אלוהים הוא טוב שדרכו להיטיב - השקר והטיפשות

הפעם יתבאר השקר, של אלו שחושבים שתכלית הבריאה, היא הדרך של הבורא לגלות את מידת הטוב שלו. או כיו"ב שאר הטועים שאומרים, שאין מלך בלא עם, והוצרך אלוהים לגלות את מלכותו, וכל הטעויות כיו"ב.

והטעות של התפישה הזאת וכיו"ב, היא שהטועים שוכחים שאלוהים (האמיתי כמובן), הוא נמצא מעל לכל ההגדרות. ולפני הבריאה, לא היה שייך הגדרת טוב ורע ושום הגדרת נפרדות. וכאשר אין שום הגדרת נפרדות, ממילא לא שייך לומר שאלוהים הוא טוב, יותר מאשר שייך לומר שאלוהים הוא רע. ואלוהים לפני הבריאה היה מלך, כמו שהוא היה עבד ממש. כי לפני הבריאה הכל היה אחד ממש.

והטועים שוכחים, שהאמירה שאלוהים הוא טוב, היא עצמה לבוש וצמצום של אלוהים. כי זה אומר שאלוהים מוגדר ומוגבל בצורה כלשהי, וזו כמובן שטות לגבי המצוי הראשון, שהוא מחוץ לכל ההגדרות.

וגם אם נאמר שהוא טוב, למרות שזה לא אפשרי כנ"ל, גם אז לא ברור כיצד אותם טועים, מאמינים לטעות של עצמם, שאומרת ש"דרך הטוב היא להיטיב". והם לא קולטים שדרך הטוב להיטיב, זהו חוק שאליו כפוף אלוהיהם. ואם אלוהים כפוף לחוק שאומר שדרך הטוב היא להיטיב, או שכדי להיטיב צריך מקבלי הטבה, או שאין מלך בלא עם, או כל שקר ושיגעון אחר, הרי שזה לא אלוהים אמיתי.

כי בריאת העולם, היא הגדרת ההגדרה הראשונה. והפרדת הטוב מהרע, היא עצמה בריאת העולם ממש. ואפילו הפרדת הבורא מרצונו ומהמודעות העצמית שלו, היא עצמה בריאה של ממש. כי לפני הבריאה לא היה חילוק בין הבורא לבין רצונו או דעתו. ובנקודת ההתחלה הכל היה אחד. וכאשר הכל אחד, לא שייך שום הגדרה של טוב ורע, ולכן אלוהים לא יכול להיות טוב או רע.

וכל שכן שדרך הטועים לסבול. ולכן הטועים שחושבים שדרך הטוב להיטיב, הם סובלים עם השקרים שלהם, וחושבים שהעולם הבא הוא יותר טוב, וכיו"ב טעויות אחרות ובעיות אחרות. והם לא קולטים שאלוהים האמיתי, הוא מעל כל חוקיות שהיא. ומי בדיוק החליט לאלוהים שתהיה דרכו להיטיב?! או שהוא יצטרך, מקבלי הטבה?! וכיו"ב כל שאר השקרים שמייחסים לבורא.

ואז הטועים אומרים, שכל ההסברים הם רק מהצד שלנו, כדי לסבר את האוזן וכיו"ב, אבל מהצד של הבורא אין שום מחשבה שמשיגה כלל את דעתו של הבורא. ואכן ההסברים שלהם, רק מסברים את האוזן, ומראים את הטעות שלהם, שהם מבלבלים את המוח ומטעים את עצמם וגם אחרים בטעויות שלהם...