האם אפשר להוכיח את קיומו או אי - קיומו של אלוהים?

אליעד כהן פתח את הדיון בהסבר מרכזי: בשכל אפשר להוכיח כל דבר שרוצים, כולל הוכחות שיש אלוהים או שאין אלוהים. הוא הדגיש את הרעיון שכל אחד, אם ירצה מספיק, יכול להוכיח כל עמדה. אליעד תיאר סיטואציה שבה הוא מוכן לקבל כל עמדה שתוצג בפניו ולנסות להוכיח את ההפך, על מנת להמחיש ששכל האדם יכול לייצר הוכחות לשני הכיוונים באופן שווה. בכך הוא הדגיש שהשימוש בשכל יכול להיות מניפולטיבי, ולכן אין לסמוך עליו באופן מוחלט להוכחת אמיתות קיומיות.

האם ניתן להאמין באלוהים בלי שלימדו אותך על קיומו?

אחד המשתתפים העלה שאלה לגבי האפשרות להאמין באלוהים ללא לימוד קודם על קיומו. אליעד הסביר שאמונה באלוהים או ידיעה על קיומו יכולה להיווצר גם בלי שאחרים יאמרו לך. הוא נתן דוגמה לכך שאדם שנולד במדבר לבד ולא שמע על קיומו של אלוהים מעולם עדיין עשוי לתהות מי גורם לו להיות רעב או מי גורם למחשבות שלו, וכך להגיע למחשבה שיש כוח עליון או אלוהים. במילים אחרות, אליעד הדגיש שאמונה או תחושת קיומו של אלוהים איננה בהכרח תלוית תרבות או לימוד חברתי.

האם אפשר להוכיח את קיום אלוהים מתוך חוויות טבעיות?

אליעד נתן דוגמה נוספת לגבי אדם במדבר שחש רעב ומנסה למצוא אוכל. הוא הסביר שכפי שאדם יכול להסביר לעצמו מדוע הוא רעב ואיך להשיג אוכל, הוא גם יכול לתהות מהיכן מגיעים הצרכים שלו, מה מקורם ומי או מה עומד מאחוריהם. באופן זה, הוא יכול להגיע למסקנה שיש אלוהים, כוח עליון שמפעיל את הכל. אליעד לא קבע חד - משמעית שזו הוכחה לקיום אלוהים, אלא הסביר איך אדם יכול להסיק מתוך החוויה הטבעית שיש כוח שמנהל את העולם.

האם חוקי הטבע הם הוכחה לקיומו של בורא?

אליעד כהן נגע בנקודה נוספת - חוקי הפיזיקה וחוק המשיכה כדוגמה. הוא שאל מדוע חוקי הטבע פועלים כפי שהם פועלים ולא אחרת. מדוע כוח המשיכה עובד בצורה מסוימת דווקא ולא אחרת? מי קבע את החוקים הללו? הוא הציג את התפיסה שהמדע יכול להסביר את חוקי הטבע במונחים פיזיקליים ומתמטיים, אך לא יכול לתת הסבר מוחלט מדוע חוקי הטבע פועלים דווקא בצורה הזו ולא אחרת. בנקודה זו הוא הסביר שהמדענים עצמם מסכימים שחוקי הפיזיקה נוצרו לאחר המפץ הגדול, אך השאלה למה הם דווקא כאלה אינה מוסברת על ידי המדע. בכך רמז שלמעשה יכול להיות שיש בורא שיצר את החוקים הללו.

האם צום ביום כיפור מוכיח אמונה אמיתית?

בדיון נוסף, אליעד שאל משתתפים על משמעות צום יום הכיפורים. חלק מהמשתתפים ציינו סיבות בריאותיות לצום, ואליעד הדגיש שהעניין המרכזי איננו הצום עצמו, אלא הסיבה לצום. הוא ביקר את התופעה שבה אנשים צמים "כי ככה חונכתי" ואמר שזו צורה של תלות מחשבתית. אליעד תיאר את זה כסוג של הפרעה נפשית - שאדם עושה משהו כנגד הצורך ההישרדותי הטבעי שלו, כמו להימנע מאכילה, רק כי אמרו לו לעשות כך. הוא הדגיש שצום או כל פעולה אחרת צריכה להיות מתוך בחירה מודעת ולא מתוך חיקוי עיוור.

האם אמונה באלוהים מחזקת או מחלישה את האדם?

אליעד הדגיש שלתפיסתו, אמונה באלוהים מחלישה את האדם כי היא יוצרת אצלו תלות בכוח עליון שמנהל את חייו, במקום לקחת אחריות על עצמו. הוא נתן דוגמה לתפילה בבוקר, שבה אדם אומר "מודה אני", ומכך הוא מודה שהוא תלוי במישהו אחר, דבר שיכול ליצור תחושת חולשה ותלות. אליעד הסביר שגישה זו עלולה להוביל אדם לתלות באלוהים בכל תחום בחיים - אם לא מצליחים במשהו, אז פונים לעזרה של אלוהים במקום להשקיע מאמץ מקסימלי. זה יוצר אנשים פחות עצמאיים ופחות אחראים.

האם מסורת ואמונה דתית עוזרות או מזיקות לאדם?

אליעד העלה את הטענה המרכזית שאמונה באלוהים ומסורות דתיות למעשה מונעות מבני אדם לחשוב עצמאית, לחקור ולחדש. הוא הביא כדוגמה את ההיסטוריה, שבה דווקא כאשר אנשים התחילו לפקפק באמונות דתיות, המדע והטכנולוגיה התקדמו. הוא הסביר שמסורת דתית גורמת לאדם לקבל דברים ללא שאלות ובכך עוצרת אותו מלחפש ידע חדש ולהתקדם.

מה הסכנה באמונה עיוורת באלוהים ובדת?

אליעד טען שהסכנה באמונה עיוורת היא שאדם הופך לקוף שמחקה אחרים, ללא בחינה ביקורתית. הוא קרא לכל אחד לבדוק את אמונתו ואת הסיבות לכך שהוא מקיים מצוות או מסורות מסוימות, במקום לפעול באופן אוטומטי לפי מה שאחרים עשו לפניו. לדעתו, אדם חייב לחשוב באופן עצמאי, להחליט בעצמו, ולפעול לפי ההיגיון והצרכים שלו ולא לפי המסורת בלבד.

אליעד סיכם את המפגש בכך שהמטרה העיקרית הייתה לעורר חשיבה עצמאית וביקורתית לגבי אמונות ומנהגים, וביקש מהמשתתפים לשאול את עצמם למה הם מאמינים במה שהם מאמינים והאם הדבר אכן מועיל להם או מפריע לחייהם.