לקיחת אחריות ניהולית, מי אשם במשבר הקורונה? השקר של ליצמן, השקר של ביבי, האם ליצמן אשם במשבר הקורונה? למה להאשים רק את עצמך? למה לקחת אחריות על עצמך? לקיחת אחריות של אלוהים, רק אני אשם, רק אתה אשם, אל תאשים אף אחד
מהו השקר של ליצמן ומדוע זה חשוב לקחת אחריות?
ההרצאה מתחילה בהסבר על השקר של ליצמן. אליעד כהן מציין שלרוב, כשמדברים על השקר של ליצמן, האנשים מניחים שמדובר בביקורת עליו או על התפקוד שלו כשר הבריאות, במיוחד בהקשר למשבר הקורונה. אך אליעד מסביר שאין לו שום מילה רעה על ליצמן עצמו. הוא לא מבקר את ליצמן אישית, אלא את המחשבה שהשלטון ששם את ליצמן בתפקיד המנהל את המערכת הבריאותית במהלך משבר הקורונה הוא האחראי לבעיות שנוצרו. לדעתו, מי ששולל את אחריותו של המנהל, ומתעקש להאשים את העובד, מפספס את הנקודה המרכזית.
ההסבר על השקר הוא כזה: ליצמן הוא לא הבעיה, אלא המשטר שמינה אותו לתפקיד. אליעד כהן מציין כי כשמישהו מתפקד כראש מערכת, המנהל העליון הוא זה שנושא באחריות למצב - גם אם העבודה מבוצעת בצורה לא טובה. כהן משווה את המצב לאדם שנתן לנהג ללא רישיון לנהוג ברכבו. כשמתרחש תאונה, הוא לא יכול להאשים את הנהג, כי הוא עצמו עשה את הבחירה. כך גם עם ליצמן - אם הוא לא מתפקד, האשם הוא לא רק בו, אלא במי שמינה אותו לתפקיד.
כיצד העם משלם את המחיר על המשבר?
אליעד כהן עובר ומסביר מי האחראי באמת במשבר הקורונה. לא מדובר רק על הממשלה או על ליצמן, אלא על העם עצמו. הכוונה היא שהעם בחר במנהיגים כמו ביבי, ולכן הוא אחראי גם למשבר הזה. כהן מסביר כי העם נתן את כוחו לביבי, ידע על התנהלותו הבעייתית ובחר בו למרות זאת. הוא גם מציין כי לא מדובר בהכרח בבחירה בין ביבי לגנץ, אלא על כך שהעם היה צריך לעשות יותר כדי להימנע מבחירה ביבי.
המשמעות של הלקיחת אחריות היא שהעם לא עשה את המאמץ המקסימלי להימנע מבחירת המנהיגים הקיימים. כהן טוען כי גם מי שלא בחר בביבי אחראי, משום שלמרות שיכול היה להימנע מבחירה כזו, הוא לא עשה את המאמץ הדרוש. ככה נוצר מצב שבו לא רק המנהיגים אחראים, אלא גם האזרחים.
לקיחת אחריות על החיים - המפתח להתפתחות אישית
לסיום, כהן מעביר מסר עוצמתי על לקיחת אחריות אישית. הוא מדבר על איך כל אחד מאיתנו אחראי על חייו, רגשותיו, בחירותיו ותפיסת עולמו. במקום להאשים אחרים - כמו ביבי או ליצמן - יש ללמוד לקחת אחריות על המציאות שלנו. הוא מסביר שכאשר אדם מבין שהאחריות היא בידיו, הוא יכול להתחיל לשלוט במחשבותיו ורגשותיו ולהתמודד בצורה טובה יותר עם החיים.
אליעד כהן מדגיש את חשיבותה של תפיסת העולם שבה אתה לא מאשים אחרים - אלא רק את עצמך. זו הדרך בה מתנהלים אלוהים, שמאשים רק את עצמו, וכך גם כל אדם יכול ללמוד מהתפיסה האלוהית לקחת אחריות מוחלטת על מעשיו.
ההרצאה מתחילה בהסבר על השקר של ליצמן. אליעד כהן מציין שלרוב, כשמדברים על השקר של ליצמן, האנשים מניחים שמדובר בביקורת עליו או על התפקוד שלו כשר הבריאות, במיוחד בהקשר למשבר הקורונה. אך אליעד מסביר שאין לו שום מילה רעה על ליצמן עצמו. הוא לא מבקר את ליצמן אישית, אלא את המחשבה שהשלטון ששם את ליצמן בתפקיד המנהל את המערכת הבריאותית במהלך משבר הקורונה הוא האחראי לבעיות שנוצרו. לדעתו, מי ששולל את אחריותו של המנהל, ומתעקש להאשים את העובד, מפספס את הנקודה המרכזית.
ההסבר על השקר הוא כזה: ליצמן הוא לא הבעיה, אלא המשטר שמינה אותו לתפקיד. אליעד כהן מציין כי כשמישהו מתפקד כראש מערכת, המנהל העליון הוא זה שנושא באחריות למצב - גם אם העבודה מבוצעת בצורה לא טובה. כהן משווה את המצב לאדם שנתן לנהג ללא רישיון לנהוג ברכבו. כשמתרחש תאונה, הוא לא יכול להאשים את הנהג, כי הוא עצמו עשה את הבחירה. כך גם עם ליצמן - אם הוא לא מתפקד, האשם הוא לא רק בו, אלא במי שמינה אותו לתפקיד.
כיצד העם משלם את המחיר על המשבר?
אליעד כהן עובר ומסביר מי האחראי באמת במשבר הקורונה. לא מדובר רק על הממשלה או על ליצמן, אלא על העם עצמו. הכוונה היא שהעם בחר במנהיגים כמו ביבי, ולכן הוא אחראי גם למשבר הזה. כהן מסביר כי העם נתן את כוחו לביבי, ידע על התנהלותו הבעייתית ובחר בו למרות זאת. הוא גם מציין כי לא מדובר בהכרח בבחירה בין ביבי לגנץ, אלא על כך שהעם היה צריך לעשות יותר כדי להימנע מבחירה ביבי.
המשמעות של הלקיחת אחריות היא שהעם לא עשה את המאמץ המקסימלי להימנע מבחירת המנהיגים הקיימים. כהן טוען כי גם מי שלא בחר בביבי אחראי, משום שלמרות שיכול היה להימנע מבחירה כזו, הוא לא עשה את המאמץ הדרוש. ככה נוצר מצב שבו לא רק המנהיגים אחראים, אלא גם האזרחים.
לקיחת אחריות על החיים - המפתח להתפתחות אישית
לסיום, כהן מעביר מסר עוצמתי על לקיחת אחריות אישית. הוא מדבר על איך כל אחד מאיתנו אחראי על חייו, רגשותיו, בחירותיו ותפיסת עולמו. במקום להאשים אחרים - כמו ביבי או ליצמן - יש ללמוד לקחת אחריות על המציאות שלנו. הוא מסביר שכאשר אדם מבין שהאחריות היא בידיו, הוא יכול להתחיל לשלוט במחשבותיו ורגשותיו ולהתמודד בצורה טובה יותר עם החיים.
אליעד כהן מדגיש את חשיבותה של תפיסת העולם שבה אתה לא מאשים אחרים - אלא רק את עצמך. זו הדרך בה מתנהלים אלוהים, שמאשים רק את עצמו, וכך גם כל אדם יכול ללמוד מהתפיסה האלוהית לקחת אחריות מוחלטת על מעשיו.
- לקיחת אחריות אישית
- השקר של ליצמן
- הקורונה והמשבר הפוליטי
- מי אחראי למשבר הקורונה?
- אחריות ניהולית
- תפיסת אלוהים ולקיחת אחריות
- ההשלכות של הבחירה ביבי
050-3331-331