אליעד: נניח ששאולים מישהו האם אתה מאושר? אתה שואל מישהו שהוא עשיר, יש לך כסף? מה הוא יענה? כן. נגיד, מישהו יודע לרוץ במהירות, אתה יודע לרוץ במהירות? הוא יענה לך כן. נגיד שיש מישהו שהוא מאושר. השאלה היא אם אתה מאושר... מה בן אדם מאושר, היה עונה לשאלה: האם אתה מאושר?

ש: כן או לא.

אליעד: מה הוא עונה? עונה כן? עונה לא? עונה אולי? עונה לא יודע? מה הוא עונה?

ש: הוא היה עונה כן.

אליעד: היה עונה כן? בואו נחשוב בהיגיון אם מישהו מאושר, ואתה שואל אותו אם הוא מאושר, הוא אמור לענות לך כן? חתול נחשב למאושר?

ש: אם נגדיר מאושר זה אחד שטוב לו תמיד, וכמובן שהוא יודע גם מזה רע... חתול לא בהכרח מאושר. הוא לא כאן ולא שם.

אליעד: אתה חושב שהוא פחות מאושר ממך? ילד הוא מאושר? הרי למה אנשים אוהבים ילדים קטנים הם אומרת, תראה איך הוא מאושר, לא אכפת לו מכלום. ילד קטן שמשחק, הוא מאושר. לא מוטרד מכלום. נכון? אם תשאל אותו אם הוא מאושר, מה הוא יגיד לך? זו דוגמה אחת.

האם זה יהיה נכון לומר בא נגיד, חתול הוא מאושר? תגיד לי, לא הוא לא מאושר. "החתול לא מאושר?" הוא סובל? הוא גם לא סובל. אז אם הוא לא סובל, אז הוא מאושר.

ש: אם הייתה לילד שנה אחת רעה, ואחרי זה היו לו עוד עשר שנים טובות. והוא חי את הטוב הזה. ותגיד לו עדיין יש לך בזיכרון את הרע? והוא יענה לך כן, אבל אני מאושר.

אליעד: אם שואלים מישהו, האם אתה מאושר? מה היגיון נגיד, שהוא יענה? עכשיו אם הוא לא מאושר, הוא אמור להגיד אני לא מאושר. ואם הוא כן מאושר, מה הוא אמור להגיד? אני מאושר?

ש: כן אני מאושר. אני יודע לפני עשר שנים, הייתה לי חצי שנה מאוד רעה, אני יודע מה זה לא להיות מאושר. וכיום אני מאושר מאוד. למה הזיכרון מהרע איפשהו...

אליעד: אני חושב משהו אחר, אני חושב. שקודם ששאולים אותך: "האם אתה מאושר?" אתה אמור לשאול, מה הכוונה מאושר? כמישהו אומר לך, אתה מאמין באלוהים. תסביר למה אתה מתכוון.

ש: אני מאושר.

אליעד: מה זה מאושר? מה זה אומר? שאם עכשיו יתנו לך סטירה, זה לא יכעיס אותך?

ש: להרגיש טוב. שאתה לא רוצה יותר ממנו, באותו הרגע.

אליעד: זאת אומרת, שאם אתה רעב, אתה לא רוצה שיהיה לך יותר טוב. ואתה לא הולך לאוכל.

ש: לא הפוך. למה? אם נגיד שאתה עכשיו...

אליעד: לא, עכשיו אתה רעב, ושואלים אותך, האם אתה מאושר. ואתה עונה כן, לא יכול להיות יותר טוב. אז אתה לא הולך לאכול?

ש: ברור שלא. שיש סטיקים על המנגל שאני רעב.

אליעד: אז אתה לא מאושר. כי הוא לא אכלת אותם.

ש: אני מאושר עצם זה, שהם על המנגל.

אליעד: מה שאני אומר, שהשאלה הזו היא בעיית. יש עוד הבט לשאלה נגיד, האם אתה מאושר במאה אחוז? מאה אחוז? אתה מאושר באופן מוחלט? מה זה אומר מאושר באופן מוחלט? עכשיו, אם מישהו אומר, אני מאושר באופן מוחלט. אתה יודע שאתה מאושר באופן מחולט? אז איך אתה מאושר? האם זה הגיוני שאתה אומר שמישהו מאושר באופן מוחלט, יש היגיון שהוא יגיד "אני לא מאושר"

נגיד, שאתה שואלת את עצמך, האם אתה מאושר? מה התשובה שאתה, עונה לעצמך האם אני מאושר. יש עוד שאלה... יש מישהו שהוא מאושר. יש מישהו שהוא לא מאושר. נכון?

ש: "מרגיש זומבי" הוא לא פה, ולא פה.

אליעד: בסדר, הלאה, יש מאושר מה ההפך של מאושר? סובל. אוקי? אבל יש עוד הבט. יש שתי שאלות: האם אני מאושר? ויש האם אני רוצה להיות מאושר? זו שאלה אחרת.

יש האם אתה מאושר, במאה אחוז? זו שאלה אחת. שאלה שניה, היית רוצה, להיות מאושר במאה אחוז? אם התשובה היא כן. לשאלה השנייה, אז אתה לא מאושר. בא נשאלה שאלה אחרת, האם אתה במאה אחוז, לא רוצה להיות מאושר, במאה אחוז?

בואו נתחיל מה הפשוט. אם שואלים אותך, אתה מאושר? זה נושא אחד. אבל אם שואלים אותך, האם אתה רוצה להיות מאושר? עכשיו, אם אתה עונה כן. אז אתה לא מאושר. אבל, אם אתה עונה לא. אז אתה מאושר.

זה אתה מול עצמך. אתה בודק מול עצמך אם אני מאושר או לא. במקם זה, אתה שואל, האם אני בכלל רוצה להיות מאושר? אושר מעניין אותך? היית רוצה להיות קצת יותר מאושר? אם עכשיו היה כפתור והיית לוחץ עליו, ושותה את הכוס מים היית מאושר? כן או לא? אם היית עונה כן. אז אתה לא מאושר. אם היו נותנים לך לשנות את כל העולם, מתחילתו ועד סופו היית משנה אותו? אם אתה עונה כן. אז אתה לא מאושר.

ש: אם בן אדם מאושר בשבעים אחזור...

אליעד: לא אנחנו מדברים על המאה אחוז כל אחד ברמה מסוימת מאושר, וברמה מסוימת לא מאושר. לא מדברים על זה, למרות שעוד הפעם, תלוי מה ההגדה של מאושר? בא נגיד, האם אתה מאושר.

בואי נלך על משהו יותר עמוק. זאת אומרת, שאם מישהו "מאושר" כשהוא ישאלה את עצמו, האם אני מאושר? התשובה תהיה לא. או מזה אומר מאושר? ואם ישאלו אותו, אתה רוצה להיות מאושר? גם התשובה תהיה לא. נכון? כי למה שהוא ירצה להיות מאושר? אם אתה רוצה להיות מאושר, זה אומר שאתה לא מאושר. עכשיו, השאלה מה היא האמת?

האם בן אדם מאושר, נגיד, מאושר במאה אחזור כשהוא ישאלה את עצמו: "האם אני רוצה להיות מאושר?" כשהתשובה תהיה לא. מפני שאם הוא מאושר במאה אחוז, אז למה הוא לרצות להיות מאושר?

ש: אם הוא מאושר במאה אחוז, הוא לא יודע שהוא מאושר...

אליעד: אז קודם כל תגיד, איך הוא בכלל הבין את השאלה? בהנחה שהוא הבין את השאלה, והוא יודע למה אתה מתכוון, מה הוא אמור להגיד לך?

ש: הוא יכול להגיד, כן. אני רוצה להיות מאושר.

אליעד: אז, זה אומר שהוא מאושר.

ש: זה אומר, שהוא לא יודע שהוא מאושר.

אליעד: האם יכול להיות, מישהו שהוא מאושר במאה אחוז, וירצה להיות מאושר?

ש: כן.

אליעד: אבל הוא כבר מאושר במאה אחוז.

ש: אבל, הוא יכול להגיד, זה שאני יודע שאני לא מאושר מעצמם, המחשבה הזו גורמת לי אושר. הוא מאושר מזה, שהוא לא מאושר מספיק. וזה נותן לו חשק להיות מאושר.

אליעד: אבל זה משפט שסותר את עצמו.

ש: נכון.

אליעד: טוב, בואו נגיד עכשיו משהו אחר. ניתן עוד פרספקטיבה. יש פרספקטיבה שאומרת, שאושר, זה לחלשים. זאת אומרת, הרצון להרגיש טוב, הרצון להיות מאושר, הרצון לאהוב את עצמך, הרצון להיות שמח, זה לאנשים חלשים.

ש: חלשים?

אליעד: לאנשים כאילו, בשר ודם. הם לא יכולים לחיות את החיים איך שהם, הם צריכים להיות מאושרים, הם צריכים להרגיש טוב, אסור להם להרגיש רע. כל רע יכול להרוס להם את המצב רוח. יכול לשבש להם את כל המנגנון.

מה שאני מנסה להגיד, שהמרדף אחרי האושר הוא גם סוג של, של הפרעה נפשית. גם המחשבה, אני...