האם משה רבנו האמין באלוהים או שהיה בעצם אתאיסט?

לפי אליעד כהן, משה רבנו, כמו כל אדם אחר, היה בעצם אתאיסט במובן מסוים. הטענה הזו נשמעת חריגה, אך ההסבר מפורט וברור: כל מחשבה על אלוהים מצמצמת אותו. אם האדם חושב על אלוהים כעל ישות ספציפית או מוגדרת, הוא למעשה מצמצם את האלוהות, שהיא בלתי ניתנת להגדרה או צמצום. לכן כל מחשבה על אלוהים הופכת את האדם לאתאיסט, משום שהיא אינה מאפשרת לו לתפוס את האינסופיות האמיתית של האלוהות.

הדוגמה שאליעד מביא לכך היא מאוד ברורה: כשאתה חושב על היד שלך, אתה חושב על משהו מוגדר, אבל לא על אינסופיות מוחלטת. ולכן, בעצם כל אדם הוא סוג של אתאיסט, משום שהוא אינו מסוגל לחשוב על אלוהים באמת במלואו. כך גם משה רבנו. אליעד מציין כי משה שאל את אלוהים את השאלה המפורסמת: "הודיעני נא את דרכיך", כלומר, מדוע לצדיק רע ולרשע טוב. בעצם השאלה הזו, משה מביע ספקנות, מכיוון שהוא מניח שההתנהגות של אלוהים אינה צודקת. עצם הספק הזה מעיד על כך שמשה רבנו לא באמת הבין או תפס את השלמות של האלוהות, ולכן הוא היה בעצם אתאיסט ביחס לאמת המוחלטת.

מדוע השאלות של משה רבנו מעידות על ספק באלוהים?

אליעד כהן מסביר את הטענה באמצעות דוגמה ספציפית: משה שאל את אלוהים מדוע לצדיק רע ולרשע טוב. עצם השאלה הזו מעידה על ספק בקיום צדק מוחלט מצד אלוהים. אליעד מדגיש כי אילו משה היה באמת מבין את אלוהים, הוא לא היה צריך לשאול שאלות כאלה, משום שהיה מבין שכל מעשה של אלוהים הוא צודק לחלוטין. מי ששואל שאלות על הצדק של אלוהים, בעצם מניח שהאל יכול לעשות טעויות או לבצע פעולות לא צודקות, ולכן הוא למעשה מבטא ספקנות וחשיבה מוגבלת. זה הופך אותו ל"אתאיסט", כי הוא לא באמת מאמין או מבין את האינסופיות והשלמות של האל.

למה לדעת אליעד כהן היהודים סובלים ולא מוצאים את האמת?

לפי אליעד, היהודים סובלים מכיוון שהם לא מחפשים את האמת בכוחות עצמם, אלא מסתמכים על מסורת ועל מה שאמרו להם אחרים. הוא משתמש בדוגמה של משה רבנו, שעלה להר למשך 40 יום, עשה מדיטציה ובסופו של דבר חזר עם מצוות כמו "לא תרצח". אליעד מתייחס בביקורתיות מסוימת לסיפור הזה ומדגים אותו כך: אולי משה בעצם ישב שם ואכל מפרי עץ נסתר, ולכן אמר לאחרים לא לעלות איתו להר, כדי שלא יגלו זאת.

לכן, אליעד אומר, שהבעיה היא שהיהודים לא בודקים בעצמם ולא מחפשים לבד את האמת. הוא מזכיר את רבי נחמן מברסלב, שאמר כי אדם צריך ללכת ישירות אל אלוהים, ללא מתווכים. המסורת היהודית מסתמכת על סיפורים ושמועות שעברו מדור לדור, במקום לבדוק ישירות מהי האמת. אליעד מדגיש כי על האדם לבדוק את האמת בעצמו ולא לקבל דבר כמובן מאליו, גם אם הוא בא מפי אדם גדול כמו משה רבנו או אברהם אבינו.

מדוע מעשה העקידה של אברהם הוא דוגמה לאבסורד?

אליעד מבקר בחריפות את המקרה של עקידת יצחק על ידי אברהם אבינו. הוא מציג את האירוע כאבסורד מוחלט, מכיוון שאברהם, שהיה מוכן לרצוח את בנו בגלל פקודה מאלוהים, נתפס כצדיק שיש להתגאות בו. לעומת זאת, אליעד מצביע על האבסורד בכך שאנשים חושבים שהמוכנות לרצוח את בנך היא סימן לגדולה רוחנית.

הוא ממשיך ומבקר את אברהם אבינו בכך שהסכים לגרש את ישמעאל למדבר, ולתת לו למות מצמא. אליעד מצביע על הסתירה: איך אפשר להתגאות באדם שמוכן לבצע מעשה כל כך אכזרי? זהו עוד סימן לכך שאנשים פשוט מקבלים את המסורת כפי שהיא, ללא חשיבה ביקורתית או חיפוש אמיתי של האמת.

למה בני ישראל יצרו את עגל הזהב לאחר שפגשו את אלוהים?

אליעד מדבר על האבסורד בכך שבני ישראל יצרו את עגל הזהב זמן קצר מאוד לאחר שפגשו את אלוהים בהר סיני. הוא מסביר שהדבר מלמד על כך שהם לא באמת הבינו או תפסו את האינסופיות של אלוהים. הוא מציין את האירוניה בכך שהעם, שהיה אמור לחוות התגלות אלוהית עליונה, פנה מיד לפולחן של פסל מזהב, מה שמראה על אי ההבנה הבסיסית שלהם לגבי מהו אלוהים באמת. הוא מסביר שאם מישהו חושב שחתיכת זהב היא אלוהים, כנראה שגם לפני כן הוא לא באמת הבין מה זה אלוהים, וכי כל התפיסה שלהם הייתה שגויה מהיסוד.

האם התורה היא עונש או ניסיון?

לפי אליעד כהן, התורה שניתנה לבני ישראל היא למעשה סוג של ניסיון, ואפילו "עונש" לאדם שמאמין בה באופן עיוור. הוא מסביר שהאדם ששומר את התורה כאילו היא אמת מוחלטת, הופך את עצמו למוגבל ומסכן. האדם מתחיל להיות עסוק בשאלות קטנות: האם הוא דיבר לשון הרע? האם הוא הוציא תולעת מהחסה? אליעד מתאר את התפיסה הזו ככישלון להבין את המסר האמיתי של אלוהים. לדעתו, התורה היא מבחן של אלוהים לבדוק האם האדם יהיה חכם מספיק כדי להבין שהמטרה האמיתית היא לתפוס את אינסופיות האל ולא להיתקע בפסיקות קטנות.

איך אפשר לדעת בוודאות מהי האמת?

אליעד מסכם באמירה כי אדם חייב להגיע לידיעה מוחלטת של האמת, ידיעה שלא ניתן לערער עליה בשום דרך. הוא מבקר את אלו שחושבים שהם יודעים את האמת על סמך ההיגיון שלהם, ואומר שהאדם חייב להגיע אל הידיעה המוחלטת מעבר לשכל וההיגיון. רק אז הוא באמת יידע את האמת באופן ודאי ומוחלט.