אליעד כהן מסביר שהסבל נובע מהרצון של האדם להרגיש טוב, או במילים אחרות, מכך שהאדם רוצה משהו ספציפי, ומסוגל לדמיין מצב שהוא חושב שהוא טוב יותר ממצבו הנוכחי. כשהאדם חווה מצב מסוים, הוא מתחיל לשפוט אותו ולהשוות אותו מול מצבים אחרים. כל עוד האדם רוצה להרגיש טוב יותר, הוא ימשיך לסבול, מפני שהרצון מעיד על כך שקיים מצב שהוא מאמין שטוב יותר ממצבו הנוכחי. אם האדם לא היה יכול לדמיין מצב טוב יותר, הוא לא היה חווה סבל כלל.
אליעד מדגים זאת דרך מספר דוגמאות:
כיצד כסף גורם לסבל?
אדם שיש לו מאה שקלים רוצה אלף שקלים, והוא סובל מכך שאין לו אלף שקלים. אך אם האדם לא היה יכול לדמיין מצב שבו יש לו אלף שקלים, הוא לא היה סובל כלל, מכיוון שלא היה לו למה להשוות את מצבו. כלומר, יכולת ההשוואה של האדם היא זו שמייצרת את הסבל.
מדוע האדם סובל גם כאשר הוא משיג את רצונו?
גם כאשר האדם מצליח להשיג את מה שהוא רצה, הוא ממשיך לסבול. לדוגמה, אדם שיש לו אלף שקלים רוצה מאה אלף שקלים, ואחרי שיש לו מאה אלף, הוא מתחיל לחשוש לאבד אותם, וכך הוא ממשיך לסבול. המשמעות היא שהסבל לא מסתיים לאחר ההצלחה בהשגת הרצון. ההצלחה רק מעבירה את האדם לרצון חדש או לפחד מאובדן, וכך האדם ממשיך במעגל של סבל.
מה הפתרון לסבל לפי אליעד כהן?
הפתרון שאליעד כהן מציע הוא לא בהכרח להפסיק לרצות, אלא להבין שהסבל נובע מהרצון להרגיש טוב יותר ממה שהאדם מרגיש ברגע הנוכחי. אם האדם היה מצליח להגיע למצב שהוא לא יכול לדמיין שום מצב טוב יותר, או לחילופין להבין שאין באמת מצב טוב יותר מהמצב הנוכחי, הוא היה מפסיק לסבול לחלוטין. במצב כזה, האדם אינו סובל כי אין לו רצון לשינוי, כיוון שהוא תופס את המצב הקיים כטוב ביותר.
מה הקשר בין הרצון להרגיש טוב לבין השיפוטיות?
אליעד מסביר שהרצון להרגיש טוב קשור ישירות לשיפוטיות וליכולת ההשוואה של האדם. ככל שהאדם פחות שיפוטי כלפי המציאות ופחות משווה את המצב הקיים למצב מדומיין אחר, כך הוא פחות סובל. אדם שסובל הרבה הוא אדם שמאוד שיפוטי כלפי המציאות, ואילו אדם שאינו שיפוטי אינו סובל, מכיוון שהוא אינו עסוק בהשוואות בין המצוי לרצוי.
מדוע הסבל קשור לתפיסת הזמן של האדם?
הסבל גם נובע מתפיסת הזמן של האדם. האדם סובל מכיוון שהוא מדמיין עתיד שבו מצבו טוב יותר או חושש מעתיד שבו מצבו רע יותר. תפיסת הזמן מאפשרת לאדם לדמיין אפשרויות שונות לעתיד, והדמיון הזה הוא הגורם לסבל. אם האדם היה חי אך ורק בהווה, ללא דמיונות לגבי העתיד, הוא לא היה יכול לסבול. אליעד מדגיש שהדמיון לגבי העתיד הוא מקור מרכזי לסבל, וככל שהאדם יותר מתמקד בעתיד, כך הסבל שלו גדל.
האם אפשר להפסיק לסבול לחלוטין?
אליעד כהן מבהיר שאפשר להפסיק לסבול לחלוטין רק אם האדם מגיע למצב תודעתי שבו הוא מבין לעומק שאין הבדל אמיתי בין שום מצב שהוא חווה לבין מצב אחר. האדם שסובל מאמין שיש מצבים שונים שהאחד מהם עדיף על האחר, אך אם הוא היה מבין שאין הבדל אמיתי בין המצבים האלה, לא הייתה סיבה לסבול. הפסקת הסבל מגיעה מתוך הבנה עמוקה שאין באמת יתרון למציאות אחרת על פני המציאות הנוכחית.
איך האדם יכול ליישם את ההבנה הזו בחייו?
האדם יכול ליישם את ההבנה הזאת דרך התבוננות על הרצונות שלו, לשאול את עצמו למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, ולנסות לגלות את השורש של הרצון. כאשר האדם יחקור ויבין את השורש של הרצון, הוא יוכל להבין שהמציאות כפי שהיא עכשיו אינה באמת פחות טובה מהמציאות שהוא מדמיין. ההבנה העמוקה הזאת יכולה לשחרר אותו מהרצון ומהסבל שנגרם בעקבותיו.
סיכום מרכזי של רעיון ההרצאה:
הרצון להרגיש טוב יותר ממה שהאדם מרגיש כרגע הוא המקור לסבל. הסבל קיים רק בגלל השוואות ושיפוטיות של המציאות. הדרך להשתחרר מהסבל היא להבין לעומק שאין הבדל אמיתי בין המציאות הנוכחית למציאות אחרת, ושבפועל, המציאות הנוכחית כבר מושלמת כמו שהיא, ולכן אין צורך לשנותה או לשאוף למשהו אחר.
- איך להפסיק לסבול?
- למה הרצון גורם לסבל?
- מה הקשר בין כסף לאושר?
- האם אפשר להפסיק לרצות?
- למה אנחנו סובלים?
- איך לחיות בהווה ללא סבל?