התנהגות עובדים, חשיבה כלכלית, איך מקבלים החלטות? הימור עסקי, לבקש העלאה במשכורת, מרד עובדים, שכר מינימום, שמירת מצוות, הרצון של אלוהים, איך אלוהים מחליט?
כיצד מתקבלות החלטות בין עובדים למעסיקים?
כאשר קבוצה של עובדים מחליטה להתאגד ולבקש העלאה בשכר, אליעד כהן מציג דרך חשיבה מעמיקה לגבי התהליך המורכב שעומד מאחורי קבלת ההחלטות הן מצד העובדים והן מצד המעסיקים. הוא מדגים את הסוגיה באמצעות מצב שבו כל העובדים מגיעים יחד למעסיק ודורשים העלאת שכר של 50 אחוז, אחרת הם מתפטרים. השאלה המרכזית שעולה כאן היא מה באמת יקרה במצב כזה?
אליעד מסביר שלמעסיק ישנם שיקולים רבים, ולא מדובר רק בשיקול הכלכלי הפשוט של "כמה הוא רוצה להרוויח" או "כמה הוא לא רוצה להפסיד". הוא מפרק את הנחות היסוד המקובלות, ומסביר שאפילו ההנחה שמעסיק תמיד ירצה להרוויח כמה שיותר אינה מחויבת. ייתכן מצב שבו המעסיק דווקא יבחר להפסיד בטווח הקצר, מתוך אמונה או חישוב שירוויח מכך בטווח הארוך, למשל, לשלם פחות מס הכנסה, להשיג תועלת עתידית, או לשפר את מעמדו בשוק. דוגמה לכך היא בעל עסק שמוכן להפסיד כעת, כי הוא משער שבעתיד הרחוק ירוויח יותר, או שמעסיק בוחר להפסיד כי זה משפר את חייו האישיים או את האינטרסים שלו בתחומים אחרים לגמרי.
מהם השיקולים המרכזיים של המעסיק בהחלטתו?
אליעד מדגיש שהשיקול הבסיסי ביותר של המעסיק הוא תמיד להחליט מה יהיה לו יותר טוב ופחות רע בטווח הארוך ובטווח הקצר, כאשר הוא לוקח בחשבון גם אלטרנטיבות אחרות העומדות בפניו. כך, כאשר העובדים יבקשו תוספת בשכר, המעסיק יבחן את האפשרויות שלו: האם כדאי לו לוותר עליהם ולהביא עובדים חדשים, האם העלאת השכר אכן משתלמת לו בטווח הארוך, או אולי בכלל יחליט שהעסק הזה משעמם אותו, וזו הזדמנות עבורו לפתוח עסק חדש או לשנות כיוון.
מהם השיקולים של העובדים בהחלטה האם להתפטר או לדרוש שכר גבוה?
במקביל, אליעד מבהיר שגם העובדים מקבלים החלטות על בסיס שיקולים דומים. הם יבחנו את האלטרנטיבות העומדות בפניהם, את הסיכון הכרוך בהתפטרות, את האפשרות למצוא עבודה אחרת טובה יותר, ואת המשמעות של הישארות במקום העבודה בתנאים קיימים. לכן, כשהם מאיימים להתפטר, משמעות הדבר שהם ככל הנראה חשבו שההימור הזה משתלם להם, וכי האלטרנטיבה של הישארות בתנאים הנוכחיים גרועה יותר מהאפשרות של התפטרות או דרישת העלאת שכר.
מדוע אי אפשר לחזות במדויק מה יחליטו העובדים והמעסיק?
אליעד מסביר בצורה מעמיקה שכאשר אנו מנסים לחזות מה יקרה מחר או בעתיד, אנחנו נתקלים בקושי מכיוון שהחלטות מתקבלות תמיד על בסיס סך כל הרצונות, המחשבות, וההנחות באותו רגע נתון. המערכת היא דינמית ומשתנה בכל רגע, ולכן לא ניתן לדעת בוודאות מוחלטת מה יחליטו העובדים והמעסיקים בעתיד. למרות שאנחנו מכירים את הכלל הכללי שלפיו אנשים תמיד יבחרו במה שנתפס בעיניהם כ"טוב יותר מרע", אי אפשר לחזות בדיוק מה ייחשב כטוב או רע עבורם מחר, שכן המציאות משתנה ללא הרף.
אליעד מביא דוגמה פשוטה להמחשה: הוא שואל מדוע איננו יכולים לחזות איזה חולצה ילבש אדם מחר, למרות שאנחנו יודעים שהוא לבש חולצה כלשהי אתמול? התשובה היא שמה שנחשב טוב עבור האדם אתמול, יכול להשתנות היום או מחר, מכיוון שיש לו בכל רגע נתון שיקולים ונתונים חדשים.
מה הקשר בין קבלת החלטות עסקיות לרצון של אלוהים?
לקראת סוף ההרצאה, אליעד מרחיב את הדיון לרמה גבוהה עוד יותר, ומקשר בין ההחלטות שאנשים מקבלים לבין ההחלטות שאלוהים מקבל, כביכול. הוא מסביר שכמו שאיננו יודעים מראש כיצד יחליט אדם מסוים לפעול, כך איננו יכולים באמת לדעת כיצד אלוהים יחליט לפעול. גם אם אלוהים הבטיח משהו מסוים,...
כאשר קבוצה של עובדים מחליטה להתאגד ולבקש העלאה בשכר, אליעד כהן מציג דרך חשיבה מעמיקה לגבי התהליך המורכב שעומד מאחורי קבלת ההחלטות הן מצד העובדים והן מצד המעסיקים. הוא מדגים את הסוגיה באמצעות מצב שבו כל העובדים מגיעים יחד למעסיק ודורשים העלאת שכר של 50 אחוז, אחרת הם מתפטרים. השאלה המרכזית שעולה כאן היא מה באמת יקרה במצב כזה?
אליעד מסביר שלמעסיק ישנם שיקולים רבים, ולא מדובר רק בשיקול הכלכלי הפשוט של "כמה הוא רוצה להרוויח" או "כמה הוא לא רוצה להפסיד". הוא מפרק את הנחות היסוד המקובלות, ומסביר שאפילו ההנחה שמעסיק תמיד ירצה להרוויח כמה שיותר אינה מחויבת. ייתכן מצב שבו המעסיק דווקא יבחר להפסיד בטווח הקצר, מתוך אמונה או חישוב שירוויח מכך בטווח הארוך, למשל, לשלם פחות מס הכנסה, להשיג תועלת עתידית, או לשפר את מעמדו בשוק. דוגמה לכך היא בעל עסק שמוכן להפסיד כעת, כי הוא משער שבעתיד הרחוק ירוויח יותר, או שמעסיק בוחר להפסיד כי זה משפר את חייו האישיים או את האינטרסים שלו בתחומים אחרים לגמרי.
מהם השיקולים המרכזיים של המעסיק בהחלטתו?
אליעד מדגיש שהשיקול הבסיסי ביותר של המעסיק הוא תמיד להחליט מה יהיה לו יותר טוב ופחות רע בטווח הארוך ובטווח הקצר, כאשר הוא לוקח בחשבון גם אלטרנטיבות אחרות העומדות בפניו. כך, כאשר העובדים יבקשו תוספת בשכר, המעסיק יבחן את האפשרויות שלו: האם כדאי לו לוותר עליהם ולהביא עובדים חדשים, האם העלאת השכר אכן משתלמת לו בטווח הארוך, או אולי בכלל יחליט שהעסק הזה משעמם אותו, וזו הזדמנות עבורו לפתוח עסק חדש או לשנות כיוון.
מהם השיקולים של העובדים בהחלטה האם להתפטר או לדרוש שכר גבוה?
במקביל, אליעד מבהיר שגם העובדים מקבלים החלטות על בסיס שיקולים דומים. הם יבחנו את האלטרנטיבות העומדות בפניהם, את הסיכון הכרוך בהתפטרות, את האפשרות למצוא עבודה אחרת טובה יותר, ואת המשמעות של הישארות במקום העבודה בתנאים קיימים. לכן, כשהם מאיימים להתפטר, משמעות הדבר שהם ככל הנראה חשבו שההימור הזה משתלם להם, וכי האלטרנטיבה של הישארות בתנאים הנוכחיים גרועה יותר מהאפשרות של התפטרות או דרישת העלאת שכר.
מדוע אי אפשר לחזות במדויק מה יחליטו העובדים והמעסיק?
אליעד מסביר בצורה מעמיקה שכאשר אנו מנסים לחזות מה יקרה מחר או בעתיד, אנחנו נתקלים בקושי מכיוון שהחלטות מתקבלות תמיד על בסיס סך כל הרצונות, המחשבות, וההנחות באותו רגע נתון. המערכת היא דינמית ומשתנה בכל רגע, ולכן לא ניתן לדעת בוודאות מוחלטת מה יחליטו העובדים והמעסיקים בעתיד. למרות שאנחנו מכירים את הכלל הכללי שלפיו אנשים תמיד יבחרו במה שנתפס בעיניהם כ"טוב יותר מרע", אי אפשר לחזות בדיוק מה ייחשב כטוב או רע עבורם מחר, שכן המציאות משתנה ללא הרף.
אליעד מביא דוגמה פשוטה להמחשה: הוא שואל מדוע איננו יכולים לחזות איזה חולצה ילבש אדם מחר, למרות שאנחנו יודעים שהוא לבש חולצה כלשהי אתמול? התשובה היא שמה שנחשב טוב עבור האדם אתמול, יכול להשתנות היום או מחר, מכיוון שיש לו בכל רגע נתון שיקולים ונתונים חדשים.
מה הקשר בין קבלת החלטות עסקיות לרצון של אלוהים?
לקראת סוף ההרצאה, אליעד מרחיב את הדיון לרמה גבוהה עוד יותר, ומקשר בין ההחלטות שאנשים מקבלים לבין ההחלטות שאלוהים מקבל, כביכול. הוא מסביר שכמו שאיננו יודעים מראש כיצד יחליט אדם מסוים לפעול, כך איננו יכולים באמת לדעת כיצד אלוהים יחליט לפעול. גם אם אלוהים הבטיח משהו מסוים,...
- איך לקבל החלטות נכונות?
- איך לבקש העלאה במשכורת?
- מה הרצון של אלוהים?
- למה קשה לחזות את העתיד?
- מהי חשיבה כלכלית?
- מה לעשות כשעובדים מאיימים להתפטר?
- האם אלוהים חייב לקיים הבטחות?
050-3331-331