למה יש לי רצון ומה גורם לי לרצות את מה שאני רוצה?

הרבה אנשים שואלים את עצמם למה הם רוצים דווקא את הדברים שהם רוצים, ומנסים להבין מאיפה מגיע הרצון הזה. השאלה העמוקה יותר שהם מגיעים אליה היא למה בכלל קיים אצלי רצון? למה בכלל אני רוצה להרגיש טוב או להשיג משהו מסוים? אליעד מסביר שישנן שתי פרספקטיבות מרכזיות שדרכן אפשר לשאול את השאלה הזאת.

האם אני חלק מהמציאות או שאני המציאות עצמה?

נקודת המבט הראשונה היא שהאדם תופס את עצמו כחלק מהמציאות. האדם הוא כמו אצבע, שהיא חלק מיד, והיד היא חלק מהגוף, והגוף הוא חלק מהאדם, והאדם חלק מהמציאות הגדולה. כאשר האדם נמצא בתודעה כזו, הוא שואל למה אני רוצה משהו, והתשובה הבסיסית תהיה שהמציאות גורמת לו לרצות. במילים אחרות, האדם אומר "אני רוצה כי ככה זה, המציאות גרמה לי לרצות את זה, זה לא בשליטתי." לפי אליעד, תשובה כזאת אינה מספקת, היא דומה למישהו ששואל "למה אני חוטף מכות?" והתשובה היא "כי מישהו מרביץ לי". זו תשובה שטחית שלא נכנסת לעומק.

איך אפשר להבין באמת למה יש לי רצון?

אליעד מציין שהדרך להבין את מקור הרצון באמת היא לשאול שוב ושוב "למה אני רוצה?" ולחקור את השאלה לעומק. חקירה מעמיקה זו, כאשר מתמידים בה, מביאה לשינוי משמעותי בחוויית התודעה של האדם. בשלב מסוים, האדם מתחיל לתפוס את עצמו לא כחלק מהמציאות אלא כמציאות עצמה. בדיוק כפי שאצבע תבין שהיא היד, והיד תבין שהיא חלק מהגוף, כך האדם מתחיל להבין שהוא עצמו לא חלק מהמציאות אלא המציאות עצמה. הוא מתחיל לזהות את עצמו עם מי שחולם את החלום ולא רק עם מי שנמצא בתוך החלום.

מה קורה כשאדם מבין שהוא עצמו המציאות?

כאשר האדם מזהה את עצמו כמציאות, הוא מבין שאין הבדל בין הרצון שלו לבין הרצון של המציאות. אז השאלה הופכת לעמוקה אף יותר: "למה המציאות עצמה רוצה משהו?" בשלב הזה האדם כבר לא יכול לומר שהוא רוצה משהו כי "המציאות גרמה לו לרצות", כי הוא כבר לא תופס את עצמו כישות נפרדת. הוא עצמו המציאות, הוא עצמו אלוהים. מנקודת מבט זו, הוא מבין שהוא הסיבה הראשונה לכל רצון שקיים בו. האדם הופך להיות מודע לכך שאין גורם חיצוני שיכול להסביר למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה.

מהי התודעה של אלוהים?

כשאדם מגיע לשלב שהוא מזהה את עצמו עם המציאות כולה, הוא נכנס לתודעה שנקראת התודעה של אלוהים. בתודעה זו הוא מבין שהוא עצמו היוצר של הכל, אין גורם חיצוני שמכתיב את הרצונות שלו. אבל כאן מתגלה פרדוקס עמוק: האדם מגלה שלמרות שהכל מתנהל בדיוק כפי רצונו, הוא עדיין רוצה לשנות דברים. זה בלתי הגיוני - אם הכל בדיוק כפי שהוא רוצה, למה בכלל הוא רוצה לשנות משהו? כאן הוא מתחיל להבין שהוא למעשה השטן, או שורש הרע, כלומר, הוא מגלה מצב אבסורדי שבו הכל מושלם עבורו, אך הוא עדיין מרגיש שהכל לא כפי שהוא רוצה.

למה האדם רוצה לשנות את מה שהוא עצמו רוצה?

זה הפרדוקס הגדול ביותר שאדם יכול לגלות. אליעד מסביר שברגע שהאדם נמצא בתודעה של אלוהים, הוא שואל את עצמו: "אם אני הסיבה הראשונה לכל מה שאני רוצה, אז למה אני עדיין רוצה לשנות את הרצון שלי?" השאלה הזאת מובילה את האדם לרמת ספק עמוקה ביותר, שבה הוא מתחיל להטיל ספק אפילו בתפיסה שלו כאלוהים. הוא מבין שיש משהו מעבר לכל ההיגיון, מעבר לזמן ולמקום, ושם מתחילה ההתעוררות האמיתית שלו.

מהו המסלול השלם להארה רוחנית והבנת סודות המציאות?

אליעד מתאר את המסלול השלם להארה רוחנית כך:

1. בהתחלה האדם מזהה את עצמו כחלק מהמציאות, ומבין שהמציאות גורמת לו לרצות דברים.
2. הוא שואל שוב ושוב למה יש לו רצון, מה שמוביל אותו לזהות שהוא עצמו המציאות.
3. כשהוא תופס את עצמו כמציאות, הוא מגיע לתודעת אלוהים שבה הוא מבין שהוא הסיבה הראשונה לכל רצונותיו.
4. בשלב זה מתגלה פרדוקס, לפיו למרות שהוא הסיבה הראשונה, עדיין הוא רוצה לשנות דברים. הוא מזהה את עצמו כשורש הרע (השטן).
5. בסוף המסע הוא מתחיל להטיל ספק בעצם ההגדרה שלו כאלוהים וכמציאות, וכך מגיע למשהו שנמצא מעבר להבנה, מעבר לזמן ולמקום.

רק כאשר האדם שואל את השאלות ברמת התודעה הגבוהה ביותר - כרמת התודעה של המציאות עצמה - הוא מגיע לתשובות האמיתיות. עד אז, כל חקירה שהוא עושה היא רק כמו אצבע ששואלת למה היא זזה, בלי להבין שהיא מונעת על ידי גורמים גבוהים יותר.

כיצד ניתן ללמוד ולהעמיק עוד יותר בנושא?

מי שמעוניין להעמיק בשאלות האלה, אליעד ממליץ לו לקרוא בספר "להיות אלוהים" הזמין באתר EIP.co.il. בספר הזה ניתן למצוא הסברים נוספים על איך נוצר הרצון, למה אני קיים, מהי התודעה של אלוהים, איך לגלות את סודות הקיום העצמי, ואיך להבין באמת למה המציאות קיימת ומה תפקידה.

למה אני רוצה את מה שאני רוצה?

שלום חברים, הרבה אנשים שואלים את עצמם: למה אני רוצה את מה שאני רוצה? יש לי רצון, אבל למה דווקא הרצון הזה? מה גורם לי לרצות אותו? ואז, עם הזמן והשאלות, מגיעים לשאלה עמוקה יותר - למה בכלל יש לי רצון? למה אני רוצה להרגיש טוב? למה אני בכלל רוצה משהו?

מה שצריך להבין זה שהשאלה "למה יש לי רצון?" או "למה אני רוצה משהו?" אפשר לשאול משתי נקודות מבט שונות.

נקודת מבט אחת - אני חלק מהמציאות

כאשר אדם שואל את עצמו "למה אני רוצה משהו?", עליו להבין שהוא חלק מהמציאות. כמו שאצבע היא חלק מהיד, והיד היא חלק מהגוף, והגוף הוא חלק ממני - כך גם אני חלק מהמציאות. אני לא המציאות כולה, אני רק חלק ממנה.

כאשר בן אדם שואל את עצמו למה יש לו רצון, אחת התשובות שהוא יגיע אליה היא: "כי ככה זה במציאות". המציאות היא זו שיוצרת את הרצון שלי. היא גורמת לי לרצות דברים. הרצון שלי הוא ביטוי של המציאות עצמה.

כלומר, למה אני רוצה משהו? כי המציאות גורמת לי לרצות. אבל זו תשובה לא מספקת. זה כמו לשאול "למה אני חוטף מכות?" ולענות "כי מישהו מרביץ לי". זה לא מסביר את הסיבה העמוקה יותר.

נקודת מבט שנייה - אני המציאות עצמה

מי שבאמת רוצה להבין למה יש לו רצון, צריך לחקור לעומק. לשאול את עצמו שוב ושוב: "למה אני רוצה? למה אני רוצה? למה אני רוצה?" עד שהוא מגיע לשינוי בתודעה.

בשלב מסוים, האדם מפסיק לראות את עצמו כחלק מהמציאות ומתחיל להבין שהוא המציאות עצמה. כמו שאצבע שמבינה שהיא היד, והיד שמבינה שהיא חלק מהגוף - כך האדם מבין שהוא לא רק חלק קטן מהמציאות, אלא הוא המציאות עצמה.

וכשבן אדם מבין שהוא המציאות, הוא כבר לא יכול לומר: "אני רוצה כי המציאות רוצה שאני ארצה". כי אין "המציאות ואני" - אני הוא המציאות. וכאן מגיעה השאלה העמוקה ביותר: "למה המציאות רוצה משהו?"

השאלה האמיתית - למה המציאות רוצה?

כאשר אדם שואל את עצמו "למה אני רוצה?" מתוך ההבנה שהוא המציאות עצמה, הוא לא יכול לענות: "כי המציאות רוצה" - כי אין הבדל בינו לבין המציאות. הוא זה שקובע את הרצון.

כאשר אדם חווה את עצמו כאלוהים, הוא מבין שהוא עצמו הסיבה הראשונה, שאין משהו חיצוני שקובע לו מה לרצות. וכאן הוא מגלה משהו עמוק עוד יותר - שגם כשהוא מרגיש שהוא שולט בכל, עדיין יש בו רצון לשנות דברים, למרות שהכל בשליטתו. וזה לא הגיוני.

ברגע הזה, האדם מתמודד עם שאלה שאין לה תשובה בתוך ההיגיון האנושי - למה אני רוצה לשנות את מה שאני עצמי רוצה?

המעבר להבנה עמוקה יותר

רק כאשר האדם שואל את השאלות האלו מהתודעה של המציאות עצמה, הוא מגיע להבנה אמיתית. עד אז, כל חקירה שהוא עושה היא כמו אצבע ששואלת "למה אני זזה?" מבלי להבין שהיד היא זו שמזיזה אותה.

אדם יכול לחקור את הרצון שלו במשך שנים, אבל רק כשהוא מבין שהוא עצמו המציאות, הוא יכול לשאול את השאלות האמיתיות. וכשהוא עושה זאת, הוא חווה שינוי עמוק בתודעה.

למעוניינים להעמיק בנושא, ניתן לקרוא על כך בספר "להיות אלוהים" הזמין באתר EIP.co.il, שם ניתן למצוא מידע נוסף על שאלות כמו למה יש לי רצון, איך נוצר הרצון, ומהי תודעת המציאות.

תודה רבה ולהתראות!