קורונה ואמונה באלוהים, אסור לנשק מזוזה בגלל הקורונה, אסור להתפלל בכותל בגלל הקורונה, שמירת מצוות בזמן הקורונה, מי שמאמין לא מפחד? שומר דלתות ישראל, מהי מזוזה? למה שמים מזוזה? מכת בכורות, מצוות מזוזה, להאמין באלוהים
מהי מזוזה ומה הקשר שלה לשמירה מפני מגיפות?
בהרצאה של אליעד כהן הוסבר לעומק נושא המזוזה, במיוחד בהקשר של מגפת הקורונה. המזוזה, לפי היהדות, היא קלף שמונח בפתח הבית ועליו כתוב "שדי - שומר דלתות ישראל". אחד ההסברים המרכזיים לשימוש במזוזה הוא האמונה שהיא שומרת על הבית ועל יושביו מפני מחלות, צרות ובעיות. אליעד מדגים זאת באמצעות סיפור מכת בכורות ממצרים: כאשר הוטלה מכת הבכורות, היהודים חששו שהמלאך המבצע את הגזרה ייכנס גם לבתיהם ויפגע בהם. לכן הם סימנו את דלתותיהם בדם, וכך אלוהים ידע לדלג על ביתם ולא להיכנס לפגוע בהם.
רעיון זה הוא היסוד לאמונה שמאחורי המזוזה - המזוזה אמורה להגן מפני אסונות ומחלות, בדיוק כפי שקרה במצרים.
למה אסור היה לנשק מזוזה בזמן מגפת הקורונה?
אליעד מציג בצורה משעשעת ואירונית את האיסור שהוטל על נשיקת המזוזה עקב מגפת הקורונה. מצד אחד, האמונה היהודית גורסת שהמזוזה מגנה על האדם מפני מגיפות ומחלות. מצד שני, עקב הקורונה יצאה הוראה האוסרת לנשק את המזוזה מחשש להידבקות בנגיף. הוא מצביע על הפרדוקס לכאורה במצב הזה - הרי המזוזה נועדה לשמור על האדם בדיוק מפני אותם דברים, אז איך הפכה המזוזה ממקור הגנה לסכנת הידבקות? מדוע לשים מזוזה אם אי אפשר אפילו לגעת בה מחשש למחלה?
לדבריו, זו סיטואציה אירונית שצריך לחשוב עליה, כי לכאורה נוצר מצב אבסורדי שבו הדבר שנועד להגן, עלול להזיק. הוא מסביר שהפרדוקס מעורר שאלות עמוקות לגבי האמונה באלוהים, וכיצד אדם שמאמין באמת יכול לחשוש שמא המזוזה תהפוך לסכנה.
מדוע אסור היה להתפלל בכותל המערבי בזמן קורונה אם הכל בידי אלוהים?
אליעד מעלה נקודה נוספת באותו הקשר - האיסור להתפלל בכותל המערבי עקב הקורונה. אנשים התבקשו שלא להתאסף לתפילה בכותל מחשש להידבקות, דבר שלכאורה סותר את התפיסה היהודית לפיה "הכל בידי שמיים". הוא מעלה שאלה רטורית: אם הכל מגיע מאלוהים והכל מלמעלה, מדוע צריך לחשוש מתפילה או ממקום קדוש? הרי לפי האמונה, דווקא במקומות האלה אמורה להיות ההגנה הכי גדולה.
לדבריו, העובדה שנאסרה התפילה בכותל בגלל הקורונה מעוררת תהייה לגבי מהות האמונה - האם באמת מאמינים שאלוהים מגן ומחליט הכל, או שזו אמונה מותנית שאינה תקפה כשמגיעה סכנה אמיתית כמו מגיפה?
מהו הפרדוקס המרכזי לגבי אמונה ומצוות בזמן מגיפה?
אליעד כהן מדגיש את הפרדוקס שבין האמונה הדתית לבין ההתנהגות בפועל בזמן מגפה כמו הקורונה. אם האמונה היא ש"הכל בידי אלוהים" והוא זה שמחליט על מי יחלה ועל מי יישאר בריא, הרי שלא אמורה להיות בעיה לנשק מזוזה או להתפלל בכותל המערבי. אבל בפועל, בזמן המגפה, ההנחיות היו בדיוק הפוכות: לא לגעת במזוזות ולא להתאסף לתפילה כדי למנוע הידבקות בנגיף.
לכן, הוא מציע לחשוב לעומק על הסתירה הזו ועל המשמעות האמיתית של האמונה הדתית - האם היא מוחלטת או שהיא קיימת רק בתנאים מסוימים ובגבולות מסוימים? לפי אליעד, הפרדוקס הזה חושף את השאלה האם אנשים באמת מאמינים במה שהם אומרים שהם מאמינים, או שאמונתם היא חלקית בלבד.
אליעד מסיים את ההרצאה בקריאה לחשיבה עמוקה על הדברים, וטוען שהדוגמה של המזוזה היא סמל לפרדוקס שמלווה את האמונה בכלל - האם האמונה של האדם היא מלאה ואמיתית, או שהיא מתפוררת בשעת מבחן כמו במגפת הקורונה?
בהרצאה של אליעד כהן הוסבר לעומק נושא המזוזה, במיוחד בהקשר של מגפת הקורונה. המזוזה, לפי היהדות, היא קלף שמונח בפתח הבית ועליו כתוב "שדי - שומר דלתות ישראל". אחד ההסברים המרכזיים לשימוש במזוזה הוא האמונה שהיא שומרת על הבית ועל יושביו מפני מחלות, צרות ובעיות. אליעד מדגים זאת באמצעות סיפור מכת בכורות ממצרים: כאשר הוטלה מכת הבכורות, היהודים חששו שהמלאך המבצע את הגזרה ייכנס גם לבתיהם ויפגע בהם. לכן הם סימנו את דלתותיהם בדם, וכך אלוהים ידע לדלג על ביתם ולא להיכנס לפגוע בהם.
רעיון זה הוא היסוד לאמונה שמאחורי המזוזה - המזוזה אמורה להגן מפני אסונות ומחלות, בדיוק כפי שקרה במצרים.
למה אסור היה לנשק מזוזה בזמן מגפת הקורונה?
אליעד מציג בצורה משעשעת ואירונית את האיסור שהוטל על נשיקת המזוזה עקב מגפת הקורונה. מצד אחד, האמונה היהודית גורסת שהמזוזה מגנה על האדם מפני מגיפות ומחלות. מצד שני, עקב הקורונה יצאה הוראה האוסרת לנשק את המזוזה מחשש להידבקות בנגיף. הוא מצביע על הפרדוקס לכאורה במצב הזה - הרי המזוזה נועדה לשמור על האדם בדיוק מפני אותם דברים, אז איך הפכה המזוזה ממקור הגנה לסכנת הידבקות? מדוע לשים מזוזה אם אי אפשר אפילו לגעת בה מחשש למחלה?
לדבריו, זו סיטואציה אירונית שצריך לחשוב עליה, כי לכאורה נוצר מצב אבסורדי שבו הדבר שנועד להגן, עלול להזיק. הוא מסביר שהפרדוקס מעורר שאלות עמוקות לגבי האמונה באלוהים, וכיצד אדם שמאמין באמת יכול לחשוש שמא המזוזה תהפוך לסכנה.
מדוע אסור היה להתפלל בכותל המערבי בזמן קורונה אם הכל בידי אלוהים?
אליעד מעלה נקודה נוספת באותו הקשר - האיסור להתפלל בכותל המערבי עקב הקורונה. אנשים התבקשו שלא להתאסף לתפילה בכותל מחשש להידבקות, דבר שלכאורה סותר את התפיסה היהודית לפיה "הכל בידי שמיים". הוא מעלה שאלה רטורית: אם הכל מגיע מאלוהים והכל מלמעלה, מדוע צריך לחשוש מתפילה או ממקום קדוש? הרי לפי האמונה, דווקא במקומות האלה אמורה להיות ההגנה הכי גדולה.
לדבריו, העובדה שנאסרה התפילה בכותל בגלל הקורונה מעוררת תהייה לגבי מהות האמונה - האם באמת מאמינים שאלוהים מגן ומחליט הכל, או שזו אמונה מותנית שאינה תקפה כשמגיעה סכנה אמיתית כמו מגיפה?
מהו הפרדוקס המרכזי לגבי אמונה ומצוות בזמן מגיפה?
אליעד כהן מדגיש את הפרדוקס שבין האמונה הדתית לבין ההתנהגות בפועל בזמן מגפה כמו הקורונה. אם האמונה היא ש"הכל בידי אלוהים" והוא זה שמחליט על מי יחלה ועל מי יישאר בריא, הרי שלא אמורה להיות בעיה לנשק מזוזה או להתפלל בכותל המערבי. אבל בפועל, בזמן המגפה, ההנחיות היו בדיוק הפוכות: לא לגעת במזוזות ולא להתאסף לתפילה כדי למנוע הידבקות בנגיף.
לכן, הוא מציע לחשוב לעומק על הסתירה הזו ועל המשמעות האמיתית של האמונה הדתית - האם היא מוחלטת או שהיא קיימת רק בתנאים מסוימים ובגבולות מסוימים? לפי אליעד, הפרדוקס הזה חושף את השאלה האם אנשים באמת מאמינים במה שהם אומרים שהם מאמינים, או שאמונתם היא חלקית בלבד.
אליעד מסיים את ההרצאה בקריאה לחשיבה עמוקה על הדברים, וטוען שהדוגמה של המזוזה היא סמל לפרדוקס שמלווה את האמונה בכלל - האם האמונה של האדם היא מלאה ואמיתית, או שהיא מתפוררת בשעת מבחן כמו במגפת הקורונה?
- האם מזוזה באמת שומרת ממחלות?
- למה אסור לנשק מזוזה בקורונה?
- האם תפילה בכותל יכולה לגרום להידבקות?
- מה הקשר בין מזוזה למכת בכורות?
- האם אלוהים מגן עלינו מפני מגיפות?
- מי שמאמין לא מפחד?
050-3331-331