מה גורם לאדם להיות תחרותי?

אנשים רבים חווים את עצמם כתחרותיים מאוד. לפי אליעד כהן, הסיבה לכך שאדם נעשה תחרותי היא מפני שבתוך תוכו הוא שואף להיות אלוהים, כלומר, הוא רוצה להיות במעמד הגבוה ביותר האפשרי, להיות המנצח, השליט, החזק ביותר, זה שמנצח את כל האחרים. אליעד מסביר שהתחרותיות מבוססת על הצורך להיות המלך או האלוהים של המציאות של עצמך. האדם התחרותי רוצה לחוות את עצמו כבעל הכוח המוחלט, זה שכולם מסתכלים עליו מלמטה כלפי מעלה.

האם אלוהים יכול להיות תחרותי?

לדברי אליעד כהן, אלוהים לא יכול להיות תחרותי כלל. הסיבה לכך היא שאלוהים הוא מי שמנהל את המציאות ואת כל מה שקיים בה, ולכן אין לו מול מי להתחרות. אלוהים, על פי ההסבר של אליעד, אינו מתמודד עם אחרים, משום שכל האחרים הם למעשה חלק ממנו או מופעלים על ידו. לכן, אלוהים לא יכול להרגיש מאוים או בתחרות עם מישהו אחר, פשוט כי אין בנמצא אף אחד שיכול להוות תחרות ממשית עבורו.

מדוע כשאדם הופך לאלוהים הוא מפסיק לחוות תחרותיות?

כאשר אדם נמצא במצב של אלוהים, הוא נמצא בהכרה שהוא זה שמנהל את כל המציאות, הוא לא נמצא יותר בחוויית הנפרדות, ולכן לא יכול להיות שהוא יתחרה באף אדם אחר. אין צורך להרגיש שאתה מתחרה עם אחרים, כי כל האחרים הם חלק ממך או מנוהלים על ידך. אליעד מסביר שאם האדם באמת היה חווה את עצמו כאלוהים, הוא לא היה מרגיש את הדחף או הצורך לשמור ידע או כוח לעצמו בלבד, אלא היה חולק אותו עם אחרים באופן טבעי וללא חשש.

האם להיות אלוהים זה ליהנות משליטה על אחרים?

אליעד כהן מסביר שברגע שאדם יהיה במצב של אלוהים באמת, לא תהיה לו הנאה מיוחדת מכך שהוא שולט באחרים, כיוון שבמצב זה ההבחנה בין "אני" ל"אחרים" אינה רלוונטית יותר. המצב שבו אדם רוצה לשלוט באחרים הוא עדיין מצב שבו הוא חווה את עצמו כנפרד, ולכן קיימת עבורו משמעות להיותו מעל אחרים. אבל כשאדם חווה את עצמו באמת כאלוהים, אין יותר נפרדות, ואין יותר תחושת עליונות או הנאה משליטה. במצב כזה אין כבר חשיבות לשאלה מי שולט או מי נשלט, כי הכל הוא אחד.

מדוע בכל זאת אנשים מתעקשים שהם לא רוצים לשלוט באחרים?

אנשים לעיתים מתעקשים שהם אינם רוצים לשלוט על אחרים. אליעד מסביר שזה קורה כי האדם לא תמיד מודע לתהליכים הפנימיים שלו. הוא נותן דוגמה של אדם שמספר שאין לו רצון לשלוט באחרים, אך מסביר שעצם התחרותיות של האדם, והצורך להיות הטוב ביותר או החכם ביותר, משמעם בפועל רצון לשלוט במובן מסוים. גם אם האדם עצמו אינו מודע לכך, עצם הרצון להצטיין ולהיות מעל האחרים הוא ביטוי נסתר של הרצון בשליטה.

האם לשתף ידע רוחני או לשמור אותו לעצמך?

אליעד כהן מתייחס לדוגמה של מישהו שאומר שברגע שהוא מגלה ידע רוחני חשוב, עולה לו המחשבה לשמור אותו לעצמו ולא לחלוק עם אחרים, לעומת מצב אחר שבו הוא דווקא היה מעוניין שכל העולם ידע. אליעד מדגיש שבאופן אמיתי, במצב של אלוהות, שאלת השיתוף או אי השיתוף אינה רלוונטית. מי שחווה באמת את ההכרה של אלוהים, לא חווה את עצמו בתחרות ולכן אין סיבה שלא לחלוק ידע, כי הכל נעשה מתוך חוויה של אחדות מוחלטת ולא מתוך חשש או אינטרס אישי. כל עוד האדם שומר לעצמו ידע מתוך רצון לשמור על עליונות כלשהי, הוא עדיין נמצא בתחושת נפרדות.

האם כשאדם הופך לאלוהים הוא דואג למה שקורה לאחרים?

אליעד מסביר שכאשר אדם באמת נמצא בתודעה של אלוהים, הוא אינו מוטרד כלל ממה שקורה לאחרים בפרספקטיבה האישית, כיוון שהכל נתפס כאחד. זה כמו שאדם שנמצא בתוך חלום אינו מודאג באמת ממה שקורה לדמויות אחרות בחלום שלו, כי הוא יודע שהוא זה שיוצר את החלום. באותו אופן, מי שחווה את עצמו כאלוהים רואה את כל האנשים ואת כל הדברים האחרים כביטוי של עצמו, ולכן אין אצלו שאלה של דאגה לאחרים בנפרד ממנו.