אלוהים משוגע, חכם יותר מאלוהים, מציאות משוגעת, בתוך חלום של אלוהים, חלום משוגע
למה אי אפשר להיות חכם יותר מאלוהים?
אליעד כהן מסביר בהרצאה שהמחשבה שהאדם חכם יותר מאלוהים, או חכם יותר מהמציאות, מבוססת על תפיסה מוטעית. אליעד אומר שגם אם נדמה לאדם שהוא חכם יותר מהמציאות, עדיין אותו אדם הוא משוגע. הסיבה לכך היא שהאדם עצמו חלק בלתי נפרד מהמציאות. הוא דומה לאיבר בגוף שחושב שהוא חכם יותר מהגוף כולו, בלי להבין שהוא רק חלק קטן ממנו. כל מה שהאדם יודע או מבין מוגבל לתפיסה החלקית שלו בתוך המציאות עצמה.
מדוע האדם משוגע כשהוא חושב שהמציאות משוגעת?
אליעד נותן דוגמה נוספת: כשאדם אומר "המציאות משוגעת ואני חכם יותר ממנה", הוא בעצם מצהיר בלי להבין שגם הוא עצמו משוגע. איך זה קורה? אליעד מסביר שהאדם דומה לאדם שחולם חלום וחושב בטעות שה"אני" שלו הוא הדמות שנמצאת בתוך החלום. האדם לא מבין שהוא בעצם זה שנמצא מחוץ לחלום, בעולם האמיתי, ושהוא זה שחולם את החלום ויוצר את כל הפרטים שקורים בתוך החלום. לפי אליעד, המציאות כולה היא חלום של האדם, והאדם עצמו הוא בעצם האלוהים שחולם את המציאות.
אליעד כהן מסביר שהאדם מתלונן על המציאות כמו אדם שחולם חלום רע ואומר "איזה חלום גרוע, למה זה קורה לי?". הוא לא מבין שהוא עצמו יוצר את החלום. הוא מאשים משהו חיצוני, למרות שבעצם הוא מאשים את עצמו. האדם לא מבין שהוא בעצמו המציאות ושהוא זה שאחראי על כל מה שקורה.
למה אלוהים לא באמת משוגע אלא האדם הוא המשוגע?
כאשר האדם אומר שהמציאות היא משוגעת, הוא למעשה אומר שהוא עצמו משוגע. האדם הוא כמו איבר בגוף שטוען שהגוף כולו משוגע. הרי האדם הוא חלק מהמציאות, וכאשר הוא טוען שהמציאות לא הגיונית, הוא למעשה טוען שגם הוא עצמו אינו שפוי. אליעד מבהיר שהטענה "המציאות משוגעת ואני חף מפשע" שקולה לאדם שחולם חלום רע, ובחלומו מתלונן שהחלום רע בלי להבין שהוא זה שחולם ומייצר את החלום עצמו. במילים אחרות, האדם הוא זה שחושב את החלום, הוא זה שאחראי עליו והוא זה שהמציאות קיימת בתוכו.
איך להבין שהאדם הוא האחראי על המציאות?
אליעד ממשיך להסביר שלמעשה, האדם אינו מבין שהוא האני האמיתי שמכיל את הכל. הוא לא מצליח להבין שהמציאות כולה, על כל מה שקורה בה, נמצאת בתוכו ממש. האדם לא מודע לכך שהוא לא רק "בתוך" המציאות אלא שהמציאות עצמה מתרחשת בתוך התודעה שלו. האדם חושב שהוא רק פרט קטן בתוך מציאות גדולה ולא מבין שהמציאות כולה מתרחשת בתוכו ושהוא עצמו אחראי על הכל.
אליעד נותן דימוי של אדם החולם חלום ומתלונן שהחלום לא טוב. הוא לא מבין שהוא עצמו הוא החולם והיוצר של כל האירועים בחלום. כשאדם אומר "אני חף מפשע, המציאות אשמה", הוא בעצם מפיל את האחריות על דבר שקיים בתוכו. אליעד מסביר שהאדם, בכך שהוא מאשים את המציאות, הוא למעשה מאשים את עצמו בלי לדעת זאת.
למה האדם מתנגד למציאות שהוא עצמו יוצר?
אליעד מסביר שהאדם הוא למעשה איבר בגוף של המציאות, כמו אצבע בגוף של אדם. אם האצבע מתלוננת על הגוף שאליו היא שייכת, היא למעשה מתנגדת לעצמה בלי לדעת. באותו אופן, כשהאדם מתנגד למציאות, הוא מתנגד לעצמו, כי הוא עצמו הוא התודעה שיוצרת את כל הדברים שקיימים. האדם חושב שהוא ישות נפרדת במציאות ולא מבין שהוא עצמו המציאות כולה. אליעד מדגיש שהאדם מתוסכל כשהוא לא מבין זאת, אך כאשר האדם מבין שהוא עצמו אחראי על המציאות, התסכול והסבל יכולים להיעלם.
מהו האני האמיתי לפי אליעד כהן?
אליעד מבהיר שה"אני" האמיתי של האדם הוא לא הדמות שנמצאת בתוך החלום, אלא האחד שחולם את החלום עצמו. ה"אני האמיתי" הוא השלם, הוא אלוהים, והוא התודעה שמכילה הכל. לפי אליעד, כל מה שקורה במציאות, כולל מה שהאדם חווה, זה בעצם חלום של אותו "אני אמיתי". האדם עצמו הוא רק ביטוי זמני של אותה תודעה כוללת. כשהאדם מבין את זה, הוא מפסיק להיאבק במציאות, מפסיק להאשים אותה, ומבין שהכל מתרחש בתוכו, באחריותו המלאה.
איך להתמודד נכון עם תחושת חוסר שליטה במציאות?
אליעד ממליץ לאדם להבין תחילה שהמציאות היא ביטוי של התודעה שלו. במקום להאשים את המציאות, על האדם להבין שהמקור למציאות זו התודעה שלו, ושהוא עצמו זה שיוצר אותה. כך תחושת חוסר השליטה תתחלף בתחושת שליטה מלאה, כי האדם יבין שהכל בידיו. אליעד מדגיש שכאשר האדם מבין שהכל מתרחש בתוכו, הוא מקבל שליטה מלאה על החוויה שלו.
בסופו של דבר, אליעד כהן מסכם שהמציאות לא משוגעת אלא האדם הוא זה שטרם הבין את טיב הקשר בינו לבין המציאות. ההבנה שהמציאות קיימת בתוך האדם עצמו, משנה לחלוטין את הפרספקטיבה על החיים ומעניקה לאדם חופש אמיתי ושלווה פנימית.
אליעד כהן מסביר בהרצאה שהמחשבה שהאדם חכם יותר מאלוהים, או חכם יותר מהמציאות, מבוססת על תפיסה מוטעית. אליעד אומר שגם אם נדמה לאדם שהוא חכם יותר מהמציאות, עדיין אותו אדם הוא משוגע. הסיבה לכך היא שהאדם עצמו חלק בלתי נפרד מהמציאות. הוא דומה לאיבר בגוף שחושב שהוא חכם יותר מהגוף כולו, בלי להבין שהוא רק חלק קטן ממנו. כל מה שהאדם יודע או מבין מוגבל לתפיסה החלקית שלו בתוך המציאות עצמה.
מדוע האדם משוגע כשהוא חושב שהמציאות משוגעת?
אליעד נותן דוגמה נוספת: כשאדם אומר "המציאות משוגעת ואני חכם יותר ממנה", הוא בעצם מצהיר בלי להבין שגם הוא עצמו משוגע. איך זה קורה? אליעד מסביר שהאדם דומה לאדם שחולם חלום וחושב בטעות שה"אני" שלו הוא הדמות שנמצאת בתוך החלום. האדם לא מבין שהוא בעצם זה שנמצא מחוץ לחלום, בעולם האמיתי, ושהוא זה שחולם את החלום ויוצר את כל הפרטים שקורים בתוך החלום. לפי אליעד, המציאות כולה היא חלום של האדם, והאדם עצמו הוא בעצם האלוהים שחולם את המציאות.
אליעד כהן מסביר שהאדם מתלונן על המציאות כמו אדם שחולם חלום רע ואומר "איזה חלום גרוע, למה זה קורה לי?". הוא לא מבין שהוא עצמו יוצר את החלום. הוא מאשים משהו חיצוני, למרות שבעצם הוא מאשים את עצמו. האדם לא מבין שהוא בעצמו המציאות ושהוא זה שאחראי על כל מה שקורה.
למה אלוהים לא באמת משוגע אלא האדם הוא המשוגע?
כאשר האדם אומר שהמציאות היא משוגעת, הוא למעשה אומר שהוא עצמו משוגע. האדם הוא כמו איבר בגוף שטוען שהגוף כולו משוגע. הרי האדם הוא חלק מהמציאות, וכאשר הוא טוען שהמציאות לא הגיונית, הוא למעשה טוען שגם הוא עצמו אינו שפוי. אליעד מבהיר שהטענה "המציאות משוגעת ואני חף מפשע" שקולה לאדם שחולם חלום רע, ובחלומו מתלונן שהחלום רע בלי להבין שהוא זה שחולם ומייצר את החלום עצמו. במילים אחרות, האדם הוא זה שחושב את החלום, הוא זה שאחראי עליו והוא זה שהמציאות קיימת בתוכו.
איך להבין שהאדם הוא האחראי על המציאות?
אליעד ממשיך להסביר שלמעשה, האדם אינו מבין שהוא האני האמיתי שמכיל את הכל. הוא לא מצליח להבין שהמציאות כולה, על כל מה שקורה בה, נמצאת בתוכו ממש. האדם לא מודע לכך שהוא לא רק "בתוך" המציאות אלא שהמציאות עצמה מתרחשת בתוך התודעה שלו. האדם חושב שהוא רק פרט קטן בתוך מציאות גדולה ולא מבין שהמציאות כולה מתרחשת בתוכו ושהוא עצמו אחראי על הכל.
אליעד נותן דימוי של אדם החולם חלום ומתלונן שהחלום לא טוב. הוא לא מבין שהוא עצמו הוא החולם והיוצר של כל האירועים בחלום. כשאדם אומר "אני חף מפשע, המציאות אשמה", הוא בעצם מפיל את האחריות על דבר שקיים בתוכו. אליעד מסביר שהאדם, בכך שהוא מאשים את המציאות, הוא למעשה מאשים את עצמו בלי לדעת זאת.
למה האדם מתנגד למציאות שהוא עצמו יוצר?
אליעד מסביר שהאדם הוא למעשה איבר בגוף של המציאות, כמו אצבע בגוף של אדם. אם האצבע מתלוננת על הגוף שאליו היא שייכת, היא למעשה מתנגדת לעצמה בלי לדעת. באותו אופן, כשהאדם מתנגד למציאות, הוא מתנגד לעצמו, כי הוא עצמו הוא התודעה שיוצרת את כל הדברים שקיימים. האדם חושב שהוא ישות נפרדת במציאות ולא מבין שהוא עצמו המציאות כולה. אליעד מדגיש שהאדם מתוסכל כשהוא לא מבין זאת, אך כאשר האדם מבין שהוא עצמו אחראי על המציאות, התסכול והסבל יכולים להיעלם.
מהו האני האמיתי לפי אליעד כהן?
אליעד מבהיר שה"אני" האמיתי של האדם הוא לא הדמות שנמצאת בתוך החלום, אלא האחד שחולם את החלום עצמו. ה"אני האמיתי" הוא השלם, הוא אלוהים, והוא התודעה שמכילה הכל. לפי אליעד, כל מה שקורה במציאות, כולל מה שהאדם חווה, זה בעצם חלום של אותו "אני אמיתי". האדם עצמו הוא רק ביטוי זמני של אותה תודעה כוללת. כשהאדם מבין את זה, הוא מפסיק להיאבק במציאות, מפסיק להאשים אותה, ומבין שהכל מתרחש בתוכו, באחריותו המלאה.
איך להתמודד נכון עם תחושת חוסר שליטה במציאות?
אליעד ממליץ לאדם להבין תחילה שהמציאות היא ביטוי של התודעה שלו. במקום להאשים את המציאות, על האדם להבין שהמקור למציאות זו התודעה שלו, ושהוא עצמו זה שיוצר אותה. כך תחושת חוסר השליטה תתחלף בתחושת שליטה מלאה, כי האדם יבין שהכל בידיו. אליעד מדגיש שכאשר האדם מבין שהכל מתרחש בתוכו, הוא מקבל שליטה מלאה על החוויה שלו.
בסופו של דבר, אליעד כהן מסכם שהמציאות לא משוגעת אלא האדם הוא זה שטרם הבין את טיב הקשר בינו לבין המציאות. ההבנה שהמציאות קיימת בתוך האדם עצמו, משנה לחלוטין את הפרספקטיבה על החיים ומעניקה לאדם חופש אמיתי ושלווה פנימית.
- האם המציאות משוגעת?
- מי חכם יותר מאלוהים?
- מהו האני האמיתי?
- איך לצאת מהחלום של המציאות?
- איך להבין שהמציאות בתוכך?
- למה האדם מאשים את המציאות?
- האם האדם משוגע או המציאות משוגעת?
האם אלוהים משוגע, והאם אפשר להיות חכם ממנו?
הרעיון שאלוהים משוגע ושאפשר להיות חכם יותר מאלוהים נשמע על פניו לא הגיוני. אך אליעד מסביר שכאשר אדם טוען שהמציאות משוגעת ושהוא עצמו שפוי יותר מהמציאות, הוא בעצם מייחס חוסר היגיון לאלוהים או לכוח שברא את המציאות הזאת. אליעד מסביר שזה בדיוק כמו להגיד שאתה חולם חלום מוזר וחושב שבתוך החלום הדמויות או האירועים הם מוזרים, בעוד שאתה עצמך הוא זה שחלם את החלום ויצר את המוזרות הזאת.
למה אי אפשר להיות שפוי יותר מהמציאות?
אליעד מתאר מצב שבו אדם מרגיש שהמציאות סביבו "משוגעת" והוא עצמו שפוי. במקרה כזה, האדם למעשה מתלונן על המציאות או על אלוהים שיצר אותה. אבל האמת היא שאם האדם טוען שהמציאות משוגעת, הרי שגם הוא עצמו משוגע, מכיוון שהוא חלק בלתי נפרד מאותה מציאות. לדברי אליעד, זה כמו אדם שחולם חלום, ובחלום הוא מתלונן שהחלום לא הגיוני ומוזר. האדם לא מבין שהחלום מתרחש בתוכו, ולכן אם החלום משוגע, האדם עצמו הוא גם חלק מאותו שיגעון.
מה הקשר בין חלום למציאות?
אליעד ממחיש את הרעיון בעזרת הדוגמה הבאה: כאשר אדם חולם חלום שבו מתרחשים דברים לא הגיוניים ומוזרים, והוא מתלונן או מתפלא על כך בתוך החלום, מי באמת אחראי לאותו חלום משוגע? ברור שהאדם החולם עצמו הוא היוצר של החלום. האדם הוא היוצר של כל מה שמתרחש בחלום, גם אם הוא לא מודע לכך בזמן החלום. בדיוק כך, אליעד טוען, המציאות שאנחנו חווים היא סוג של "חלום" או "דמיון" המתרחש בתוך התודעה של האדם עצמו. לכן אם האדם חושב שהמציאות לא הגיונית, הוא למעשה מייחס חוסר היגיון לעצמו, מאחר והוא היוצר האמיתי של המציאות.
האם האדם יכול להיות חכם יותר מאלוהים?
אליעד מסביר שברגע שאדם חושב שהוא חכם יותר מאלוהים או מהמציאות, הוא בעצם לא מבין שאלוהים הוא למעשה הוא עצמו, באופן עמוק יותר. אלוהים, מבחינת אליעד, הוא התודעה העמוקה של האדם, אשר בתוכה מתרחשת המציאות הזאת. האדם הרגיל חושב שהוא נפרד מאלוהים או מהמציאות, אבל באמת הוא רק חלק מתוך משהו רחב יותר. אם אדם חושב שהוא חכם יותר מהמציאות או מאלוהים, הוא בעצם טוען שהוא חכם יותר מעצמו. בדיוק כמו בחלום: החולם הוא המקור לכל מה שמתרחש בחלומו. אין אפשרות להפריד בין החולם לבין החלום. כל דבר שנראה לאדם מוזר במציאות הוא בעצם משהו שמקורו בו עצמו.
מדוע האדם לא יכול להאשים את המציאות?
אליעד מסביר זאת בצורה מפורשת: אדם שמתלונן על כך שהמציאות היא הבעיה והוא עצמו חף מפשע, למעשה לא מבין שהוא עצמו האחראי לכל מה שקורה. בדיוק כמו אדם שחולם חלום וטוען שדברים רעים קורים לו בלי סיבה. אותו אדם שוכח שהוא עצמו ברא את החלום, ולכן כל האחריות היא עליו. הוא אינו יכול להפנות את האשמה לאלוהים או למציאות, כי בסופו של דבר, המציאות והאלוהים הם ביטוי של תודעתו שלו.
כיצד להבין את האחדות בין האדם לאלוהים?
אליעד מסביר את נקודת המבט הזאת כך: כאשר האדם מבין שכל העולם שהוא רואה הוא בעצם השתקפות של התודעה שלו, הוא מבין שאין שום הפרדה אמיתית בין עצמו לבין המציאות או אלוהים. התפיסה שהאדם נפרד מהמציאות ושהוא רק "קורבן" שלה, היא זו שמייצרת את התחושה שהמציאות משוגעת. האמת, על פי אליעד, היא שהמציאות והאדם הם אחד ממש. האדם הוא זה שחולם את המציאות הזאת, וכמו שבחלום אין הבדל אמיתי בין החולם לבין כל דמות וכל אירוע שמתרחש בו, כך גם במציאות אין הפרדה בין האדם לבין כל מה שמתרחש בתוכה.
האם יש הבדל בין המציאות לבין חלום?
על פי אליעד, בדיוק כמו שבחלום האדם יכול לחלום שהוא סובל ומתלונן, אך ברגע שיתעורר יבין שהוא עצמו יצר את כל זה, כך גם במציאות שלנו. האדם מתלונן על חוסר ההיגיון של החיים או המציאות, אך אינו מבין שהוא הוא עצמו זה שחולם ומייצר את כל האירועים והמצבים. אליעד מדגיש שאין באמת מישהו חיצוני להאשים אותו - האדם הוא זה שיצר, באופן עמוק ופנימי, את כל מה שנראה לו משוגע וחסר היגיון.
האם אפשר להתעורר מהחלום?
אליעד מבהיר שכדי להתעורר מהחלום, כלומר, להבין את הטבע האמיתי של המציאות, האדם צריך להבין שהכל מתרחש בתוכו, ושהוא המקור לכל. ההבנה העמוקה שהמציאות היא דמיון או חלום בתודעה של האדם עצמו, מבטלת את כל התלונות והתחושות שהמציאות אינה הגיונית. האדם שרואה את האמת הזאת כבר לא מתייחס למציאות כמשוגעת, כי הוא מבין שהוא זה שיוצר את כל השיגעון שהוא חווה, בדיוק כמו שהחולם מבין בסופו של דבר שהוא היוצר של חלומו.
הרעיון שאלוהים משוגע ושאפשר להיות חכם יותר מאלוהים נשמע על פניו לא הגיוני. אך אליעד מסביר שכאשר אדם טוען שהמציאות משוגעת ושהוא עצמו שפוי יותר מהמציאות, הוא בעצם מייחס חוסר היגיון לאלוהים או לכוח שברא את המציאות הזאת. אליעד מסביר שזה בדיוק כמו להגיד שאתה חולם חלום מוזר וחושב שבתוך החלום הדמויות או האירועים הם מוזרים, בעוד שאתה עצמך הוא זה שחלם את החלום ויצר את המוזרות הזאת.
למה אי אפשר להיות שפוי יותר מהמציאות?
אליעד מתאר מצב שבו אדם מרגיש שהמציאות סביבו "משוגעת" והוא עצמו שפוי. במקרה כזה, האדם למעשה מתלונן על המציאות או על אלוהים שיצר אותה. אבל האמת היא שאם האדם טוען שהמציאות משוגעת, הרי שגם הוא עצמו משוגע, מכיוון שהוא חלק בלתי נפרד מאותה מציאות. לדברי אליעד, זה כמו אדם שחולם חלום, ובחלום הוא מתלונן שהחלום לא הגיוני ומוזר. האדם לא מבין שהחלום מתרחש בתוכו, ולכן אם החלום משוגע, האדם עצמו הוא גם חלק מאותו שיגעון.
מה הקשר בין חלום למציאות?
אליעד ממחיש את הרעיון בעזרת הדוגמה הבאה: כאשר אדם חולם חלום שבו מתרחשים דברים לא הגיוניים ומוזרים, והוא מתלונן או מתפלא על כך בתוך החלום, מי באמת אחראי לאותו חלום משוגע? ברור שהאדם החולם עצמו הוא היוצר של החלום. האדם הוא היוצר של כל מה שמתרחש בחלום, גם אם הוא לא מודע לכך בזמן החלום. בדיוק כך, אליעד טוען, המציאות שאנחנו חווים היא סוג של "חלום" או "דמיון" המתרחש בתוך התודעה של האדם עצמו. לכן אם האדם חושב שהמציאות לא הגיונית, הוא למעשה מייחס חוסר היגיון לעצמו, מאחר והוא היוצר האמיתי של המציאות.
האם האדם יכול להיות חכם יותר מאלוהים?
אליעד מסביר שברגע שאדם חושב שהוא חכם יותר מאלוהים או מהמציאות, הוא בעצם לא מבין שאלוהים הוא למעשה הוא עצמו, באופן עמוק יותר. אלוהים, מבחינת אליעד, הוא התודעה העמוקה של האדם, אשר בתוכה מתרחשת המציאות הזאת. האדם הרגיל חושב שהוא נפרד מאלוהים או מהמציאות, אבל באמת הוא רק חלק מתוך משהו רחב יותר. אם אדם חושב שהוא חכם יותר מהמציאות או מאלוהים, הוא בעצם טוען שהוא חכם יותר מעצמו. בדיוק כמו בחלום: החולם הוא המקור לכל מה שמתרחש בחלומו. אין אפשרות להפריד בין החולם לבין החלום. כל דבר שנראה לאדם מוזר במציאות הוא בעצם משהו שמקורו בו עצמו.
מדוע האדם לא יכול להאשים את המציאות?
אליעד מסביר זאת בצורה מפורשת: אדם שמתלונן על כך שהמציאות היא הבעיה והוא עצמו חף מפשע, למעשה לא מבין שהוא עצמו האחראי לכל מה שקורה. בדיוק כמו אדם שחולם חלום וטוען שדברים רעים קורים לו בלי סיבה. אותו אדם שוכח שהוא עצמו ברא את החלום, ולכן כל האחריות היא עליו. הוא אינו יכול להפנות את האשמה לאלוהים או למציאות, כי בסופו של דבר, המציאות והאלוהים הם ביטוי של תודעתו שלו.
כיצד להבין את האחדות בין האדם לאלוהים?
אליעד מסביר את נקודת המבט הזאת כך: כאשר האדם מבין שכל העולם שהוא רואה הוא בעצם השתקפות של התודעה שלו, הוא מבין שאין שום הפרדה אמיתית בין עצמו לבין המציאות או אלוהים. התפיסה שהאדם נפרד מהמציאות ושהוא רק "קורבן" שלה, היא זו שמייצרת את התחושה שהמציאות משוגעת. האמת, על פי אליעד, היא שהמציאות והאדם הם אחד ממש. האדם הוא זה שחולם את המציאות הזאת, וכמו שבחלום אין הבדל אמיתי בין החולם לבין כל דמות וכל אירוע שמתרחש בו, כך גם במציאות אין הפרדה בין האדם לבין כל מה שמתרחש בתוכה.
האם יש הבדל בין המציאות לבין חלום?
על פי אליעד, בדיוק כמו שבחלום האדם יכול לחלום שהוא סובל ומתלונן, אך ברגע שיתעורר יבין שהוא עצמו יצר את כל זה, כך גם במציאות שלנו. האדם מתלונן על חוסר ההיגיון של החיים או המציאות, אך אינו מבין שהוא הוא עצמו זה שחולם ומייצר את כל האירועים והמצבים. אליעד מדגיש שאין באמת מישהו חיצוני להאשים אותו - האדם הוא זה שיצר, באופן עמוק ופנימי, את כל מה שנראה לו משוגע וחסר היגיון.
האם אפשר להתעורר מהחלום?
אליעד מבהיר שכדי להתעורר מהחלום, כלומר, להבין את הטבע האמיתי של המציאות, האדם צריך להבין שהכל מתרחש בתוכו, ושהוא המקור לכל. ההבנה העמוקה שהמציאות היא דמיון או חלום בתודעה של האדם עצמו, מבטלת את כל התלונות והתחושות שהמציאות אינה הגיונית. האדם שרואה את האמת הזאת כבר לא מתייחס למציאות כמשוגעת, כי הוא מבין שהוא זה שיוצר את כל השיגעון שהוא חווה, בדיוק כמו שהחולם מבין בסופו של דבר שהוא היוצר של חלומו.
- האם אלוהים הוא משוגע?
- איך להתעורר מחלום המציאות?
- האם המציאות היא חלום?
- האם האדם הוא אלוהים?
- איך להיות חכם יותר מאלוהים?
- מי אחראי על המציאות?