משמעות החיים, ללמוד מכל דבר, שיקוף עצמי, שעמום של אלוהים, עניין של אלוהים, למצוא עת עצמך, משמעות מוחלטת
איך אפשר ללמוד מכל דבר במציאות?
הרבה אנשים מחפשים משמעות בחיים, מנסים להבין איך כל אירוע, מצב או חפץ קשורים אליהם באופן אישי. כדי להסביר את הנושא, אליעד הציג שאלה ששאלה מישהי במהלך ההרצאה: "איך אפשר לחבר כל דבר שקורה בחוץ אל המציאות הפנימית שלי?" כלומר, כיצד אפשר ללמוד ולהסיק מסקנות אישיות מכל דבר שמתרחש או נמצא מסביב.
אליעד הסביר שיש שתי גישות לנושא הזה:
אליעד מסביר שאמנם אפשר למצוא משמעות בכל דבר, אך יש גבול ברור ליכולת הזאת. לדוגמה, אם את מסתכלת על חולצה עם פסים וכפתורים, אפשר לשאול שאלות כמו: "למה הפסים מסודרים דווקא כך? למה הכפתורים נמצאים במיקום הזה?" - אפשר לתת המון הסברים לכך. אבל כל תשובה שתיתני תוביל לעוד שאלות חדשות, ועם הזמן השאלות יהפכו להיות מפורטות וקטנות יותר, עד לרמה של חוסר משמעות מוחלט. כי בסופו של דבר, אם תרצי למצוא את המשמעות בכל פרט, את תגיעי למצב שבו את שואלת שאלות שאין להן סוף: "למה הצבע של הכיסא כזה? למה הרגליים שלו בדיוק באורך הזה?" וכך הלאה, עד שהמשמעות תתפוגג.
למה החיפוש אחר משמעות מגיע בסוף לריקנות?
החיפוש האינסופי אחר משמעות בכל דבר הוא למעשה ניסיון להגיע ל"אחדות מוחלטת" - מצב שבו הכל מתחבר אלייך באופן מושלם ומוחלט, ואין עוד שום דבר שאינך מבינה או שלא קשור אלייך. אבל אליעד מדגיש כי במצב של "אחדות מוחלטת" לא קיימת בכלל שאלה. אם כל דבר קשור אלייך לחלוטין, אין מה ללמוד, כי הכל ברור מאליו. רק בעולם של הפרדה, שבו יש דברים שאת עדיין לא מבינה, ניתן למצוא משמעות.
אליעד מסביר שיש כאן פרדוקס: אנשים רוצים למצוא משמעות מוחלטת, אך משמעות מוחלטת היא דווקא המצב שבו אין שום משמעות. דווקא העובדה שלא הכל ברור יוצרת את ההזדמנות ללמידה, להתפתחות ולמציאת עניין בחיים.
מה הקשר בין משמעות החיים לבין אלוהים?
אליעד ממשיך ומרחיב את ההסבר, כשהוא משתמש בדימוי של "אלוהים" כמטפורה למצב של תודעה מוחלטת. הוא אומר שבתודעה מוחלטת (או במצב האלוהי), כל מה שקיים הוא "ברצונך", ולכן לכאורה אין שום צורך ללמוד ממנו - הרי רצית שזה יהיה כך. מצד שני, יש גם צד בתודעה המוחלטת שמכחיש כל דבר, שטוען ש"זה בכלל לא רצוני", ואז עולה השאלה: "אם לא רציתי את זה, אולי יש משהו ללמוד מכך?"
כלומר, בתוך האדם (או בתוך "אלוהים") יש שני צדדים מנוגדים:
הרבה אנשים מחפשים משמעות בחיים, מנסים להבין איך כל אירוע, מצב או חפץ קשורים אליהם באופן אישי. כדי להסביר את הנושא, אליעד הציג שאלה ששאלה מישהי במהלך ההרצאה: "איך אפשר לחבר כל דבר שקורה בחוץ אל המציאות הפנימית שלי?" כלומר, כיצד אפשר ללמוד ולהסיק מסקנות אישיות מכל דבר שמתרחש או נמצא מסביב.
אליעד הסביר שיש שתי גישות לנושא הזה:
- גישה אחת, נקודתית ומוגדרת: בכל דבר במציאות ניתן למצוא משמעות או לקח ספציפי. למשל, אם את רואה כיסא שבור, אפשר לחשוב מה המשמעות של "שבור" עבורך, מה זה אומר לך בחיים? אולי משהו בתוכך מרגיש "שבור"? או אולי משהו בהתנהגות שלך זקוק לתיקון? וכך את לוקחת דבר פיזי בעולם החיצוני ומוצאת את ההשתקפות שלו בתוכך.
- גישה שנייה, שהיא מופשטת ולא מוגדרת: אם תנסי להבין את הכל ב - 100%, תגיעי למצב שבו לא תהיה משמעות כלל, כי המשמעות קיימת רק כאשר יש דברים שאינם מובנים לך עד הסוף. ברגע שכל דבר ברור לך לחלוטין, כבר אין מה ללמוד ממנו, ואין עניין להפיק ממנו משמעות, כי הכל כבר "מובן מאליו".
אליעד מסביר שאמנם אפשר למצוא משמעות בכל דבר, אך יש גבול ברור ליכולת הזאת. לדוגמה, אם את מסתכלת על חולצה עם פסים וכפתורים, אפשר לשאול שאלות כמו: "למה הפסים מסודרים דווקא כך? למה הכפתורים נמצאים במיקום הזה?" - אפשר לתת המון הסברים לכך. אבל כל תשובה שתיתני תוביל לעוד שאלות חדשות, ועם הזמן השאלות יהפכו להיות מפורטות וקטנות יותר, עד לרמה של חוסר משמעות מוחלט. כי בסופו של דבר, אם תרצי למצוא את המשמעות בכל פרט, את תגיעי למצב שבו את שואלת שאלות שאין להן סוף: "למה הצבע של הכיסא כזה? למה הרגליים שלו בדיוק באורך הזה?" וכך הלאה, עד שהמשמעות תתפוגג.
למה החיפוש אחר משמעות מגיע בסוף לריקנות?
החיפוש האינסופי אחר משמעות בכל דבר הוא למעשה ניסיון להגיע ל"אחדות מוחלטת" - מצב שבו הכל מתחבר אלייך באופן מושלם ומוחלט, ואין עוד שום דבר שאינך מבינה או שלא קשור אלייך. אבל אליעד מדגיש כי במצב של "אחדות מוחלטת" לא קיימת בכלל שאלה. אם כל דבר קשור אלייך לחלוטין, אין מה ללמוד, כי הכל ברור מאליו. רק בעולם של הפרדה, שבו יש דברים שאת עדיין לא מבינה, ניתן למצוא משמעות.
אליעד מסביר שיש כאן פרדוקס: אנשים רוצים למצוא משמעות מוחלטת, אך משמעות מוחלטת היא דווקא המצב שבו אין שום משמעות. דווקא העובדה שלא הכל ברור יוצרת את ההזדמנות ללמידה, להתפתחות ולמציאת עניין בחיים.
מה הקשר בין משמעות החיים לבין אלוהים?
אליעד ממשיך ומרחיב את ההסבר, כשהוא משתמש בדימוי של "אלוהים" כמטפורה למצב של תודעה מוחלטת. הוא אומר שבתודעה מוחלטת (או במצב האלוהי), כל מה שקיים הוא "ברצונך", ולכן לכאורה אין שום צורך ללמוד ממנו - הרי רצית שזה יהיה כך. מצד שני, יש גם צד בתודעה המוחלטת שמכחיש כל דבר, שטוען ש"זה בכלל לא רצוני", ואז עולה השאלה: "אם לא רציתי את זה, אולי יש משהו ללמוד מכך?"
כלומר, בתוך האדם (או בתוך "אלוהים") יש שני צדדים מנוגדים:
- צד אחד אומר: "הכל הוא כרצוני, ולכן אין שום משמעות כי ככה רציתי שיהיה."
- הצד השני אומר: "כל מה שקורה לי לא באמת רצוני, ולכן אולי אני יכול ללמוד מזה משהו."
- איך למצוא משמעות בכל דבר?
- האם יש משמעות מוחלטת?
- למה אנחנו מחפשים משמעות?
- איך ללמוד מהמציאות?
- שיקוף עצמי
- שעמום של אלוהים
- עניין של אלוהים
050-3331-331