בובה על חוט, מושך בחוטים, להיות הבמאי, בחירה חופשית אלוהית, אדם אלוהי, אלוהים או בן אדם, הכל קורה מעצמו, להיות אלוהים
האם הכל באמת קורה מעצמו או שיש מפעיל נסתר?
אחת השאלות המרכזיות שהועלו בשיחה עם אליעד כהן היא השאלה האם הדברים שאנו עושים קורים מעצמם, או שמא יש מישהו או משהו ש"מפעיל אותנו" מאחורי הקלעים. אליעד הסביר שכאשר אדם נמצא במצב של התבוננות עצמית עמוקה, הוא יכול לחוות תחושה חזקה שכל מה שהוא עושה פשוט מתרחש מאליו. לדוגמה, אדם עשוי לשבת בתנוחה מסוימת או ללכת ברחוב מבלי שתכנן או חשב על כך מראש. התחושה היא כאילו הדברים מתרחשים ללא התערבות מודעת, בצורה כמעט אוטומטית.
מה ההבדל בין "קורה מעצמו" לבין "אני מפעיל את עצמי"?
אליעד הסביר שהמושג "קורה מעצמו" יכול להתפרש בשני אופנים שונים. הראשון הוא המצב שבו האדם מרגיש שהוא אינו הגורם לפעולותיו - כאילו מישהו אחר או משהו אחר, כמו כוח חיצוני, מפעיל אותו. הוא תיאר זאת כתחושה של חלום שבו האדם חווה שהוא מופעל על ידי מערכת או ישות לא ידועה. האדם מרגיש שהוא לא באמת "שם" בתהליך, אלא מתבונן בו מבחוץ.
האפשרות השנייה והעמוקה יותר שאליעד מציג היא שהמונח "קורה מעצמו" אינו מתאר תהליך המנותק לחלוטין מן האדם, אלא דווקא את ההבנה שהאדם עצמו הוא המפעיל האמיתי, המהות הראשונה - "העצמו הראשון". במצב זה האדם חווה שהוא זה שמפעיל את הכל, גם אם אינו מבין בדיוק איך. כלומר, גם כשהוא עושה פעולה באופן אוטומטי, האדם יודע שזה הוא עצמו שמפעיל את הפעולה מעומק התודעה שלו. זהו מצב שבו האדם מרגיש שהוא בו זמנית "כלום" וגם "הכל".
כיצד חוויה של "קורה מעצמו" מובילה להבנת האלוהות?
אליעד המשיך להסביר שבחוויה זו טמונה ההבנה העמוקה ביותר האפשרית של המציאות. כאשר האדם מתבונן פנימה לעומק רב, הוא עלול להיבהל, לרעוד או לחוש מבולבל - מכיוון שהוא לא מבין מי או מה גורם לפעולותיו. אך לאחר התבוננות ממושכת, הוא מבין שהוא עצמו המפעיל המקורי. כאשר האדם חווה זאת, הוא נמצא למעשה בחוויה שהיא מעבר לתחושת ה"אני" האנושי - חוויה של "להיות אלוהים".
אליעד מדגיש שזו חוויה ש"יותר חזקה מהאני", מכיוון שהיא קודמת ל"אני" האנושי. זו חוויה של אחדות מוחלטת עם כל הדברים, מצב בו האדם חווה שהוא לא רק גוף או נפש אנושית אלא התודעה האחת שמפעילה את הכל. אדם שזוכה לחוויה זו יכול לאחר מכן לחזור לחיים הרגילים ולהיות מודע לכך שהוא אלוהים שמפעיל את הכל, ועדיין לחיות כבן אדם רגיל שמודע לגבולותיו.
מדוע בכלל נוצרה המציאות אם האדם הוא אלוהים בעצמו?
אליעד העלה גם את שאלת המטרה של הבריאה: אם האדם אכן מפעיל את הכל, מה הסיבה לכך שהמציאות נבראה בכלל? הוא השיב שהמציאות נבראה דווקא כדי שהאדם, האלוהות עצמה, תוכל לדעת שהיא אלוהים. הוא מסביר שאם האלוהות לא הייתה יוצאת מתוך עצמה ומתגלמת כבן אדם, היא לעולם לא הייתה יכולה להבין את מהותה האמיתית. רק על ידי ירידה למציאות והתרחקות מעצמה, יכולה האלוהות להסתובב, לחזור ולהכיר את עצמה מחדש. כלומר, מטרת הבריאה היא למעשה לאפשר לאלוהים לחוות את עצמו כאלוהים, מתוך התנסות בנפרדות ובמגבלות האנושיות.
מה ההבדל בין אדם שמרגיש מופעל לבין אדם שיודע שהוא המפעיל?
אליעד הבחין בין שני סוגים של אנשים: יש אדם שמרגיש שהוא "מופעל"...
אחת השאלות המרכזיות שהועלו בשיחה עם אליעד כהן היא השאלה האם הדברים שאנו עושים קורים מעצמם, או שמא יש מישהו או משהו ש"מפעיל אותנו" מאחורי הקלעים. אליעד הסביר שכאשר אדם נמצא במצב של התבוננות עצמית עמוקה, הוא יכול לחוות תחושה חזקה שכל מה שהוא עושה פשוט מתרחש מאליו. לדוגמה, אדם עשוי לשבת בתנוחה מסוימת או ללכת ברחוב מבלי שתכנן או חשב על כך מראש. התחושה היא כאילו הדברים מתרחשים ללא התערבות מודעת, בצורה כמעט אוטומטית.
מה ההבדל בין "קורה מעצמו" לבין "אני מפעיל את עצמי"?
אליעד הסביר שהמושג "קורה מעצמו" יכול להתפרש בשני אופנים שונים. הראשון הוא המצב שבו האדם מרגיש שהוא אינו הגורם לפעולותיו - כאילו מישהו אחר או משהו אחר, כמו כוח חיצוני, מפעיל אותו. הוא תיאר זאת כתחושה של חלום שבו האדם חווה שהוא מופעל על ידי מערכת או ישות לא ידועה. האדם מרגיש שהוא לא באמת "שם" בתהליך, אלא מתבונן בו מבחוץ.
האפשרות השנייה והעמוקה יותר שאליעד מציג היא שהמונח "קורה מעצמו" אינו מתאר תהליך המנותק לחלוטין מן האדם, אלא דווקא את ההבנה שהאדם עצמו הוא המפעיל האמיתי, המהות הראשונה - "העצמו הראשון". במצב זה האדם חווה שהוא זה שמפעיל את הכל, גם אם אינו מבין בדיוק איך. כלומר, גם כשהוא עושה פעולה באופן אוטומטי, האדם יודע שזה הוא עצמו שמפעיל את הפעולה מעומק התודעה שלו. זהו מצב שבו האדם מרגיש שהוא בו זמנית "כלום" וגם "הכל".
כיצד חוויה של "קורה מעצמו" מובילה להבנת האלוהות?
אליעד המשיך להסביר שבחוויה זו טמונה ההבנה העמוקה ביותר האפשרית של המציאות. כאשר האדם מתבונן פנימה לעומק רב, הוא עלול להיבהל, לרעוד או לחוש מבולבל - מכיוון שהוא לא מבין מי או מה גורם לפעולותיו. אך לאחר התבוננות ממושכת, הוא מבין שהוא עצמו המפעיל המקורי. כאשר האדם חווה זאת, הוא נמצא למעשה בחוויה שהיא מעבר לתחושת ה"אני" האנושי - חוויה של "להיות אלוהים".
אליעד מדגיש שזו חוויה ש"יותר חזקה מהאני", מכיוון שהיא קודמת ל"אני" האנושי. זו חוויה של אחדות מוחלטת עם כל הדברים, מצב בו האדם חווה שהוא לא רק גוף או נפש אנושית אלא התודעה האחת שמפעילה את הכל. אדם שזוכה לחוויה זו יכול לאחר מכן לחזור לחיים הרגילים ולהיות מודע לכך שהוא אלוהים שמפעיל את הכל, ועדיין לחיות כבן אדם רגיל שמודע לגבולותיו.
מדוע בכלל נוצרה המציאות אם האדם הוא אלוהים בעצמו?
אליעד העלה גם את שאלת המטרה של הבריאה: אם האדם אכן מפעיל את הכל, מה הסיבה לכך שהמציאות נבראה בכלל? הוא השיב שהמציאות נבראה דווקא כדי שהאדם, האלוהות עצמה, תוכל לדעת שהיא אלוהים. הוא מסביר שאם האלוהות לא הייתה יוצאת מתוך עצמה ומתגלמת כבן אדם, היא לעולם לא הייתה יכולה להבין את מהותה האמיתית. רק על ידי ירידה למציאות והתרחקות מעצמה, יכולה האלוהות להסתובב, לחזור ולהכיר את עצמה מחדש. כלומר, מטרת הבריאה היא למעשה לאפשר לאלוהים לחוות את עצמו כאלוהים, מתוך התנסות בנפרדות ובמגבלות האנושיות.
מה ההבדל בין אדם שמרגיש מופעל לבין אדם שיודע שהוא המפעיל?
אליעד הבחין בין שני סוגים של אנשים: יש אדם שמרגיש שהוא "מופעל"...
- האם יש לאדם בחירה חופשית?
- מהי חוויית האלוהות?
- למה המציאות קיימת?
- מי מפעיל אותי?
- האם הכל קורה מעצמו?
- החיסרון של אלוהים
050-3331-331