסרון?
המפתח להבנה הוא שהשכל האנושי רגיל לראות דברים במונחים של "או זה או זה" - או שיש רצון או שאין רצון. אך ברמה הגבוהה יותר של התודעה, ניתן להיות במצב שבו יש רצון, אך אין בו חיסרון. זהו הפרדוקס האולטימטיבי: להיות חסר את מה שאתה רוצה, ובו זמנית לא להיות חסר אותו.
כיצד החקירה מביאה למהפך בתודעה?
כאשר אדם חוקר לעומק את הרצון שלו, הוא עובר תהליך של טרנספורמציה תודעתית. בשלב הראשון הוא מבין שהוא חלק מהרצון של אלוהים, אך בהמשך הוא שואל - מה יצר את הרצון של אלוהים עצמו? החקירה הזו מובילה לגילוי של השורש האמיתי של הרצון, שבו האדם מגיע להבנה עמוקה שהרצון והאין - רצון הם למעשה ישות אחת.
מהי החוויה של שלמות מוחלטת?
כאשר הרצון של האדם מתהפך, הוא חווה רצון שאין בו חיסרון. במקום לרדוף אחר תשוקות מתוך חוסר, הוא יכול לרצות דברים ובו זמנית להרגיש שלם לחלוטין. זהו המצב שבו האדם חווה אחדות מוחלטת עם המציאות, שבה אין הבדל בין הרצון לבין היעדרו.
מה הדרך להשגת ההבנה הזו?
האדם צריך לשאול את עצמו שוב ושוב - מדוע אני רוצה את מה שאני רוצה? מה הסיבה שאני תופס דברים כטובים או רעים? מה באמת מניע אותי? כאשר השאלות האלו ייחקרו עד הסוף, האדם יגיע למצב שבו התשובה הופכת להיות השאלה, והפרדוקס עצמו הופך לתובנה הגבוהה ביותר.
לסיכום, החקירה של שורש הרצון מובילה למהפך תודעתי, שבו האדם מבין את השורש האמיתי של הרצון ושל המציאות כולה. כאשר האדם משיג מצב שבו הוא יכול לרצות אך ללא חיסרון, הוא מגיע לשלמות מוחלטת.
- מהו שורש הרצון של האדם?
- כיצד ניתן לחיות עם רצון ללא חיסרון?
- למה אלוהים ברא את העולם?
- מה ההבדל בין רצון אנושי לרצון אלוהי?
- מהו הפרדוקס של הרצון והאין - רצון?
- כיצד החקירה העצמית מובילה לשחרור מוחלט?
הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי, כיוון שאני כל הזמן מסביר לחקור את הרצון
מהו שורש הרצון, מהיכן בא, וכו'.
ומה שקורה, שיש החוקרים את הרצון של עצמם, הם מרגישים שהם לא רוצים שום דבר, ואז מרגישים שהחיים רעים, ומה קורה כאן?
והאם החיים רעים. זה מה שיש?
ואם אדם חוקר את סיבת הרצון שלו, ומגיע שלא לרצות שום דבר, וזה גורם לו להרגיש רע, אז מה?
אם האמת היא רעה, אז תסבול, כי אם אדם לא חוקר את הרצון כי זה גורם לו להרגיש רע, אז הוא שקרן, האם אתה מוכן להבין שהאמת היא רעה, ולמענה להרגיש רע, או להגיד אני לא רוצה את האמת, כי היא רעה.
אבל אל תשקר ותגיד שאתה רוצה את האמת.
ונקודה נוספת למחשבה, שהאדם מוגדר כישות רוצה, הוא רוצה ורוצה ורוצה, ופתאום הוא לא רוצה, כי הוא מבין שאין שום סיבה.
וצריך לזכור שהמצב הזה הוא לא הכי רע בעולם, אלא הכי טוב בעולם, ותכף נסביר את זה
כי טוב או רע, המצב הזה הוא בעצם הגדרתו של אלוהים, כי הרצון של אלוהים הוא אינסוף
ובלתי מוגדר, אין הגדרה, כי להגיד שאלוהים רוצה את הדבר הזה ולא רוצה את הדבר הזה
הוא בעצם כפירה.
והאתאיסטיים הדתיים, אומרים שאלוהים אומר שתעשה ככה ולא ככה, הם טוענים בעצם שאלוהים מוגבל, וחושב שזה טוב וזה רע, ומה שייך להגיד שהוא רוצה שתעשה את זה ולא את זה.
כי הרצון של אלוהים הוא אחד.
כמו לדוגמה למה ברא אלוהים את העולם? כי טוב דרכו להיטיב וכו', ולאלוהים אין הבדל בין לפני ואחרי, אז למה הוא בכלל ברא את העולם, וזה מביא לשאלה אחרת, למה הוא בכלל, היה לו רצון?
ואם תבין את הדבר הזה תבין למה בעצם הוא ברא את העולם.
כרגע חידדתי את ההשתוות של אין רצון, זה שיא השלמות של אלוהים, אין רצון זה שיא השלמות.
ואתה חושב אולי שזה רע לא לרצות, אבל אצל אלוהים זה שיא השלמות.
ואם אצלך זה רע, אז אצל אלוהים זה רע.
כי גם הוא נמצא במצב של אין רצון, ואם רע לו, אם היה רע לו בגלל שלא היה לו רצון
ואז התאמץ שיהיה לו רצון כדי להפריד אותך ממנו. אז זה דווקא אומר שאתה צריך להתאמץ לרדוף אחרי התאוות שלך כל חייך
כי זו השלמות.
כי להתגבר בעצם על התאוות, זה כאילו לחזור למצב של האין רצון.
ועכשיו, בכל מקרה צריך לזכור שהשאלה היא מה האמת? ואם האמת היא שאין רצון, זו האמת, וזה רע לך ואתה לא רוצה את זה, אז תגיד שאתה לא רוצה את האמת.
ולהרגיש רע, האדם מרגיש רע, רק כאשר כן יש לו רצון, חוסר השתוות עם המציאות.
כי אם אדם חוקר, ומגיע לחוסר רצון, וזה גורם לו להרגיש רע, זה אומר שעדיין, הוא רוצה לרצות.
מצד אחד הוא מבין שהוא לא רוצה שום דבר, ומצד שני הוא רוצה לרצות כדי שתהיה לו משמעות לחיים.
הסיבה שרע לו, כי הוא עדיין רוצה שיהיו לו רצונות.
הוא עדיין רוצה שיהיו לו תאוות, ז"א שהרע הוא לא בגלל שרצית, אלא בגלל שרצית לרצות.
ונמשיך, העניין שאדם שהגיע לחוסר רצון מוחלט, רע לא יהיה לו, כי אם הפסקת לרצות
איך יכול להיות לך רע?
וברגע שאדם יגיע לחוסר רצון ממש, אז הוא יכיל בתוכו את כל הרצונות ממש.
כי אלוהים עדיין רוצה, יש לו רצונות, כן רוצה לברא את העולם
כן יש אצלו שינוי, וכן חושב שזה טוב וזה רע, אלא שהוא יכול לרצות ואף על פי כן לא להיות חסר כלל את מה שהוא רוצה.
ז"א הדבר הזה חד, וצריך להבין אותו, אנשים בשכל שלהם רגילים, או שיש לך רצון, או שאין לך רצון, אבל מה שקורה, שבשורש של העניין, אתה יכול להיות בדבר והיפוכו.
מצד אחד בשום אופן לא לרצות, ובו זמנת לרצות רצונות, כמו באינטראקציה לאחדות והנפרדות.
ואדם החוקר ושואל, למה אני רוצה את מה שאני רוצה וכן הלאה, בסופו של דבר יגיע
לרצון של אלוהים, הוא רואה את הרצון שלו כהתגלמות של הרצון של אלוהים.
ולאחר שהאדם עובר את הטרנספורמציה התודעתית הזו, הוא עובר עוד תהליך, הוא מתחיל לשאול את עצמו, אבל רגע... למה אלוהים רוצה את מה שהוא רוצה?
מה גורם לאלוהים לרצות את הרצון, ואז הוא מגיע לאלוהים האמיתי, שברא אלוהים אחר שיש לו רצון שברא אותך שיש לך רצון, ואז יכולה להישאל השאלה ומי ברא את האלוהים הראשון שברא אלוהים עם רצון, אבל זה כבר דבר אחר, צריך ללכת שלב שלב.
קודם אדם צריך לבדוק למה יש לו את הרצון שלו עד שיגיע לרצון שלו שהוא הביטוי של הרצון של הכוח המניע את המציאות.
זה לא דווקא הרצון, זו סיבת הכח.
ועכשיו נשאלת השאלה למה אלוהים רצה, ואז יש גילוי מי ברא את הרצון של האלוהים
ואז אתה מתאחד בתודעה שלך איתו והופך בחוויה שלך לשלמות מוחלטת, כי אז אתה יכול גם לרצות ואף על פי כן להישאר בשלמות.
ואני יודע שזה דבר קשה להבנה, כי זה דבר והיפוכו, ואיך זה מסתדר?
והעניין הוא, שצריך ללכת אחר האמת עד הסוף, תחקור, למה אני רוצה את הרצונות שלי?
מה הסיבה? למה אני חושב שזה טוב וזה רע, למה אני דווקא עכשיו ברגע הזה
רוצה ככה ולא אחרת?
תתבונן, ואח"כ תשאל למה אלוהים רוצה בכלל ככה ולא אחרת, וכך השכל של האדם יגדל
והוא יגיע לפרדוקס, והשאלה בכלל תתהפך להיות התשובה, כלומר, הפרדוקס הולך להיות בכלל התשובה, ואז גם השכל של האדם מתהפך, והוא יוכל לרצות בדיוק כמו שאלוהים רוצה
כלומר, כמו שאלוהים רוצה בלי להיות חסר את מה שהוא רוצה.
ונגיד אחרת:
כמו שאלוהים חסר את מה שהוא רוצה, בלי להיות חסר את מה שהוא רוצה, אמרתי דבר והיפוכו, אני יודע, כן!
אבל אלוהים חסר את רצונו בו זמנית שהוא לא חסר את רצונו.
וכך מתהפך גם הרצון של האדם, ואז אתה חי חיים טובים באמת, כי רצון, זה חיסרון
וכשיש רצון רע לך, כל רצון הוא חיסרון, וגם רצון לחפש את האמת, היא גם כן חיסרון, אבל אין לך דרך לברוח מזה, כי לא לרצות לחפש את האמת, זה גם כן רצון, רצון לא לחפש את האמת
כל כיוון שלא תלך, הוא בעצם רצון.
והעניין הוא, שאדם חוקר וחוקר, עד שהרצון שלו מתהפך, ואז הוא מקבל רצון של שלמות
דהיינו, רצון, שאין בו שום חיסרון.
ושיהיה לכולם המשך יום של התבוננות אמיתית לתוך שורש הרצון, עד שהרצון של האדם יתהפך להיות באחדות מוחלטת, כי ההבנה שהרצון והאין רצון הם בכלל ישות אחת
וזה בעצם יוצר את החוויה שהאדם שיכול לרצות, ולא להיות חסר את מה שהוא רוצה.
ושיהיה לכולם, המשך רצון מושלם באמת.
מהו שורש הרצון, מהיכן בא, וכו'.
ומה שקורה, שיש החוקרים את הרצון של עצמם, הם מרגישים שהם לא רוצים שום דבר, ואז מרגישים שהחיים רעים, ומה קורה כאן?
והאם החיים רעים. זה מה שיש?
ואם אדם חוקר את סיבת הרצון שלו, ומגיע שלא לרצות שום דבר, וזה גורם לו להרגיש רע, אז מה?
אם האמת היא רעה, אז תסבול, כי אם אדם לא חוקר את הרצון כי זה גורם לו להרגיש רע, אז הוא שקרן, האם אתה מוכן להבין שהאמת היא רעה, ולמענה להרגיש רע, או להגיד אני לא רוצה את האמת, כי היא רעה.
אבל אל תשקר ותגיד שאתה רוצה את האמת.
ונקודה נוספת למחשבה, שהאדם מוגדר כישות רוצה, הוא רוצה ורוצה ורוצה, ופתאום הוא לא רוצה, כי הוא מבין שאין שום סיבה.
וצריך לזכור שהמצב הזה הוא לא הכי רע בעולם, אלא הכי טוב בעולם, ותכף נסביר את זה
כי טוב או רע, המצב הזה הוא בעצם הגדרתו של אלוהים, כי הרצון של אלוהים הוא אינסוף
ובלתי מוגדר, אין הגדרה, כי להגיד שאלוהים רוצה את הדבר הזה ולא רוצה את הדבר הזה
הוא בעצם כפירה.
והאתאיסטיים הדתיים, אומרים שאלוהים אומר שתעשה ככה ולא ככה, הם טוענים בעצם שאלוהים מוגבל, וחושב שזה טוב וזה רע, ומה שייך להגיד שהוא רוצה שתעשה את זה ולא את זה.
כי הרצון של אלוהים הוא אחד.
כמו לדוגמה למה ברא אלוהים את העולם? כי טוב דרכו להיטיב וכו', ולאלוהים אין הבדל בין לפני ואחרי, אז למה הוא בכלל ברא את העולם, וזה מביא לשאלה אחרת, למה הוא בכלל, היה לו רצון?
ואם תבין את הדבר הזה תבין למה בעצם הוא ברא את העולם.
כרגע חידדתי את ההשתוות של אין רצון, זה שיא השלמות של אלוהים, אין רצון זה שיא השלמות.
ואתה חושב אולי שזה רע לא לרצות, אבל אצל אלוהים זה שיא השלמות.
ואם אצלך זה רע, אז אצל אלוהים זה רע.
כי גם הוא נמצא במצב של אין רצון, ואם רע לו, אם היה רע לו בגלל שלא היה לו רצון
ואז התאמץ שיהיה לו רצון כדי להפריד אותך ממנו. אז זה דווקא אומר שאתה צריך להתאמץ לרדוף אחרי התאוות שלך כל חייך
כי זו השלמות.
כי להתגבר בעצם על התאוות, זה כאילו לחזור למצב של האין רצון.
ועכשיו, בכל מקרה צריך לזכור שהשאלה היא מה האמת? ואם האמת היא שאין רצון, זו האמת, וזה רע לך ואתה לא רוצה את זה, אז תגיד שאתה לא רוצה את האמת.
ולהרגיש רע, האדם מרגיש רע, רק כאשר כן יש לו רצון, חוסר השתוות עם המציאות.
כי אם אדם חוקר, ומגיע לחוסר רצון, וזה גורם לו להרגיש רע, זה אומר שעדיין, הוא רוצה לרצות.
מצד אחד הוא מבין שהוא לא רוצה שום דבר, ומצד שני הוא רוצה לרצות כדי שתהיה לו משמעות לחיים.
הסיבה שרע לו, כי הוא עדיין רוצה שיהיו לו רצונות.
הוא עדיין רוצה שיהיו לו תאוות, ז"א שהרע הוא לא בגלל שרצית, אלא בגלל שרצית לרצות.
ונמשיך, העניין שאדם שהגיע לחוסר רצון מוחלט, רע לא יהיה לו, כי אם הפסקת לרצות
איך יכול להיות לך רע?
וברגע שאדם יגיע לחוסר רצון ממש, אז הוא יכיל בתוכו את כל הרצונות ממש.
כי אלוהים עדיין רוצה, יש לו רצונות, כן רוצה לברא את העולם
כן יש אצלו שינוי, וכן חושב שזה טוב וזה רע, אלא שהוא יכול לרצות ואף על פי כן לא להיות חסר כלל את מה שהוא רוצה.
ז"א הדבר הזה חד, וצריך להבין אותו, אנשים בשכל שלהם רגילים, או שיש לך רצון, או שאין לך רצון, אבל מה שקורה, שבשורש של העניין, אתה יכול להיות בדבר והיפוכו.
מצד אחד בשום אופן לא לרצות, ובו זמנת לרצות רצונות, כמו באינטראקציה לאחדות והנפרדות.
ואדם החוקר ושואל, למה אני רוצה את מה שאני רוצה וכן הלאה, בסופו של דבר יגיע
לרצון של אלוהים, הוא רואה את הרצון שלו כהתגלמות של הרצון של אלוהים.
ולאחר שהאדם עובר את הטרנספורמציה התודעתית הזו, הוא עובר עוד תהליך, הוא מתחיל לשאול את עצמו, אבל רגע... למה אלוהים רוצה את מה שהוא רוצה?
מה גורם לאלוהים לרצות את הרצון, ואז הוא מגיע לאלוהים האמיתי, שברא אלוהים אחר שיש לו רצון שברא אותך שיש לך רצון, ואז יכולה להישאל השאלה ומי ברא את האלוהים הראשון שברא אלוהים עם רצון, אבל זה כבר דבר אחר, צריך ללכת שלב שלב.
קודם אדם צריך לבדוק למה יש לו את הרצון שלו עד שיגיע לרצון שלו שהוא הביטוי של הרצון של הכוח המניע את המציאות.
זה לא דווקא הרצון, זו סיבת הכח.
ועכשיו נשאלת השאלה למה אלוהים רצה, ואז יש גילוי מי ברא את הרצון של האלוהים
ואז אתה מתאחד בתודעה שלך איתו והופך בחוויה שלך לשלמות מוחלטת, כי אז אתה יכול גם לרצות ואף על פי כן להישאר בשלמות.
ואני יודע שזה דבר קשה להבנה, כי זה דבר והיפוכו, ואיך זה מסתדר?
והעניין הוא, שצריך ללכת אחר האמת עד הסוף, תחקור, למה אני רוצה את הרצונות שלי?
מה הסיבה? למה אני חושב שזה טוב וזה רע, למה אני דווקא עכשיו ברגע הזה
רוצה ככה ולא אחרת?
תתבונן, ואח"כ תשאל למה אלוהים רוצה בכלל ככה ולא אחרת, וכך השכל של האדם יגדל
והוא יגיע לפרדוקס, והשאלה בכלל תתהפך להיות התשובה, כלומר, הפרדוקס הולך להיות בכלל התשובה, ואז גם השכל של האדם מתהפך, והוא יוכל לרצות בדיוק כמו שאלוהים רוצה
כלומר, כמו שאלוהים רוצה בלי להיות חסר את מה שהוא רוצה.
ונגיד אחרת:
כמו שאלוהים חסר את מה שהוא רוצה, בלי להיות חסר את מה שהוא רוצה, אמרתי דבר והיפוכו, אני יודע, כן!
אבל אלוהים חסר את רצונו בו זמנית שהוא לא חסר את רצונו.
וכך מתהפך גם הרצון של האדם, ואז אתה חי חיים טובים באמת, כי רצון, זה חיסרון
וכשיש רצון רע לך, כל רצון הוא חיסרון, וגם רצון לחפש את האמת, היא גם כן חיסרון, אבל אין לך דרך לברוח מזה, כי לא לרצות לחפש את האמת, זה גם כן רצון, רצון לא לחפש את האמת
כל כיוון שלא תלך, הוא בעצם רצון.
והעניין הוא, שאדם חוקר וחוקר, עד שהרצון שלו מתהפך, ואז הוא מקבל רצון של שלמות
דהיינו, רצון, שאין בו שום חיסרון.
ושיהיה לכולם המשך יום של התבוננות אמיתית לתוך שורש הרצון, עד שהרצון של האדם יתהפך להיות באחדות מוחלטת, כי ההבנה שהרצון והאין רצון הם בכלל ישות אחת
וזה בעצם יוצר את החוויה שהאדם שיכול לרצות, ולא להיות חסר את מה שהוא רוצה.
ושיהיה לכולם, המשך רצון מושלם באמת.