מה ההיגיון מאחורי הטענה שיש רק אלוהים אחד?

הטענה שיש רק אלוהים אחד, טענה מרכזית באמונה המונותאיסטית, נשענת על הנחה יסודית שאומרת שכל דבר בעולם הוא מוגבל, ולכן חייב להיות גורם ראשון בלתי מוגבל שיצר והגביל את כל הישויות המוגבלות. ההסבר לכך מתחיל במבט על העולם סביבנו: כל דבר שקיים בעולם הוא בעל גבול מוגדר, כלומר, הוא "מוגבל". האדם מוגבל בכך שהוא לא דברים אחרים - האדם איננו האבן, האבן איננה קיר, והקיר איננו חתול. כל ישות מוגדרת על ידי כך שיש לה גבולות ברורים.

אם כל דבר בעולם הוא מוגבל, חייב להיות משהו שהגביל את אותם דברים. לפי ההיגיון הזה, כל ישות מוגבלת זקוקה למשהו אחר שהגדיר אותה ויצר לה גבול. מכאן מתפתחת ההבנה שיש ישות אחת בלתי מוגבלת, אשר הייתה ראשונה וקבעה את הגבולות לכל שאר הדברים - ישות זו היא האלוהים.

אם אותה ישות, כלומר, אלוהים, הייתה מוגבלת בעצמה, מיד הייתה עולה השאלה מי הגביל אותה. במקרה כזה, יש לחפש אלוהים נוסף שהגביל את האלוהים הראשון, וכך תיווצר שרשרת אין - סופית של ישויות שמגבילות זו את זו. על מנת למנוע את הבעיה הזו, ההיגיון המונותאיסטי מצביע על כך שהאלוהים האמיתי חייב להיות בלתי מוגבל, אינסופי, ולכן לא יכול להיות מוגדר או מוגבל על ידי משהו אחר. כלומר, חייבת להיות נקודה ראשונה ויחידה, שהיא בעצמה אינה מוגבלת ואינה זקוקה למשהו חיצוני שיגביל אותה.

למה לא יכולים להיות שני אלוהים או יותר?

אם היו שני אלוהים, כל אחד מהם היה מוגבל בהכרח, שכן כל אחד היה מוגדר באמצעות העובדה שהוא לא השני. עצם הקיום של שתי ישויות נפרדות מוכיח שכל אחת מהן היא מוגבלת, שכן הן מוגדרות זו לעומת זו. מכיוון שכל מוגבל דורש מגביל חיצוני, הרי ששני אלוהים, או כל מספר של אלים רבים, דורשים הסבר לקיומם ולגבולות שלהם. כך תגיע שוב לנקודת התחלה, שבה חייב להיות אלוהים בלתי מוגבל וראשון - ולפיכך אלוהים אחד בלבד.

כדי לחדד את העניין, אפשר לקחת דוגמה פשוטה יותר: אם קיימות שתי ישויות אינסופיות באמת, הן היו חייבות להתקיים אחת בתוך השנייה, ואז למעשה הופכות לישות אחת ויחידה. משום כך אי אפשר לדבר על ריבוי אינסופים מוחלטים באמת. לכן, אלוהים חייב להיות ישות אינסופית ויחידה, כי רק אינסוף אחד יכול להתקיים בלי להגביל את עצמו או להיות מוגבל על ידי אחר.

מה הבעיה עם הטענה שאלוהים והעולם קיימים בנפרד?

הטענה שאלוהים יצר את העולם והיא נפרדת ממנו גם היא בעייתית לפי ההיגיון הזה. אם קיימים שני דברים - אלוהים מצד אחד והעולם מצד שני - הרי שכל אחד מהם מוגבל על ידי קיומו של האחר. אלוהים מוגבל בכך שהוא לא העולם, והעולם מוגבל בכך שהוא לא אלוהים. במצב כזה, שוב אלוהים הופך למוגבל, ואם הוא מוגבל, הוא כבר לא יכול להיות אלוהים האינסופי והבלתי מוגבל שההיגיון דורש.

משמעות הדבר היא שאפילו אמונה באלוהים אחד שברא את העולם חייבת להתמודד עם השאלה כיצד ייתכן שאלוהים יצר משהו שהוא מחוץ לו. אם אכן העולם הוא מחוץ לאלוהים, אזי קיומו של העולם מגביל את אלוהים, מה שאינו אפשרי לפי ההיגיון שהוסבר לעיל.

סיכום ההיגיון של אמונה באלוהים אחד ובלתי מוגבל

אם כך, לפי ההיגיון של אליעד כהן, אמונה באלוהים אחד נובעת מתוך הכרח לוגי שאין אפשרות לקיומן של ישויות אינסופיות מרובות או ישויות בלתי מוגבלות מרובות. קיומו של יותר מאלוהים אחד יוצר בהכרח מצב שבו אלוהים אינו יכול להיות בלתי מוגבל ואינסופי באמת, ולכן, כדי להימנע מהסתירה הפנימית הזו, המסקנה היא שיש אלוהים אחד בלבד, שהוא בלתי מוגבל, אינסופי, וראשוני לחלוטין.