האם יש הוכחה לשמירת מצוות ולאמונה באלוהים?

אליעד כהן דן בהרצאה זו בשאלה, האם יש הוכחות ברורות ומוחלטות לקיומו של אלוהים והאם ההיגיון מחייב שמירת מצוות. הוא מתייחס לנושא דרך דוגמה ספציפית שנמצאת בגמרא, לפיה אדם חירש נולד להורים שדיברו ביניהם בשעת קיום יחסים. אליעד מסביר כי טענה זו מופיעה באופן מפורש במקורות הגמרא, ולא מדובר באגדה או תיאוריה שולית אלא בדעה שהייתה מקובלת על חכמי התלמוד. לטענתו, דעה זו קיימת בטקסטים התורניים הרשמיים, ולכן מי שלומד תורה ברצינות אמור להכיר אותה.

האם אפשר להוכיח שהאמונות הדתיות הן שקריות או הזויות?

אליעד מדגים דיון בין שני אנשים, כאשר אחד מהם מביע זלזול באמונות דתיות בטענה שהן לא הגיוניות. למשל, האדם טוען כי לפי השכל הפשוט ברור שלא ייתכן שדיבור בין ההורים בשעת קיום יחסים יגרום לילדם להיוולד חירש. לטענתו, המציאות מוכיחה את ההיפך, כיוון שיש אנשים רבים שמדברים בזמן קיום יחסים ונולדים להם ילדים בריאים.

מנגד, אליעד מסביר שאין זו הוכחה מוחלטת לכך שהטענה הדתית אינה נכונה, מפני שחכמי הדת יכולים לפרש את הדברים אחרת: הם לא אמרו שכל מי שדיבר בהכרח יוולד לו ילד חירש, אלא רק שאם נולד ילד חירש, יתכן והדיבור הוא אחת הסיבות לכך. לדבריו, אם הטענה הדתית הייתה שכל דיבור מוביל בהכרח ללידת ילד חירש, ניתן היה להפריך אותה בקלות. אך מכיוון שזו לא הטענה המדויקת, אי אפשר להפריך אותה חד - משמעית.

אליעד מסביר גם כי כאשר דתיים מתמודדים עם ראיות הסותרות את אמונתם, הם מפרשים מחדש את הכתובים באופן מטאפורי או רוחני, ולכן קשה להפריך את אמונותיהם בצורה חד - משמעית.

האם יש היגיון באמונות דתיות שלכאורה נראות פרימיטיביות?

אליעד מסביר שהרבה אנשים רואים את הדעות הדתיות כפרימיטיביות והזויות, אך חשוב להבין את ההיגיון הפנימי שבטענה. לפי הדוגמה שהובאה על ילד חירש, אליעד מסביר שקיימת תפיסה הגיונית של "מידה כנגד מידה" - כלומר, מעשה שלילי של ההורים גורם לעונש מקביל וצודק מבחינה אלוהית. אם ההורים פגמו בדיבור (על ידי דיבור בזמן אינטימי), הגיוני בעיניהם שאלוהים יעניש אותם בילד בעל פגם בדיבור ובשמיעה.

האם ניתן להוכיח שאלוהים או התורה לא נכונים?

אליעד מדגיש את הנקודה שלא ניתן להוכיח באופן מוחלט שאלוהים או הטענות הדתיות אינן נכונות. לטענתו, הבעיה העיקרית של מי שמזלזל בדתיים היא שהוא בעצמו אינו נצמד לאמת מוחלטת. הוא מתייחס לכך שכדי להפריך לחלוטין את קיומו של אלוהים או את אמיתות התורה, צריך להטיל ספק גם בשכל ובחושים שלנו. אם לא מקבלים את החושים והשכל כבסיס משותף, אין דרך להוכיח או להפריך דבר באופן מוחלט.

הוא מדגים זאת בטענה שגם אירועים היסטוריים כמו השואה או קיום של נשיא כמו ברק אובמה מבוססים על אמונה בסיפורים שמישהו סיפר לנו ולא על ראייה ישירה שלנו. לפי אליעד, אם אדם רוצה להיות עקבי בטענתו, עליו להטיל ספק גם באירועים היסטוריים כאלה, דבר שכמעט אף אחד לא עושה בפועל.

האם אמונה דתית היא הזויה?

אליעד טוען כי אי אפשר לומר שאמונה דתית היא הזויה בצורה מוחלטת. לדבריו, אפשר לומר שלא בטוח שזה נכון, אבל לא ניתן להוכיח שזה הזוי לחלוטין. הוא מבהיר שמי שאומר שדתיים הזויים עושה זאת מתוך חוסר עקביות, משום שאין לו הוכחה חד - משמעית לכך שהדתיים טועים.

האם אמונה היא תמיד מבוססת על דמיון ולא על עובדות?

אליעד מסביר שאמונה יכולה להיות מבוססת על דברים שאנשים רואים ושומעים, כמו מידע בטלוויזיה, אך גם זה עדיין סוג של אמונה. הוא מצביע על כך שהרבה מהידע שלנו מגיע מסיפורים של אנשים אחרים, ולכן גם המדע וההיסטוריה במובן מסוים מבוססים על אמונה.

לסיכום, אליעד מציע למי שמזלזל באמונה הדתית להיות עקבי ולזכור שגם האמונות שלו מבוססות על הנחות יסוד כמו אמונה בחושים, בשכל ובזיכרון.