טיעון:

לכל דבר שמחובר ומורכב מפרטים שונים, יש גורם אחר שהוא זה שמחבר / מרכיב / מסדר את הדבר המורכב להיות בצורתו ולא בצורה אחרת.

וא"כ נסיק כי גם לעולם עצמו שמורכב מפרטים שונים, יש בוודאי בורא יחיד שמרכיב ומסדר את העולם וכולי.

הסבר:

לכל דבר שמחובר ומורכב ממספר חלקים / פרטים שונים, יש גורם אחר שמחבר אותו למצב שבו הוא נמצא.

ונביא מספר דוגמאות:

1 - ראשית נביא את הדוגמה הקלאסית של השעון והשען, שהיא דוגמה לדבר מורכב בעל תכלית ושימוש ידועים (ראה האם לכל שעון יש שען).

הדוגמה היא: שעון שהוא ישות שמחוברת מחלקים שונים ואותה חיבר והרכיב השען (או שולחן ע"י נגר וכיו"ב).

2 - דוגמה נוספת לדבר שנראה חסר מורכבות טכנית, אך גם הוא הורכב על ידי כוח חיצוני לו: גרגירי חול שנמצאים על הרצפה בצורה כלשהי.

גרגרי החול הובאו לשם על ידי אדם / רוח וכיו"ב. דהיינו, כוח חיצוני שהרכיב וחיבר את גרגירי החול להיות בצורה שבה הם נמצאים.

3 - דוגמה נוספת ממשל כתם הדיו המפורסם: כתם דיו שנשפך על נייר יוצר צורה כלשהי, שהורכבה ונגרמה על ידי הכוחות השונים שפעלו על הדיו כאשר הוא נשפך על הנייר, בין אם אלו כוחות פיזיקאליים / אנושיים וכיו"ב.

(נא לשים לב לכך כי במשל המקורי של כתם הדיו, שם הטיעון התבסס על כתם דיו שיוצר טקסט קריא, שלא יתכן כי הוא נוצר מעצמו, אלא בוודאי שהוא נכתב על ידי מישהו.

אך כאן בעצם אנחנו מוכיחים שיש גורם לכתם הדיו, גם אם לא יצא ממנו ספר לקריאה. כי לא משנה מהי צורת הדיו והאם האדם מבין את משמעות הצורה, בכל מקרה קיימים גורמים כלשהם לכך שהכתם הוא דווקא בצורה הזאת ולא בצורה אחרת).

נמצא אם כן:

כי דברים מורכבים שמחוברים מפריטים שונים, קיים כוח חיצוני אחר שגורם לכך שהם יהיו כפי מה שהם ולא אחרת, בין אם זה כוח אנושי / טבעי וכיו"ב.

ועכשיו נניח כי: כל דבר מורכב קיים עבורו מחבר ומרכיב אחר חיצוני לו שקדם לו ושהרכיב וחיבר אותו לצורתו. ואין אפשרות כי דבר יהיה מורכב ומחובר ללא מרכיב ומחבר.

וא"כ נסיק: כי קיים בורא לעולם שהרכיב את כל העולם.

נחדד:

הבורא גם הרכיב את כל הרגעים שיש בציר הזמן + הבורא הרכיב גם את כל המקומות השונים שיש במרחב המקום.

נשאל:

ומי הרכיב / חיבר את הבורא עצמו להיות מה שהוא?

נשיב: הבורא עצמו הוא יחיד / אין סופי / אינו מורכב / אין לו שני וכיו"ב. הוא אינו מורכב אלא הוא ישות אחת ללא שינוי / השתנות וכולי. וממילא עליו לא שייכת השאלה מי הרכיב אותו.

סוף טיעון.

ונוסיף:

בטיעון הנ"ל יש גם כאילו הוכחה סמויה, לכך שציר הזמן ומרחב המקום גם הם נבראים. משום שגם הם ניתן לומר שהם עצמם אינם ישות אחת, אלא הם מורכבים מרגעים וממקומות שונים. למרות שגם כאן אפשר לשחק עם ההגדרות איך שרוצים, אך איננו עוסקים כרגע בכך.

הפרכה:

הטיעון בעצם הוא כי לכל מחובר ומורכב יש מחבר ומרכיב עד המחבר והמרכיב הראשון שהוא עצמו יחיד כישות אחת שאינה מורכבת וממילא אין צורך שמישהו אחר ירכיב אותה וכולי.

אך יש לזכור כי קיימות מספר אפשרויות נוספות:

1 - לכל מורכב יש מרכיב אחר עד אין סוף.

2 - לא לכל מורכב יש מרכיב, אלא יתכן כי דבר הורכב מעצמו ללא מרכיב כלשהו.

(הערה: אנחנו מדלגים כאן על האפשרות כי מורכבות העולם היא נצחית וממילא מעולם לא היה צריך להרכיב אותה על ידי מישהו).

ועכשיו נוכיח מדוע על כורחך לומר כי אחת מ 2 האפשרויות הנ"ל נכונות בהכרח, ומדוע אי אפשר לומר כי יש מרכיב ראשון דהיינו, אלוהים.

ז"א נוכיח כי אין אפשרות שיהיה מרכיב ראשון שאינו מורכב וכולי כנ"ל, אלא על כורחך לומר או ש:

1 - לכל מורכב יש מרכיב אחר עד אין סוף.

2 - ישנם דברים שמורכבים מעצמם ללא מרכיב.

ונסביר:

ברגע שאנחנו אומרים שאלוהים ברא את העולם, הרי שבאותו הרגע הפכנו גם את אלוהים למורכב ולמחובר.

וממילא או שמישהו אחר הרכיב אותו וממילא זה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, או שקיימים דברים שמורכבים מעצמם וממילא אין הוכחה לכך שיש אלוהים.

נשאל: מדוע לומר שאלוהים ברא את העולם, זה בעצם לומר שאלוהים הוא ישות מורכבת, שאינה אחת, אינה אין סופית וכולי?

נשיב: כי ברגע שאנחנו מייחסים לאלוהים הגדרה / פעולה / רצון כלשהו, הרי שאלוהים עצמו מורכב מהישות העצמית שלו + מהרצון / פעולה / תיאור / הגדרה וכולי.

לדוגמה: ברגע שאומרים אלוהים רצה לברוא את העולם, הרי שאומרים שאלוהים עצמו מורכב מישות עצמית + רצון שהוא אינו הוא עצמו.

לא ניתן לומר כי הרצון שלו והישות שלו הם אחד, משום שאז נשאל במה שונה הישות של הבורא מהרצון שלו?

אם נאמר שאין שום הבדל בין הבורא לבין הרצון שלו, הרי שממילא לא שייך לומר שלבורא יש רצון כאילו אלו 2 דברים שונים, משום שזו ישות אחת, וזה כאילו יהיה לומר שאלוהים הוא אלוהים, מאחר שהרצון עצמו והבורא עצמו הם ישות אחת ממש.

ואם נאמר כי קיים הבדל כלשהו בין הבורא לבין הרצון שלו, גם אם נאמר כי הרצון של הבורא עשוי ממהותו של הבורא, הרי שבכל מקרה הפכנו בכך את אלוהים בורא העולם לישות שמורכבת מישות עצמית + רצון שהוא אינו זהה לחלוטין לישות העצמית שלו.

ונחדד:

מעצם זה שאנחנו אומרים "רצון הבורא", הרי שאנחנו מגדירים את אלוהים כישות שמורכבת מתודעה / הוויה / ישות עצמית + רצון שהוא בהכרח שונה במשהו כלשהו מהישות עצמה, כי אחרת לא הייתה שום משמעות לביטוי "רצון הבורא" אם באמת אין שום הבדל בין הבורא לבין הרצון שלו.

כך שבעצם ברגע שמייחסים לבורא רצון לברוא את העולם, הרי שבעצם אומרים שהבורא הוא עצמו ישות שמורכבת מדברים שונים, וא"כ חוזרת השאלה מי הרכיב את הבורא וכולי.

וא"כ נסיק שגם לבורא יש בורא אחר עד אין סוף, או שהכל נברא מעצמו, או שהכל קיים מאז ומעולם ללא נקודת התחלה וכיו"ב.

ונוסיף:

בדוגמה הקודמת הסברנו כי "רצון הבורא" פירושו ישות מורכבת, דהיינו, ישות בעלת רצון.

זה כמובן נכון גם לגבי כל יחוס תכונה אחרת לבורא, כגון: מחשבה / רגש וכיו"ב.

וניתן דוגמה נוספת:

נניח לרגע אחד שלבורא אין רצון / מחשבה וכולי, והוא אכן ישות אחת, ושהוא ברא את העולם ללא רצון שנפרד ממנו וכולי, אלא בלי רצון וכולי.

נתמקד לרגע אחד ברעיון שאלוהים ברא את העולם, דהיינו, נתמקד בביצוע הפעולה של בריאת העולם על ידי בורא, בלי להתייחס למחשבה / רצון של אלוהים וכולי.

מי שיתבונן יראה כי גם יחוס פעולה כלשהי לבורא, גם זה עצמו הופך אותו לישות מורכבת שמצריכה מרכיב חיצוני אחר וכולי.

מדוע?

משום שברגע שאומרים שאלוהים ביצע פעולה כלשהי, הרי שבעצם אומרים בצורה עקיפה כי קיימות לפחות 2 צורות שונות אפשריות של אלוהים, שהן:

1 - אלוהים ללא פעולה.

2 - אלוהים + פעולה כלשהי.

וברגע שאנחנו אומרים שקיימת 2 אפשרויות שונות של אלוהים ללא פעולה ואלוהים + פעולה כלשהי, הרי שמיד נשאל את השאלה:

מי הרכיב את המצב של אלוהים + פעולה?!

כי אלוהים + פעולה / אלוהים + עולם וכיו"ב, זהו מצב מורכב, שגם אותו מישהו צריך להרכיב.

ז"א מי בעצם הרכיב וחיבר את הפעולה של בריאת העולם לאלוהים? מי הרכיב וחיבר את הרצון של בריאת העולם לישות של אלוהים?

זה הרי לא יכול להיות שאלוהים עצמו הרכיב את זה, כי אז נשאל: ומה גרם לו לבצע את ההרכבה והשינוי הראשון וכולי.

ויותר מכך, נוכל גם לשאול:

מאחר שקיימת האפשרות לאלוהים + פעולה וגם האפשרות לאלוהים ללא פעולה / רצון לברוא את העולם וכולי, אז ממילא השאלה היא לא רק מי הרכיב וחיבר את תהליך בריאת העולם לאלוהים, אלא גם נשאל:

מי הכריח את המצב של לפני בריאת העולם.

דהיינו, מאחר שקיימת האפשרות לאלוהים + פעולה של בריאה וכולי, א"כ מי הכריח את המצב שקדם לפעולה של בריאת העולם?

כי מאחר שיש לפחות 2 אפשרויות שונות לאלוהים עם או בלי עולם, אז מי הכריח את המצב של לפני בריאת העולם שיהיה כפי מה שהוא.

ז"א השאלה היא לא רק מי הרכיב את הפעולה של הבריאה לאלוהים, אלא גם מי הכריח את המצב של לפני הבריאה להיות כפי מה שהוא.

ולכן נסיק:

או ש 1 - מישהו אחר הרכיב את התהליך, וממילא גם לו עצמו יש מרכיב אחר עד אין סוף.

2 - העולם הורכב מעצמו ללא אלוהים / לא לכל מורכב יש מרכיב.

3 - העולם קיים מאז ומעולם.

ונוסיף, כל אחת מ 3 האפשרויות הנ"ל אינה שוללת את קיומו של אלוהים, אלא היא שוללת את יחוס הפעולה של בריאת העולם לאלוהים כנ"ל, כי זה כבר הופך אותו למורכב וכולי.

תוספת חשובה:

נא לשים לב לכך כי הלוגיקה הנ"ל חוזרת על עצמה בצורות שונות ובהטעיות שונות.

לדוגמה: לייחס לאלוהים את בריאת העולם ואת בריאת הזמן, זה בעצם יוצר ציר זמן גדול יותר שבתוכו התרחשה בריאת העולם, אך לא באמת מעלים את ציר הזמן לגמרי בשום שלב.

גם, לומר שאלוהים הנצחי ברא את הזמן, זו כמובן הטעיה לשונית, כי המושג נצחי פירושו ציר זמן אין סופי, ואם אין זמן, מה שייך אלוהים אין סופי ונצחי.

בטיעון הנ"ל לדוגמה, טוען הטיעון אינו שם לב לכך שגם האלוהים הוא ישות מורכבת וכי גם בריאת העולם היא תהליך מורכב. כך שממילא אלוהים לא פתר שום בעיה לוגית בשום צורה.

בכל מקרה, הרעיון הוא שצריך לשים לב לכך, ש:

כל כולל כל הוכחה לכך שיש אלוהים, היא בעצם הפרכה מוחלטת וישירה לכך שאלוהים ברא את העולם!

כי גם בריאת העולם ע"י אלוהים, גם זה עצמו תהליך שמתרחש בתוך ציר זמן / מרחב מקום / סיבה ומסובב וכולי.