האם העולם הוא קדמון או מחודש?

בשיחה מעמיקה ויסודית, אליעד כהן מסביר את השאלה הפילוסופית החשובה: האם העולם הוא קדמון, כלומר, קיים מאז ומתמיד, או שהוא מחודש, כלומר, נוצר בנקודת זמן מסוימת יש מאין? אליעד פותח את הנושא עם הבהרה של המושגים "קדמון" ו"מחודש", ומתאר כי העולם הקדמון הוא עולם שהיה תמיד, ללא התחלה, ולעומת זאת עולם מחודש הוא עולם שברגע מסוים החל להתקיים, כשקודם לכן לא היה.

מה המשמעות של המושגים "קדמון" ו"מחודש"?

אליעד מדגיש כי כדי להבין אם העולם הוא קדמון או מחודש, יש להגדיר במדויק את שני המושגים. הוא מסביר כי "קדמון" פירושו שהעולם לא התחיל אף פעם, הוא פשוט קיים תמיד. מנגד, עולם "מחודש" הוא עולם שלפני נקודת זמן מסוימת לא היה קיים, ואז הופיע פתאום. אולם כאן עולה בעיה לוגית, שאליעד מסביר: לא יכול להיות מצב שבו העולם באמת מתחיל, שכן אם הוא התחיל בנקודת זמן מסוימת, מה היה קודם לאותו רגע? ומצד שני, גם קשה לתפוס עולם שהוא תמיד היה קיים, כי איך יכול להיות משהו אינסופי בלי התחלה?

האם התפיסה האנושית משפיעה על קיום העולם?

בשיחה עולות דוגמאות הממחישות את התפיסה הפילוסופית של אליעד בנוגע לתודעה וקיום. אליעד שואל האם העולם יכול להתקיים ללא תודעה שתופסת אותו. אם אף אחד לא היה מודע לעולם, האם הוא עדיין היה קיים? לפי התפיסה המוצגת, קיום של עולם חייב להיות מקושר לתודעה שתופסת אותו. במילים אחרות, אם אין שום יצור חי או תודעה כלשהי שתהיה מודעת לעולם, אז למעשה העולם לא יהיה קיים עבור אף אחד.

הוא נותן דוגמה להמחיש זאת: נניח שהיו משמידים את כל בני האדם, האם העולם היה עדיין קיים? הוא מסביר שאולי בעלי חיים אחרים תופסים את העולם בצורה מסוימת, אך עדיין ללא תודעה שתופסת את המציאות אין משמעות למושג "עולם".

האם משהו יכול להתקיים בלי תודעה שתופסת אותו?

אליעד בוחן את השאלה מנקודת מבט נוספת ומסביר שתודעה חייבת שתהיה לה אינטראקציה עם משהו חיצוני כדי שתוכל בכלל לדעת על קיומה. התודעה אינה יכולה להיות קיימת בפני עצמה ללא קשר עם משהו אחר. אם אף אחד לא יודע או מרגיש את עצמו, הוא למעשה לא קיים. מכאן נובע ש"תודעה" ו"עולם" קשורים זה בזה ותלויים אחד בשני. אם לא הייתה אינטראקציה בין תודעה לעולם, אף אחד מהם לא היה יכול להתקיים.

האם ניתן להוכיח שהעולם הוא קדמון או מחודש?

בשיחה, אליעד עובר לשאלת ההוכחות הלוגיות. הוא מסביר שקשה להוכיח באופן מוחלט האם העולם הוא קדמון או מחודש. הוא נותן דוגמאות שונות לבעיות לוגיות הקשורות בשאלות אינסופיות: אם העולם קדמון, כמה זמן עבר מאז שהוא התחיל להתקיים? התשובה תהיה אינסוף, וזה בלתי נתפס. מצד שני, אם העולם התחיל בזמן כלשהו, מה היה לפניו?

הוא גם מסביר כי עולם מחודש מחייב "כלום" שקדם לו, אבל מכלום אי אפשר לברוא משהו. לכן, הטענה שהעולם נברא מכלום היא פרדוקסלית, וגם הטענה שהעולם היה תמיד קיים היא בעייתית.

האם ניתן לדבר על "זמן" ללא אירועים או תהליכים?

אליעד מציג את מושג הזמן כחלק חשוב בדיון. הוא מתאר שהזמן הוא כמו מרחב שבתוכו מתרחשים אירועים. אך נשאלת השאלה האם ניתן לדבר על זמן אם אין שום אירוע או תהליך שמתרחש בתוכו. אליעד מסביר כי הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהתהליכים המתרחשים, ולכן אי אפשר שיהיה זמן בלי שום אירוע. אולם הוא גם מבהיר כי מושג הזמן עצמו הוא משהו מורכב שאינו תלוי באירועים ספציפיים - הזמן יכול להיתפס כישות עצמאית שמכילה את האירועים בתוכה.

האם תיתכן מציאות ללא מרחב או זמן?

בסיום הדיון, אליעד מסביר כי לא ייתכן מצב שבו אין מרחב ואין זמן כלל, כיוון שגם הרעיון של "כלום" הוא בעצמו סוג של מציאות. לדבריו, אם מסירים הכל, נשאר עדיין משהו בסיסי כמו מרחב או זמן שאין אפשרות לבטל אותו לגמרי, כיוון שעצם התפיסה של "כלום" גם היא תלויה במושגים בסיסיים של קיום, זמן ומקום.

הדיון מגיע בסופו לנקודה שבה אליעד מציין כי למעשה כל תפיסה של העולם, בין אם היא קדמון או מחודש, מובילה לפרדוקסים, ומכאן ניתן להבין שבאופן עמוק יותר העולם הוא מעבר להגדרות אלו.