למה באמת אלוהים עשה את השואה?

אנשים רבים מתמודדים עם ספקות באמונה בעקבות השואה, ותוהים: איך ייתכן שאלוהים, שהוא כל יכול וטוב, הרשה שיתרחש אסון כל כך נורא לעם ישראל, עמו הנבחר? ספקות אלה, כפי שאליעד מסביר, אינם נובעים מהשואה עצמה אלא מתפיסה שגויה של אלוהים. אלוהים אכן בחר בעם ישראל, אך אין פירוש הדבר שהוא חייב להם משהו או מחויב להגן עליהם בכל מצב.

האם השואה שונה מכל סבל אחר?

השואה, למרות הזוועה והיקף הסבל האדיר שלה, אינה שונה במהותה מכל סבל אחר בעולם. אדם שנפגע בשואה ואדם שנעקץ על ידי יתוש חווים אותו סוג של תופעה - רע. ההבדל הוא רק בעוצמת הרע. אלוהים, כאשר ברא את העולם, החליט לברוא עולם שבו יהיה גם טוב וגם רע. זו הייתה החלטה מודעת לחלוטין שלו. אלוהים היה יכול לברוא עולם מושלם לחלוטין, עולם שבו אין שום רע, לא קטן ולא גדול. אך הוא לא עשה זאת. אלוהים הוא כל יכול, ולכן, אם החליט ליצור אפילו טיפה אחת של רע, הוא יכול להחליט ליצור גם הרבה רע - כמו בשואה. השואה, לפיכך, אינה חידוש או שובר שוויון, היא רק דוגמה קיצונית לכך שיש רע בעולם.

מדוע אנשים חושבים שאלוהים חייב להם?

אליעד מסביר שרוב הספקות באמונה נובעים מכך שאנשים חושבים שאלוהים חייב להם משהו. הם מתייחסים לאלוהים כאל מי שכתב בתורה הבטחות כמו "אם בחוקותיי תלכו - יהיה לכם טוב, ואם לא תלכו - יהיה לכם רע", ומאמינים שהוא חייב לעמוד בהבטחותיו. אך זוהי טעות יסודית. אלוהים קודם כל אלוהים - הוא איננו כפוף לחוקים שכתב בעצמו. הוא כל יכול, בלתי מוגבל, לא מחויב לאף אחד, ולכן אין שום חובה אמיתית שלו לקיים את מה שהבטיח. אדם שסבור שאלוהים חייב לו משהו, למעשה כופר ביכולת הבלתי מוגבלת של אלוהים. אלוהים לא עובד אצל אף אחד, ולא חייב לאף אחד דין וחשבון.

למה השאלה "למה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו" מטופשת?

אליעד מסביר שהשאלה "למה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו" היא שאלה של אדם שלא מבין מה זה אלוהים. אדם ששואל את השאלה הזאת מניח שאלוהים חייב לתגמל צדיקים ולהעניש רשעים. אך הנחה זו אינה נכונה. אלוהים לא מחויב לאף אחד, לא לצדיקים ולא לרשעים. אם אלוהים רוצה להעניש צדיק ולתגמל רשע, הוא יכול לעשות זאת בלי שום סיבה, רק כי כך בא לו. אלוהים נמצא מעבר להיגיון האנושי, ואינו פועל לפי החוקים האנושיים. לכן כל הסבר שאומר שאלוהים מעניש אדם בגלל עבירות שעשה בגלגול קודם או על מנת לכפר על עוונות אחרים הוא רק מבחן לבני אדם, כדי לבדוק מי יאמין להסברים האלה ומי יבין שאלוהים לא זקוק להסברים.

למה אלוהים באמת ברא את העולם?

אלוהים ברא את העולם רק כי ככה הוא רצה. לא בגלל שהוא היה חייב לברוא, לא בגלל שהוא היה צריך לממש איזשהו טוב, ולא בגלל שנהמא דכיסופא (לחם הבושה) הכריח אותו לתת הטבה למישהו. כל הסיבות האלה הן המצאות אנושיות של אנשים שלא מבינים שאלוהים עושה כל מה שהוא עושה אך ורק מרצונו החופשי לחלוטין, ללא שום אילוץ או סיבה מחייבת.

איפה היה אלוהים בשואה?

השאלה "איפה היה אלוהים בשואה" היא שאלה מיותרת. אלוהים לא רק שהיה בשואה, אלא שהוא זה שעשה אותה. הוא זה שניהל, ארגן ואיפשר לשואה להתרחש. אלוהים עושה, עשה ויעשה את כל מה שקורה בעולם. הוא עושה הכל אך ורק כי ככה בא לו, ללא שום דין וחשבון לאף אחד. לכן, הספקות באמונה לא צריכים להיות בגלל שהייתה שואה, אלא בגלל שהאדם מבין פתאום שאלוהים לא חייב לו כלום ולא מבטיח לו שום דבר.

איך השואה חושפת אמונה אינטרסנטית?

השואה חושפת את האמונה השטחית של אנשים שחושבים שאלוהים עובד אצלם, כמו בוס שנותן שכר על עבודה. כאשר אדם מקיים מצוות מתוך אמונה שאלוהים יתן לו שכר או ימנע ממנו עונש, הוא למעשה עובד את עצמו, ולא את אלוהים. ברגע שקורה אירוע כמו השואה, והוא לא מקבל את מה שחשב שמגיע לו, הוא חווה משבר אמונה. אך זהו לא משבר אמונה אמיתי באלוהים, אלא באינטרסים האישיים שלו.

השואה כמבחן אמיתי לאמונה - איך לעמוד בו?

השואה היא המבחן האמיתי של האמונה: האם אתה באמת מאמין באלוהים ואוהב אותו ללא תנאים? האם אתה מוכן לאהוב את אלוהים גם אם הוא יעשה לך רע, גם אם הוא ישרוף אותך באש לנצח נצחים? אם אתה באמת מאמין באלוהים, לא תפסיק להאמין בו גם אם יתרחש הרע מכל. האמונה האמיתית היא אהבה ללא תנאי, ללא תלות בשכר או עונש, מתוך הבנה שאלוהים עושה מה שבא לו - וזה מה שעושה אותו אלוהים.

השואה - למה להמשיך להאמין?

השואה מזכירה לאדם שאין שום ביטחון שיקבל שכר על מצוות או עונש על עבירות. אדם צריך להמשיך להאמין באלוהים לא כי הוא מצפה לקבל משהו, אלא כי הוא מאמין באמת באלוהים - מתוך אהבה טהורה ללא תנאים. השואה היא לא הוכחה נגד אלוהים, אלא תזכורת לכך שאלוהים לא כפוף לנו.

איפה אלוהים היה במצרים?

גם במצרים התרחש אירוע דומה לשואה. בני ישראל סבלו מאות שנים, ואלוהים לא הופיע מיד להצילם. רק בסוף הוא התערב. גם שם אלוהים פעל כי ככה בא לו, לא לפי לוח הזמנים או ההיגיון האנושי. לכן, הטענה שאלוהים חייב להציל את עם ישראל מיד, או בכלל, אינה נכונה.

איך לאהוב את המציאות בלי תנאים?

השואה מזכירה לכל אדם, גם למי שאינו מאמין באלוהים, את הצורך לאהוב את המציאות ללא תנאים. אדם צריך ללמוד לקבל את המציאות גם כשהיא רעה, ולמצוא דרך להמשיך לאהוב אותה למרות הסבל. זו ההבנה העמוקה ביותר שנובעת מהשואה - אהבה ללא תנאים לאלוהים או למציאות.

התמודדות עם ספקות באמונה בעקבות השואה

אנשים רבים חווים ספקות באמונה באלוהים בעקבות השואה, משום שהם שואלים את עצמם: אם אלוהים קיים, אם הוא בחר בנו כעם הנבחר, כיצד הוא הרשה שיקרה לנו אסון נורא כל כך? כיצד ייתכן שאלוהים, שהוא כל - יכול וטוב, אפשר לזוועות הללו לקרות? השאלות הללו נובעות מהנחה מוקדמת שיש לאנשים על אלוהים - אך הנחה זו שגויה מיסודה.

התפיסה השגויה של אלוהים

מי שמפקפק באמונה בגלל השואה לא עושה זאת בגלל השואה עצמה, אלא בגלל שהוא מחזיק בתפיסה שגויה לגבי אלוהים. התפיסה הזו רואה באלוהים ישות שאמורה לפעול לפי כללים מסוימים - כמו הורה ששומר על ילדיו, או שליט שמגן על עמו. אך אלוהים איננו כפוף לשום חוקים או ציפיות אנושיות.

השואה אינה שונה במהותה מכל סבל אחר בעולם. בין אם מדובר באדם שעובר אירוע טראומטי אישי ובין אם מדובר בסבל המוני, זהו ביטוי לכך שבעולם יש גם טוב וגם רע. אלוהים, כשהוא ברא את העולם, החליט שיכיל גם טוב וגם רע, והוא לא היה מחויב לברוא עולם מושלם.

אם מקבלים את הרעיון שאלוהים ברא את העולם באופן שבו יש בו רע, הרי שהשאלה איננה "מדוע הייתה שואה?" אלא "כמה רע אלוהים החליט שיהיה בעולם?" - והשואה היא פשוט מקרה קיצוני של הרע הזה. לא מדובר בשינוי סדרי עולם או בהפרת איזון קוסמי - אלא בהמשך ישיר של העובדה שבעולם קיים גם רע.

אלוהים לא מחויב לאף אחד

אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשים חווים משבר אמונה בעקבות השואה היא משום שהם מאמינים כי אלוהים מחויב להם. הם סבורים שאם אלוהים הבטיח שהוא בחר בעם ישראל, הרי שהוא מחויב להגן עליהם. אך תפיסה זו שגויה, משום שאלוהים לא עובד אצל אף אחד ולא מחויב לאף אחד.

אלוהים אמנם הבטיח כי אם ילכו בדרכיו יהיה להם טוב, ואם לא ילכו בדרכיו יהיה להם רע - אך אין זה אומר שאלוהים כפוף להבטחותיו. הוא קודם כל אלוהים, ורק לאחר מכן הוא נתן את התורה. מכיוון שהוא כל - יכול ומנהל את המציאות כרצונו, הוא אינו מחויב לשום דבר שאמר בעבר.

מי שסבור כי אלוהים חייב למלא את הבטחותיו למעשה כופר ביכולתו הבלתי מוגבלת של אלוהים. אלוהים אינו כפוף לשום חוק, אינו חייב דין וחשבון לאיש, ואינו מחויב להעניש את הרשעים או לתגמל את הצדיקים. הוא עושה כרצונו - ואין כל דרך לדרוש ממנו לפעול לפי כללים מסוימים.

השואה כמבחן אמונה

השואה אינה מפריכה את קיומו של אלוהים - אלא חושפת את האופן שבו בני אדם באמת רואים את אלוהים. אנשים רבים מאמינים באלוהים רק משום שהם מצפים לתמורה כלשהי - לשכר בעולם הזה או בעולם הבא. הם רואים באמונה סוג של עסקה: אם נשמור מצוות - נקבל שכר, ואם נעבור עבירות - נקבל עונש.

אך כאשר מגיעה השואה - והיא מוכיחה שאין בהכרח התאמה בין שמירת מצוות לבין קבלת שכר בעולם הזה - מתגלה שהאמונה של רבים מהם לא הייתה אמונה אמיתית באלוהים, אלא אמונה באינטרסים האישיים שלהם. הם למעשה עבדו את עצמם - ולא את אלוהים.

המבחן האמיתי של האמונה הוא האם אדם מוכן להאמין באלוהים, לאהוב אותו ולשרת אותו - גם אם הוא סובל, גם אם אין תמורה, גם אם אלוהים לא נותן לו דבר בחזרה. האם האמונה של האדם באלוהים תלויה בכך שאלוהים יעזור לו - או שהוא באמת מאמין באלוהים ללא תנאים?

המסקנה: אלוהים עושה כרצונו

הסיבה היחידה לכך שאלוהים ברא את העולם היא כי כך הוא רצה. לא משום שהיה בכך צורך, לא משום שטובו דרש שיהיו מקבלי הטבה, לא משום שהיה עליו למלא חובות כלשהם - אלא אך ורק משום שכך עלה ברצונו.

אם אלוהים רוצה לתת לרשעים שכר ולצדיקים עונש - הוא עושה זאת. אם הוא רוצה ליצור עולם שבו יש רע - הוא עושה זאת. הוא איננו מחויב לאף אחד ואינו עובד לפי חוקים.

כיצד להתמודד עם הספקות?

הדרך להתמודד עם ספקות באמונה היא להבין את האמת על אלוהים. יש להפסיק לצפות שאלוהים יפעל בהתאם להבנתנו האנושית, להפסיק להאמין שהוא כפוף להבטחותיו, ולהבין שהוא עושה כרצונו בלבד.

השואה איננה הוכחה לכך שאין אלוהים - אלא הוכחה לכך שאלוהים איננו מחויב לפעול כפי שהאדם מצפה ממנו. היא מבחן לכל מאמין - האם הוא מאמין באלוהים רק מתוך אינטרס, או משום שהוא באמת מאמין בו ללא תנאים?

השואה כתזכורת למציאות

השואה היא תזכורת לכך שבעולם יש רע, ושהאדם אינו יכול לצפות שהחיים יהיו תמיד הוגנים או טובים. היא גם תזכורת לכך שאי אפשר להניח שהתנהגות מסוימת תבטיח גמול חיובי, משום שהמציאות אינה מחויבת לאף אחד.

לכן, השאלה החשובה היא לא "איפה היה אלוהים בשואה?" אלא "האם אני מוכן לאהוב את המציאות - גם אם היא לא מתנהגת כפי שאני רוצה?"