חקר המהות והצורה, האם באמת המהות מחייה את הצורה? האם באמת הסיבה גורמת לתוצאה? האם הצורה מחייה את עצמה? ריבוי מהויות, ריבוי אלוהות, למה דברים קורים? האם הכל נוצר יש מאין? האם המהות מחייבת את הצורה?
האם באמת המהות מחייה את הצורה?
אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על מהות וצורה ושואל שאלות יסודיות כגון: האם באמת המהות מחייה את הצורה? האם סיבה באמת גורמת לתוצאה? האם אפשר להגיד שהצורה מחייה את עצמה, והאם הכל נוצר יש מאין? השיחה מתמקדת בהסבר יסודי של המושגים 'מהות' ו'צורה', תוך שימוש בדוגמאות יומיומיות כמו עבודה בשביל כסף, אכילה בגלל רעב, והסבר על מהות של אובייקטים פשוטים כמו שולחן.
האם כל דבר חייב להיות מורכב מלפחות שתי מהויות?
אליעד מסביר בפירוט שכל דבר ביקום חייב להיות מורכב מלפחות שתי מהויות, כי כל צורה או רעיון שאנו תופסים במציאות, נובעים משילוב של כמה מרכיבים שונים. לדוגמה, שולחן הוא שילוב של פלטת עץ ורגליים, ובנוסף יש לו גם את השימוש שלו והרעיון שלו, כך שהשולחן הוא הרבה יותר מסך חלקיו הפיזיים. הוא מדגיש שהמחשבה שאפשר לייחס למהות יחידה את כל הצורה, היא שגויה, משום שיש תמיד יותר ממהות אחת.
האם הסיבה באמת גורמת לתוצאה, או שמדובר באשליה?
אליעד מדגים את ההבדל בין סיבה ותוצאה באמצעות דוגמאות רבות, ומציג סיטואציות יומיומיות כמו עבודה בשביל כסף ואכילה מתוך רעב. הוא מעלה שאלות ביקורתיות, לדוגמה: אדם שאוכל בגלל רעב, האם באמת הרעב הוא הסיבה היחידה? אליעד מראה שהאדם אוכל בגלל שהוא רעב, בגלל שהוא רוצה להפסיק להיות רעב, בגלל שהאוכל זמין, טעים, נגיש ועוד סיבות רבות. כך הוא מוכיח שאין סיבה יחידה שמחייבת את התוצאה, אלא תמיד ריבוי סיבות.
האם צורות מחייבות את עצמן?
בהמשך, אליעד מסביר כי התוצאה או הצורה מחייבת את עצמה, מכיוון שהצורה לא יכולה להיות מוסברת במלואה באמצעות הסיבות שקדמו לה. הוא משתמש בדוגמה של המספר "שתיים", ומדגים שכדי לקבל את המספר שתיים חייבים קודם שיהיה המספר אחד, אבל עדיין המספר אחד לבדו לא יוצר את שתיים. חייב להיות "אחד ועוד אחד", ולכן הוא מדגיש שהסיבות לא מחייבות באמת את התוצאה אלא הצורה קיימת בזכות עצמה, מחייבת את עצמה.
האם המהות היא תמיד הצורה עצמה?
אליעד מדגים בעזרת דוגמה פשוטה כמו השולחן, שכביכול מורכב מכמה חלקים פיזיים כמו רגליים ופלטה. הוא שואל אם באמת הרגליים והפלטה הן אלו שמחיות את השולחן או שמה שמחייה אותו הוא הרעיון והצורה שאנחנו נותנים לו בראשנו. הוא מסביר שגם אם ניקח את כל הרגליים והפלטה ולא נחבר אותן נכון, לא נקבל שולחן. ולכן הוא מדגיש שהצורה היא מעבר למהויות הפיזיות, והיא קיימת כישות בפני עצמה.
האם אפשר להגיע לסיבה האמיתית של דברים?
בהמשך, אליעד מסביר שאם באמת רוצים להבין למה דברים קורים, צריך לפרט את כל הסיבות עד לפרט האחרון, ואז רואים שכל סיבה בפני עצמה אינה מספיקה לחייב את התוצאה. רק כאשר פורטים את כל הסיבות האפשריות, מבינים שהסיבה האמיתית לדבר היא הדבר עצמו. לדוגמה...
אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על מהות וצורה ושואל שאלות יסודיות כגון: האם באמת המהות מחייה את הצורה? האם סיבה באמת גורמת לתוצאה? האם אפשר להגיד שהצורה מחייה את עצמה, והאם הכל נוצר יש מאין? השיחה מתמקדת בהסבר יסודי של המושגים 'מהות' ו'צורה', תוך שימוש בדוגמאות יומיומיות כמו עבודה בשביל כסף, אכילה בגלל רעב, והסבר על מהות של אובייקטים פשוטים כמו שולחן.
האם כל דבר חייב להיות מורכב מלפחות שתי מהויות?
אליעד מסביר בפירוט שכל דבר ביקום חייב להיות מורכב מלפחות שתי מהויות, כי כל צורה או רעיון שאנו תופסים במציאות, נובעים משילוב של כמה מרכיבים שונים. לדוגמה, שולחן הוא שילוב של פלטת עץ ורגליים, ובנוסף יש לו גם את השימוש שלו והרעיון שלו, כך שהשולחן הוא הרבה יותר מסך חלקיו הפיזיים. הוא מדגיש שהמחשבה שאפשר לייחס למהות יחידה את כל הצורה, היא שגויה, משום שיש תמיד יותר ממהות אחת.
האם הסיבה באמת גורמת לתוצאה, או שמדובר באשליה?
אליעד מדגים את ההבדל בין סיבה ותוצאה באמצעות דוגמאות רבות, ומציג סיטואציות יומיומיות כמו עבודה בשביל כסף ואכילה מתוך רעב. הוא מעלה שאלות ביקורתיות, לדוגמה: אדם שאוכל בגלל רעב, האם באמת הרעב הוא הסיבה היחידה? אליעד מראה שהאדם אוכל בגלל שהוא רעב, בגלל שהוא רוצה להפסיק להיות רעב, בגלל שהאוכל זמין, טעים, נגיש ועוד סיבות רבות. כך הוא מוכיח שאין סיבה יחידה שמחייבת את התוצאה, אלא תמיד ריבוי סיבות.
האם צורות מחייבות את עצמן?
בהמשך, אליעד מסביר כי התוצאה או הצורה מחייבת את עצמה, מכיוון שהצורה לא יכולה להיות מוסברת במלואה באמצעות הסיבות שקדמו לה. הוא משתמש בדוגמה של המספר "שתיים", ומדגים שכדי לקבל את המספר שתיים חייבים קודם שיהיה המספר אחד, אבל עדיין המספר אחד לבדו לא יוצר את שתיים. חייב להיות "אחד ועוד אחד", ולכן הוא מדגיש שהסיבות לא מחייבות באמת את התוצאה אלא הצורה קיימת בזכות עצמה, מחייבת את עצמה.
האם המהות היא תמיד הצורה עצמה?
אליעד מדגים בעזרת דוגמה פשוטה כמו השולחן, שכביכול מורכב מכמה חלקים פיזיים כמו רגליים ופלטה. הוא שואל אם באמת הרגליים והפלטה הן אלו שמחיות את השולחן או שמה שמחייה אותו הוא הרעיון והצורה שאנחנו נותנים לו בראשנו. הוא מסביר שגם אם ניקח את כל הרגליים והפלטה ולא נחבר אותן נכון, לא נקבל שולחן. ולכן הוא מדגיש שהצורה היא מעבר למהויות הפיזיות, והיא קיימת כישות בפני עצמה.
האם אפשר להגיע לסיבה האמיתית של דברים?
בהמשך, אליעד מסביר שאם באמת רוצים להבין למה דברים קורים, צריך לפרט את כל הסיבות עד לפרט האחרון, ואז רואים שכל סיבה בפני עצמה אינה מספיקה לחייב את התוצאה. רק כאשר פורטים את כל הסיבות האפשריות, מבינים שהסיבה האמיתית לדבר היא הדבר עצמו. לדוגמה...
- מהות וצורה
- האם המהות מחייה את הצורה?
- ריבוי מהויות וריבוי אלוהות
- האם סיבה מחייבת תוצאה?
- האם אפשר ליצור יש מאין?
- למה דברים קורים?
- האם הצורה מחייה את עצמה?
050-3331-331