למה האדם סובל ואיך הרצון יוצר את הסבל?
אליעד כהן פותח את ההרצאה בהסבר יסודי ומעמיק על השורש של כל תחושת סבל. לדבריו, אדם יכול לסבול רק אם יש לו רצון שלא מתממש. כלומר, עצם הרצון הוא המקור לסבל, וכאשר אדם לא רוצה שום דבר, הוא גם לא יכול לסבול. לדוגמה, אם אדם מרגיש רע, הוא חייב לשאול את עצמו מהו אותו רצון שלא בא לידי ביטוי. אם הוא מרגיש מתח, לחץ או עצבנות, הדבר מצביע על רצון פנימי שטרם התממש. זהו הצעד הראשון בתהליך ההתמודדות עם תחושות רעות: לגלות את הרצון העומד מאחוריהן.
מה המשמעות של שינוי זהות והקשר שלו לסבל?
הנושא המרכזי הבא שאליעד מעלה הוא רעיון "שינוי הזהות". שינוי זהות מתייחס למעבר ממצב תודעתי אחד לאחר, מצב שבו האדם משתחרר לחלוטין מדפוסי מחשבה ותחושות מהעבר, ומתחבר ל"כלום", למקום של חוסר מחויבות מוחלט. אליעד מדגיש שזו לא בריחה אלא ניסיון להגיע לחוויה חדשה ונקייה מתפיסות ישנות. לדוגמה, מישהו שסבל במשך שנים יכול להרגיש צורך להשתחרר מ"הזהות" של מי שסובל, ולהפוך לאדם חדש. אך אליעד מזהיר, כי כדי לחוות את השינוי באמת, נדרש שכל ברור שיתמוך בחוויה. אחרת, החוויה עלולה לגרום לבלבול או לתחושת ניתוק.
כיצד תהליך ההבנה מוציא את האדם מהבלבול?
אליעד מסביר שהיציאה מבלבול נפשי ורגשי מתרחשת דרך ניתוח לוגי של כל מחשבה ושל כל רגש. אם אדם סובל כי "עזבו אותו", עליו לפרק את ההנחה הזאת ולבדוק מה הוא באמת רוצה, ומהן ההנחות הבסיסיות שמובילות אותו למסקנה שהפרידה היא דבר רע. פיתוח הבנה זו דורש אימון קבוע של חשיבה ביקורתית, כולל ניתוח הפעולות הקטנות ביותר שלנו. לדוגמה, אליעד מציע לאדם לבדוק את החופש שלו לאכול או לא לאכול, ולהבין שכל פעולה היא אופציונלית ולא חובה מוחלטת.
מהי "חוויית החלום" ואיך מחזיקים אותה?
אליעד מדבר גם על "חוויית החלום", שהיא מצב תודעתי שבו המציאות נתפסת כלא ממשית, כמו חלום. בחוויה זו אדם מרגיש תחושת ריחוף, ניתוק או שלווה רגעית. אך כדי שהחוויה הזאת לא תוביל לבלבול, היא חייבת להיות מלווה בשכל חד ובהבנה מעמיקה. ללא שכל, אדם יאבד את אחיזתו במציאות. לדוגמה, אדם יכול להרגיש שחוויית החלום נותנת לו חופש פנימי, אך אם הוא לא יידע לפרק את החוויה שכלית, הוא לא יוכל להחזיק אותה לאורך זמן.
איך מפתחים את השכל בחיי היום - יום?
אליעד מציע דרכים מעשיות לפיתוח שכל בחיי היומיום. הוא מדגיש את החשיבות של ניתוח לוגי של כל משפט או רעיון שנתקלים בו, כולל רעיונות פוליטיים, שיחות עם חברים או אפילו משפטים שנאמרים בטלוויזיה. לדוגמה, אם נאמר המשפט "השופטים יקשיבו למי שבחר בהם", יש לנתח אותו לוגית, לבדוק האם זו עובדה או פירוש, והאם זו באמת סיבה ותוצאה נכונה. תרגול זה מאפשר למוח לפתח יכולת ביקורתית, לראות מניפולציות, וליצור חופש פנימי.
כיצד שכל מפותח משפיע על הרגש?
אליעד מדגיש ששכל מפותח מאפשר התמודדות טובה יותר עם רגשות. אדם שמבין שהסבל שלו הוא תוצר של הנחות מוטעות, יכול לשנות את הפירושים שלו למציאות ולהפסיק לסבול. לדוגמה, אמירה כמו "אני סובל 100% מהזמן" היא פירוש ולא עובדה. מי שמבין את ההבדל הזה מסוגל לשנות את התגובה הרגשית שלו למציאות ולהרגיש טוב יותר.
מה הכוונה ב"הכל כלום" ואיך לחיות לפיה?
אליעד מסביר שהבנה של "הכל כלום" משמעותה להכיר בכך שכל רצון, פעולה...
אליעד כהן פותח את ההרצאה בהסבר יסודי ומעמיק על השורש של כל תחושת סבל. לדבריו, אדם יכול לסבול רק אם יש לו רצון שלא מתממש. כלומר, עצם הרצון הוא המקור לסבל, וכאשר אדם לא רוצה שום דבר, הוא גם לא יכול לסבול. לדוגמה, אם אדם מרגיש רע, הוא חייב לשאול את עצמו מהו אותו רצון שלא בא לידי ביטוי. אם הוא מרגיש מתח, לחץ או עצבנות, הדבר מצביע על רצון פנימי שטרם התממש. זהו הצעד הראשון בתהליך ההתמודדות עם תחושות רעות: לגלות את הרצון העומד מאחוריהן.
מה המשמעות של שינוי זהות והקשר שלו לסבל?
הנושא המרכזי הבא שאליעד מעלה הוא רעיון "שינוי הזהות". שינוי זהות מתייחס למעבר ממצב תודעתי אחד לאחר, מצב שבו האדם משתחרר לחלוטין מדפוסי מחשבה ותחושות מהעבר, ומתחבר ל"כלום", למקום של חוסר מחויבות מוחלט. אליעד מדגיש שזו לא בריחה אלא ניסיון להגיע לחוויה חדשה ונקייה מתפיסות ישנות. לדוגמה, מישהו שסבל במשך שנים יכול להרגיש צורך להשתחרר מ"הזהות" של מי שסובל, ולהפוך לאדם חדש. אך אליעד מזהיר, כי כדי לחוות את השינוי באמת, נדרש שכל ברור שיתמוך בחוויה. אחרת, החוויה עלולה לגרום לבלבול או לתחושת ניתוק.
כיצד תהליך ההבנה מוציא את האדם מהבלבול?
אליעד מסביר שהיציאה מבלבול נפשי ורגשי מתרחשת דרך ניתוח לוגי של כל מחשבה ושל כל רגש. אם אדם סובל כי "עזבו אותו", עליו לפרק את ההנחה הזאת ולבדוק מה הוא באמת רוצה, ומהן ההנחות הבסיסיות שמובילות אותו למסקנה שהפרידה היא דבר רע. פיתוח הבנה זו דורש אימון קבוע של חשיבה ביקורתית, כולל ניתוח הפעולות הקטנות ביותר שלנו. לדוגמה, אליעד מציע לאדם לבדוק את החופש שלו לאכול או לא לאכול, ולהבין שכל פעולה היא אופציונלית ולא חובה מוחלטת.
מהי "חוויית החלום" ואיך מחזיקים אותה?
אליעד מדבר גם על "חוויית החלום", שהיא מצב תודעתי שבו המציאות נתפסת כלא ממשית, כמו חלום. בחוויה זו אדם מרגיש תחושת ריחוף, ניתוק או שלווה רגעית. אך כדי שהחוויה הזאת לא תוביל לבלבול, היא חייבת להיות מלווה בשכל חד ובהבנה מעמיקה. ללא שכל, אדם יאבד את אחיזתו במציאות. לדוגמה, אדם יכול להרגיש שחוויית החלום נותנת לו חופש פנימי, אך אם הוא לא יידע לפרק את החוויה שכלית, הוא לא יוכל להחזיק אותה לאורך זמן.
איך מפתחים את השכל בחיי היום - יום?
אליעד מציע דרכים מעשיות לפיתוח שכל בחיי היומיום. הוא מדגיש את החשיבות של ניתוח לוגי של כל משפט או רעיון שנתקלים בו, כולל רעיונות פוליטיים, שיחות עם חברים או אפילו משפטים שנאמרים בטלוויזיה. לדוגמה, אם נאמר המשפט "השופטים יקשיבו למי שבחר בהם", יש לנתח אותו לוגית, לבדוק האם זו עובדה או פירוש, והאם זו באמת סיבה ותוצאה נכונה. תרגול זה מאפשר למוח לפתח יכולת ביקורתית, לראות מניפולציות, וליצור חופש פנימי.
כיצד שכל מפותח משפיע על הרגש?
אליעד מדגיש ששכל מפותח מאפשר התמודדות טובה יותר עם רגשות. אדם שמבין שהסבל שלו הוא תוצר של הנחות מוטעות, יכול לשנות את הפירושים שלו למציאות ולהפסיק לסבול. לדוגמה, אמירה כמו "אני סובל 100% מהזמן" היא פירוש ולא עובדה. מי שמבין את ההבדל הזה מסוגל לשנות את התגובה הרגשית שלו למציאות ולהרגיש טוב יותר.
מה הכוונה ב"הכל כלום" ואיך לחיות לפיה?
אליעד מסביר שהבנה של "הכל כלום" משמעותה להכיר בכך שכל רצון, פעולה...
- איך לפתח את השכל בחיי היומיום?
- מה הקשר בין שכל לרגש?
- איך להפסיק לסבול?
- מה זה שינוי זהות תודעתי?
- כיצד להשתחרר מתלות רגשית?
- האם באמת הכל כלום?
למה האדם סובל ואיך הרצון משפיע על כך?
אדם מרגיש רע רק כאשר יש לו רצון שלא מתממש. אם האדם לא היה רוצה דבר, הוא גם לא היה יכול לסבול. כל סבל נובע מרצון שלא בא על סיפוקו. לכן, כאשר אדם מרגיש רע, המשמעות היא שיש בו רצון כלשהו. לדוגמה, כאשר אדם מרגיש מתוח, עצבני או חסר שקט, עליו לשאול את עצמו מה הוא באמת רוצה. אין אפשרות לסבול בלי לרצות משהו. החיפוש אחרי הגדרה ברורה של הרצון האישי הוא שלב ראשוני והכרחי כדי להתחיל לעבוד על השורש של התחושות הרעות.
מה המשמעות של שינוי זהות וכיצד הוא קשור לסבל?
שינוי זהות הוא ניסיון עמוק להפוך להיות מישהו חדש לגמרי, לנתק את הקשר עם דפוסי המחשבה והתחושות הישנות. לדוגמה, אדם יכול לרצות לשכוח 17 שנים של סבל, להשתחרר ממחויבויות פנימיות, ולהתחבר ל"כלום", כלומר, למצב שבו אין מחויבות ואין רצון. התחברות כזו היא לא ניסיון לברוח מהמציאות, אלא ניסיון להיכנס לשלב של חוויה חדשה, של ראיית העולם בלי משקפיים קודמות. אלא שגם החוויה הזאת של "כלום" יכולה להוביל לבלבול אם היא לא מבוססת על שכל. אם אין שכל חזק, קשה להחזיק את החוויה הזאת לאורך זמן, והאדם יתבלבל או יתנתק.
מהו תהליך ההבנה והיציאה מהבלבול?
ההבנה נבנית דרך בירור של הנחות היסוד הקטנות, דרך פירוק של כל מחשבה ותהליך. לדוגמה, אם אדם חושב "אני סובל כי עזבו אותי", עליו לבדוק מה גורם לו להרגיש שזה רע, אילו הנחות בסיסיות מובילות למחשבה הזו, ומה הוא באמת רוצה. כדי לפתח את ההבנה הזו, אליעד מציע תרגול של חשיבה חדה ומדויקת, כמו למשל להימנע מלאכול עד שהאדם מבין שהוא לא חייב לאכול. זוהי מטפורה לכך שהאדם צריך להבין את החופש שלו לעומק - להבין שכל פעולה היא רק אפשרות ולא חובה.
כיצד חוויית "החלום" משפיעה על התודעה?
האדם יכול להגיע לחוויית "חלום" שבה המציאות נראית לו לא ממשית - תחושת ריחוף, ניתוק, או אפילו אושר רגעי - אך כדי להחזיק את החוויה הזו לאורך זמן, נדרש שכל ברור. אליעד מדגיש שתחושת החלום לא נועדה להיות מוחזקת כל הזמן, אלא היא תוצאה של הבנה שכלית שמאפשרת לתודעה לרחף ללא מחויבות. אך אם האדם מנסה להיצמד לחוויה בלי להבין אותה, הוא עלול להיכנס לבלבול רגשי. הדרך היא לראות את ההשתלשלות של האירועים וההבנות, להבין את הסיבה והתוצאה של כל פעולה, ואז להחזיק חוויה מתוך שורש שכלי ולא מתוך דמיון.
למה צריך לפתח את השכל וכיצד זה נעשה בפועל?
פיתוח השכל נעשה דרך ניתוח לוגי של רעיונות, הפרדה בין עובדות לפירושים, והבנה של הנחות היסוד הסמויות שמובילות אותנו. אליעד מסביר שכל משפט שאנחנו שומעים צריך לעבור ניתוח: האם זה עובדה או פירוש? האם זה מחויב או אפשרי? לדוגמה, כשמישהו אומר "אדם מקשיב למי שבחר בו", יש לבדוק האם זה מחויב לוגית או שזו רק הנחת יסוד. רק אדם שמבין את ההבדל בין סיבה לבין תוצאה מסוגל לחשוב בצורה עצמאית. לדוגמה: המשפט "הכל שקר" - אם הוא נכון, אז גם הוא שקר, ולכן הוא סותר את עצמו. פיתוח השכל מאפשר לאדם לראות את הסתירות האלה, ומונע מהמוח להוליך אותו שולל.
מה הקשר בין שכל לבין רגש וכיצד הם משפיעים אחד על השני?
אליעד מדגיש כי בלי שכל אי אפשר להתמודד עם רגש. ככל שהאדם מבין את המציאות בצורה חדה יותר, כך הוא פחות סובל. לעומת זאת, אדם שלא מפתח את השכל, יישאר כלוא ברגשות של סבל, פחד ואובדן שליטה. לדוגמה, אם אדם אומר לעצמו "אני סובל 100% מהזמן", זהו פירוש שמבוסס על הנחת יסוד מוטעית. השכל מאפשר לאדם לשבור את התבניות האוטומטיות ולבחור בפירושים חדשים. אליעד מציע שהאדם ישקיע את זמנו בפיתוח מחשבה על כל דבר, אפילו דברים "קטנים" כמו פוליטיקה, כסף או עסקים - לא כדי להתעסק בהם, אלא כדי לתרגל ניתוח לוגי מדויק.
מה המשמעות של להבין "שהכל כלום"?
הבנה ש"הכל כלום" פירושה שהכל במציאות הזו הוא בסך הכל אפשרות ולא מחויב. אליעד מדגיש שזו לא תובנה שמטרתה לברוח מהמציאות, אלא להבין אותה לעומק. לדוגמה, כשאדם מזמין אוכל במסעדה ואומר "אני רוצה שהאוכל יגיע בדיוק כך", הוא לא תמיד מבין שהרצון הזה אינו מחויב - הוא פירוש. הבנת הכלום מאפשרת לאדם לפעול במציאות מבלי להיות תלוי בה - לשחק את המשחק מבלי להילחץ ממנו.
איך ניתן לשלב בין משחק החיים לבין ההבנה העמוקה?
המשחק של החיים - הצלחה, זוגיות, אהבה, כסף - הוא בסך הכל סיפור. אך אדם יכול לבחור לשחק אותו תוך הבנה שכל זה לא באמת מחייב. ההבנה השכלית של "הכלום" לא אמורה לבטל את המשחק, אלא לשחרר את האדם מהתלות בתוצאה. רק אדם שמבין שהוא לא חייב להצליח, לא חייב להיות נאהב, ולא חייב לחיות - רק אז הוא מסוגל לשחק מתוך בחירה חופשית. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו "למה אני רוצה להצליח?", והוא עונה "כי אני רוצה לשרוד", עליו לבדוק מה הבסיס של התשובה הזאת. האם ההישרדות מחויבת? האם יש דרך אחרת לחשוב?
כיצד תרגול של ניתוח לוגי עוזר לפיתוח תודעה חופשית?
תרגול ניתוח של משפטים - אפילו כאלה שנאמרים בטלוויזיה או בשיחה עם חבר - מאפשר למוח לפתח חדות מחשבתית. לדוגמה, אם מישהו אומר: "השופטים יקשיבו למי שבחר בהם", חשוב לבדוק:...
אדם מרגיש רע רק כאשר יש לו רצון שלא מתממש. אם האדם לא היה רוצה דבר, הוא גם לא היה יכול לסבול. כל סבל נובע מרצון שלא בא על סיפוקו. לכן, כאשר אדם מרגיש רע, המשמעות היא שיש בו רצון כלשהו. לדוגמה, כאשר אדם מרגיש מתוח, עצבני או חסר שקט, עליו לשאול את עצמו מה הוא באמת רוצה. אין אפשרות לסבול בלי לרצות משהו. החיפוש אחרי הגדרה ברורה של הרצון האישי הוא שלב ראשוני והכרחי כדי להתחיל לעבוד על השורש של התחושות הרעות.
מה המשמעות של שינוי זהות וכיצד הוא קשור לסבל?
שינוי זהות הוא ניסיון עמוק להפוך להיות מישהו חדש לגמרי, לנתק את הקשר עם דפוסי המחשבה והתחושות הישנות. לדוגמה, אדם יכול לרצות לשכוח 17 שנים של סבל, להשתחרר ממחויבויות פנימיות, ולהתחבר ל"כלום", כלומר, למצב שבו אין מחויבות ואין רצון. התחברות כזו היא לא ניסיון לברוח מהמציאות, אלא ניסיון להיכנס לשלב של חוויה חדשה, של ראיית העולם בלי משקפיים קודמות. אלא שגם החוויה הזאת של "כלום" יכולה להוביל לבלבול אם היא לא מבוססת על שכל. אם אין שכל חזק, קשה להחזיק את החוויה הזאת לאורך זמן, והאדם יתבלבל או יתנתק.
מהו תהליך ההבנה והיציאה מהבלבול?
ההבנה נבנית דרך בירור של הנחות היסוד הקטנות, דרך פירוק של כל מחשבה ותהליך. לדוגמה, אם אדם חושב "אני סובל כי עזבו אותי", עליו לבדוק מה גורם לו להרגיש שזה רע, אילו הנחות בסיסיות מובילות למחשבה הזו, ומה הוא באמת רוצה. כדי לפתח את ההבנה הזו, אליעד מציע תרגול של חשיבה חדה ומדויקת, כמו למשל להימנע מלאכול עד שהאדם מבין שהוא לא חייב לאכול. זוהי מטפורה לכך שהאדם צריך להבין את החופש שלו לעומק - להבין שכל פעולה היא רק אפשרות ולא חובה.
כיצד חוויית "החלום" משפיעה על התודעה?
האדם יכול להגיע לחוויית "חלום" שבה המציאות נראית לו לא ממשית - תחושת ריחוף, ניתוק, או אפילו אושר רגעי - אך כדי להחזיק את החוויה הזו לאורך זמן, נדרש שכל ברור. אליעד מדגיש שתחושת החלום לא נועדה להיות מוחזקת כל הזמן, אלא היא תוצאה של הבנה שכלית שמאפשרת לתודעה לרחף ללא מחויבות. אך אם האדם מנסה להיצמד לחוויה בלי להבין אותה, הוא עלול להיכנס לבלבול רגשי. הדרך היא לראות את ההשתלשלות של האירועים וההבנות, להבין את הסיבה והתוצאה של כל פעולה, ואז להחזיק חוויה מתוך שורש שכלי ולא מתוך דמיון.
למה צריך לפתח את השכל וכיצד זה נעשה בפועל?
פיתוח השכל נעשה דרך ניתוח לוגי של רעיונות, הפרדה בין עובדות לפירושים, והבנה של הנחות היסוד הסמויות שמובילות אותנו. אליעד מסביר שכל משפט שאנחנו שומעים צריך לעבור ניתוח: האם זה עובדה או פירוש? האם זה מחויב או אפשרי? לדוגמה, כשמישהו אומר "אדם מקשיב למי שבחר בו", יש לבדוק האם זה מחויב לוגית או שזו רק הנחת יסוד. רק אדם שמבין את ההבדל בין סיבה לבין תוצאה מסוגל לחשוב בצורה עצמאית. לדוגמה: המשפט "הכל שקר" - אם הוא נכון, אז גם הוא שקר, ולכן הוא סותר את עצמו. פיתוח השכל מאפשר לאדם לראות את הסתירות האלה, ומונע מהמוח להוליך אותו שולל.
מה הקשר בין שכל לבין רגש וכיצד הם משפיעים אחד על השני?
אליעד מדגיש כי בלי שכל אי אפשר להתמודד עם רגש. ככל שהאדם מבין את המציאות בצורה חדה יותר, כך הוא פחות סובל. לעומת זאת, אדם שלא מפתח את השכל, יישאר כלוא ברגשות של סבל, פחד ואובדן שליטה. לדוגמה, אם אדם אומר לעצמו "אני סובל 100% מהזמן", זהו פירוש שמבוסס על הנחת יסוד מוטעית. השכל מאפשר לאדם לשבור את התבניות האוטומטיות ולבחור בפירושים חדשים. אליעד מציע שהאדם ישקיע את זמנו בפיתוח מחשבה על כל דבר, אפילו דברים "קטנים" כמו פוליטיקה, כסף או עסקים - לא כדי להתעסק בהם, אלא כדי לתרגל ניתוח לוגי מדויק.
מה המשמעות של להבין "שהכל כלום"?
הבנה ש"הכל כלום" פירושה שהכל במציאות הזו הוא בסך הכל אפשרות ולא מחויב. אליעד מדגיש שזו לא תובנה שמטרתה לברוח מהמציאות, אלא להבין אותה לעומק. לדוגמה, כשאדם מזמין אוכל במסעדה ואומר "אני רוצה שהאוכל יגיע בדיוק כך", הוא לא תמיד מבין שהרצון הזה אינו מחויב - הוא פירוש. הבנת הכלום מאפשרת לאדם לפעול במציאות מבלי להיות תלוי בה - לשחק את המשחק מבלי להילחץ ממנו.
איך ניתן לשלב בין משחק החיים לבין ההבנה העמוקה?
המשחק של החיים - הצלחה, זוגיות, אהבה, כסף - הוא בסך הכל סיפור. אך אדם יכול לבחור לשחק אותו תוך הבנה שכל זה לא באמת מחייב. ההבנה השכלית של "הכלום" לא אמורה לבטל את המשחק, אלא לשחרר את האדם מהתלות בתוצאה. רק אדם שמבין שהוא לא חייב להצליח, לא חייב להיות נאהב, ולא חייב לחיות - רק אז הוא מסוגל לשחק מתוך בחירה חופשית. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו "למה אני רוצה להצליח?", והוא עונה "כי אני רוצה לשרוד", עליו לבדוק מה הבסיס של התשובה הזאת. האם ההישרדות מחויבת? האם יש דרך אחרת לחשוב?
כיצד תרגול של ניתוח לוגי עוזר לפיתוח תודעה חופשית?
תרגול ניתוח של משפטים - אפילו כאלה שנאמרים בטלוויזיה או בשיחה עם חבר - מאפשר למוח לפתח חדות מחשבתית. לדוגמה, אם מישהו אומר: "השופטים יקשיבו למי שבחר בהם", חשוב לבדוק:...
- איך לפתח את השכל בחיי היומיום?
- מה הקשר בין שכל לרגש?
- מהי חוויית החלום ואיך מתמודדים איתה?
- איך נבנית זהות חדשה מתוך הבנה?
- איך נפרדים מהסבל הפנימי?
- האם הכל באמת שקר?
- מה ההבדל בין עובדה לפירוש?
מהו החופש הפנימי ומהו החופש החיצוני?
במהלך השיחה אליעד כהן מציין כי החופש הפנימי והחופש החיצוני הם שני נושאים שונים אך קשורים. החופש הפנימי מתייחס ליכולת של האדם להיות מחובר לפנימיותו, ללא תלות בדבר חיצוני. החופש החיצוני הוא חופש שנובע ממאבק במציאות החיצונית, כלפי עולם שבחוץ. אם נשאל מהו חופש אמיתי, המענה של אליעד כהן הוא: חופש הוא כשאתה לא תלוי בשום דבר חיצוני ובמקביל משתתף במשחק בחיים. בלי להרגיש מחויב להיות חופשי!
האם אנחנו בוחרים את מה שאנחנו רוצים?
אליעד מדבר על ההבדל בין רצון פנימי ורצון חיצוני. הוא מציין שכל דבר שמטריד אותנו, מגיע ממקום של רצון. התשובה לשאלה אם יש לנו רצון חופשי, היא מורכבת. כל רצון גובר בגלל קיומו של רצון אחר, ובעצם הרצון הוא חיבור למשהו אחר, מה שמוביל לכך שאנחנו לא באמת "בוחרים" בצורה חופשית את הרצונות שלנו. החופש האמיתי הוא לא להרגיש צורך לרצות משהו, ולא להיות תלוי בתוצאה.
איך אפשר להבין את עצמנו?
ההבנה העצמית, לפי אליעד, מגיעה מתוך התבוננות פנימית בעבודת מחשבה ובניסיון לתפוס את הרצונות שלנו כפי שהם. הבעיה הגדולה היא שאנו לא באמת מודעים להנחות שמנחות אותנו, שכן כל פעולה שלנו היא תוצאה של הנחות שלא תמיד אנחנו מודעים להן.
מהי ההתפתחות האישית?
ההתפתחות האישית היא לא תוצאה של למידה של עובדות חדשות בלבד, אלא מבוססת על היכולת לראות את מה שקורה בתוך המחשבות שלנו, להבין את המניעים האמיתיים שלנו ולשנות את הדרך בה אנו פועלים. אליעד אומר כי כדי להתפתח, עלינו להבין את הכלום, את הריק שבינו ובין כל פעולה שלנו. עוסק בשאלות של מטרות ורגשות, כשרוב ההתפתחות קשורה בהבנה של מהות החיים - לא מה לעשות עם החיים אלא להבין מה אנחנו באמת רוצים מהם.
האם זה אפשרי לדעת הכל?
אליעד מציין כי כל החיים, כל העבודה, כל החיפושים הם חלק מהתהליך האינסופי של חיפוש. אין למטרה הזו סוף מוחלט. מה שבסופו של דבר מאפשר לאדם להתקדם הוא היכולת להתמודד עם המגבלות האישיות ולהתפתח במובן הרוחני והנפשי. מעבר לכך, הוא גם מציין את האספקט של ההבנה של "הכלום" - להיות מודע לריקנות ולחוסר המובילות של המטרות החיצוניות.
מהו שכל ומדוע הוא חיוני?
השיחה זורמת לכיוון של הצורך בפיתוח השכל כדי להבין את מהות כל הדברים ולפתור את אתגרי החיים. המוח של האדם יכול להתמודד עם כל מיני בעיות אך יש לדעת לא לקחת את התשובות כהכרחיות או סופיות. אליעד מציין כי כל תשובה שניתן למצוא, תלויה במידה רבה בהבנה ויכולת לנתח את השאלות בצורה חכמה.
למה...
במהלך השיחה אליעד כהן מציין כי החופש הפנימי והחופש החיצוני הם שני נושאים שונים אך קשורים. החופש הפנימי מתייחס ליכולת של האדם להיות מחובר לפנימיותו, ללא תלות בדבר חיצוני. החופש החיצוני הוא חופש שנובע ממאבק במציאות החיצונית, כלפי עולם שבחוץ. אם נשאל מהו חופש אמיתי, המענה של אליעד כהן הוא: חופש הוא כשאתה לא תלוי בשום דבר חיצוני ובמקביל משתתף במשחק בחיים. בלי להרגיש מחויב להיות חופשי!
האם אנחנו בוחרים את מה שאנחנו רוצים?
אליעד מדבר על ההבדל בין רצון פנימי ורצון חיצוני. הוא מציין שכל דבר שמטריד אותנו, מגיע ממקום של רצון. התשובה לשאלה אם יש לנו רצון חופשי, היא מורכבת. כל רצון גובר בגלל קיומו של רצון אחר, ובעצם הרצון הוא חיבור למשהו אחר, מה שמוביל לכך שאנחנו לא באמת "בוחרים" בצורה חופשית את הרצונות שלנו. החופש האמיתי הוא לא להרגיש צורך לרצות משהו, ולא להיות תלוי בתוצאה.
איך אפשר להבין את עצמנו?
ההבנה העצמית, לפי אליעד, מגיעה מתוך התבוננות פנימית בעבודת מחשבה ובניסיון לתפוס את הרצונות שלנו כפי שהם. הבעיה הגדולה היא שאנו לא באמת מודעים להנחות שמנחות אותנו, שכן כל פעולה שלנו היא תוצאה של הנחות שלא תמיד אנחנו מודעים להן.
מהי ההתפתחות האישית?
ההתפתחות האישית היא לא תוצאה של למידה של עובדות חדשות בלבד, אלא מבוססת על היכולת לראות את מה שקורה בתוך המחשבות שלנו, להבין את המניעים האמיתיים שלנו ולשנות את הדרך בה אנו פועלים. אליעד אומר כי כדי להתפתח, עלינו להבין את הכלום, את הריק שבינו ובין כל פעולה שלנו. עוסק בשאלות של מטרות ורגשות, כשרוב ההתפתחות קשורה בהבנה של מהות החיים - לא מה לעשות עם החיים אלא להבין מה אנחנו באמת רוצים מהם.
האם זה אפשרי לדעת הכל?
אליעד מציין כי כל החיים, כל העבודה, כל החיפושים הם חלק מהתהליך האינסופי של חיפוש. אין למטרה הזו סוף מוחלט. מה שבסופו של דבר מאפשר לאדם להתקדם הוא היכולת להתמודד עם המגבלות האישיות ולהתפתח במובן הרוחני והנפשי. מעבר לכך, הוא גם מציין את האספקט של ההבנה של "הכלום" - להיות מודע לריקנות ולחוסר המובילות של המטרות החיצוניות.
מהו שכל ומדוע הוא חיוני?
השיחה זורמת לכיוון של הצורך בפיתוח השכל כדי להבין את מהות כל הדברים ולפתור את אתגרי החיים. המוח של האדם יכול להתמודד עם כל מיני בעיות אך יש לדעת לא לקחת את התשובות כהכרחיות או סופיות. אליעד מציין כי כל תשובה שניתן למצוא, תלויה במידה רבה בהבנה ויכולת לנתח את השאלות בצורה חכמה.
למה...
- חופש פנימי
- התפתחות אישית
- תובנות על השכל
- הבנה עצמית
- הכלום במשמעות החיים