תחושת הבחירה החופשית, רצון חופשי, האם יש בחירה חופשית? מי ברא את העולם? מי ברא את הבורא? מי ברא את אלוהים? האם יש בורא לעולם? הוכחה שיש בחירה חופשית
האם יש לנו באמת בחירה חופשית?
אליעד כהן מסביר לעומק את המושג "בחירה חופשית", ואת התחושה הפנימית שיש לאדם שהוא מחליט את החלטותיו בעצמו. הוא מתייחס לשאלה הפילוסופית הגדולה - האם האדם באמת בוחר, או שמא הוא מופעל על ידי גורמים חיצוניים שאין לו שליטה עליהם?
לדברי אליעד, הבחירה החופשית נתפסת בעיני אנשים כדבר מובן מאליו, בעיקר משום שהאדם מרגיש שיש לו רצון ויכולת לקבל החלטות בעצמו. הוא מתאר סיטואציה פשוטה שבה אדם הולך ברחוב ופוגש מישהו ואומר לו שלום. התחושה היא שהוא בחר להגיד שלום, אך אליעד מפרק את האירוע לגורמים קטנים וטוען שאם היינו מצלמים את הכל בוידאו ומנתחים את הסיטואציה באופן חיצוני ואובייקטיבי, לא ניתן היה להבחין בהבדל מהותי בין עלה שנופל מעץ לבין אדם שאומר "שלום". כלומר, הכל נובע מגורמים חיצוניים ופנימיים שאין לנו שליטה עליהם באופן ישיר.
האם יש הבדל מהותי בין אירועים פנימיים לחיצוניים?
אליעד כהן מתייחס לשאלה האם יש הבדל בין אירועים שאנחנו מזהים כתוצאה של סיבות חיצוניות (כמו עלה שנפל בגלל הרוח או שלולית שנוצרה בגלל הגשם), לבין אירועים פנימיים כמו מחשבות, רגשות ורצונות, שבהם התחושה היא שהאדם הוא הגורם המחליט. אליעד מסביר כי הסיבה לכך שאנו מייחסים אירועים חיצוניים לגורם חיצוני היא משום שחווינו זאת באופן ישיר ומוחשי: ראינו כיצד דברים קורים בעקבות פעולות של אנשים אחרים או כוחות הטבע. לעומת זאת, אירועים פנימיים כמו מחשבות ורצונות, מעולם לא ראינו כיצד הם נוצרים. אף פעם לא ראינו את התהליך שבו נוצרת מחשבה, ולכן אנו חווים אותם כאילו הם נובעים מתוכנו ללא סיבה חיצונית.
הוא נותן דוגמה לכך: אם חוקר מוח היה מראה לנו שכל מחשבה שלנו נגרמת מחומרים כימיים מסוימים במוח, היינו חווים את המחשבה כמשהו שנובע מגורם חיצוני ולא מתוך בחירה חופשית אמיתית. מאחר שמעולם לא ראינו כיצד מחשבות נוצרות, אנו מניחים בטעות שהן נוצרות "מעצמן", ומייחסים להן בחירה חופשית.
האם העולם מוכיח את קיומו של בורא?
אליעד כהן מתמודד עם השאלה הפופולרית "מי ברא את העולם?", ומסביר את הבעייתיות בהנחה שהעולם נברא על ידי בורא. הוא מביא את הטיעון המוכר שהציור מעיד על הצייר והשולחן על הנגר, ולכן העולם חייב להעיד על בורא. אליעד מסביר למה הטיעון הזה בעייתי מבחינה לוגית: אם כל דבר חייב שיהיה לו יוצר, אז גם ליוצר חייב להיות יוצר וכן הלאה עד אינסוף. לכן, הנחה זו לא באמת פותרת את השאלה "מי ברא את העולם?", אלא רק מעבירה אותה צעד אחד אחורה. בסופו של דבר, צריך להודות שאנו לא באמת יודעים מי יצר את המציאות הראשונה, או שמקבלים שהמציאות נוצרה מעצמה - מה שהופך את ההנחה של בורא לבלתי הכרחית.
מה הקשר בין מודעות עצמית לבחירה חופשית?
אליעד מתייחס לשאלת הזהות האישית והקשר שלה לבחירה חופשית. הוא מסביר כי האדם מזהה את עצמו באמצעות המחשבות והרצונות שלו. אך מה היה קורה אם האדם היה מודע לחלוטין למי שמפעיל אותו, כלומר, למציאות עצמה שמייצרת את המחשבות והרצונות שלו? במצב כזה, האדם היה מרגיש שהוא מופעל כמו רובוט או כמו עלה ברוח, והיה מאבד את תחושת הבחירה החופשית שלו.
הוא נותן דוגמה מוחשית: כשאדם רואה רובוט, הוא מיד מבין שהרובוט מופעל על ידי גורם חיצוני, כיוון שהוא יודע איך הרובוט פועל. אך האדם אינו רואה את "המפעיל"...
אליעד כהן מסביר לעומק את המושג "בחירה חופשית", ואת התחושה הפנימית שיש לאדם שהוא מחליט את החלטותיו בעצמו. הוא מתייחס לשאלה הפילוסופית הגדולה - האם האדם באמת בוחר, או שמא הוא מופעל על ידי גורמים חיצוניים שאין לו שליטה עליהם?
לדברי אליעד, הבחירה החופשית נתפסת בעיני אנשים כדבר מובן מאליו, בעיקר משום שהאדם מרגיש שיש לו רצון ויכולת לקבל החלטות בעצמו. הוא מתאר סיטואציה פשוטה שבה אדם הולך ברחוב ופוגש מישהו ואומר לו שלום. התחושה היא שהוא בחר להגיד שלום, אך אליעד מפרק את האירוע לגורמים קטנים וטוען שאם היינו מצלמים את הכל בוידאו ומנתחים את הסיטואציה באופן חיצוני ואובייקטיבי, לא ניתן היה להבחין בהבדל מהותי בין עלה שנופל מעץ לבין אדם שאומר "שלום". כלומר, הכל נובע מגורמים חיצוניים ופנימיים שאין לנו שליטה עליהם באופן ישיר.
האם יש הבדל מהותי בין אירועים פנימיים לחיצוניים?
אליעד כהן מתייחס לשאלה האם יש הבדל בין אירועים שאנחנו מזהים כתוצאה של סיבות חיצוניות (כמו עלה שנפל בגלל הרוח או שלולית שנוצרה בגלל הגשם), לבין אירועים פנימיים כמו מחשבות, רגשות ורצונות, שבהם התחושה היא שהאדם הוא הגורם המחליט. אליעד מסביר כי הסיבה לכך שאנו מייחסים אירועים חיצוניים לגורם חיצוני היא משום שחווינו זאת באופן ישיר ומוחשי: ראינו כיצד דברים קורים בעקבות פעולות של אנשים אחרים או כוחות הטבע. לעומת זאת, אירועים פנימיים כמו מחשבות ורצונות, מעולם לא ראינו כיצד הם נוצרים. אף פעם לא ראינו את התהליך שבו נוצרת מחשבה, ולכן אנו חווים אותם כאילו הם נובעים מתוכנו ללא סיבה חיצונית.
הוא נותן דוגמה לכך: אם חוקר מוח היה מראה לנו שכל מחשבה שלנו נגרמת מחומרים כימיים מסוימים במוח, היינו חווים את המחשבה כמשהו שנובע מגורם חיצוני ולא מתוך בחירה חופשית אמיתית. מאחר שמעולם לא ראינו כיצד מחשבות נוצרות, אנו מניחים בטעות שהן נוצרות "מעצמן", ומייחסים להן בחירה חופשית.
האם העולם מוכיח את קיומו של בורא?
אליעד כהן מתמודד עם השאלה הפופולרית "מי ברא את העולם?", ומסביר את הבעייתיות בהנחה שהעולם נברא על ידי בורא. הוא מביא את הטיעון המוכר שהציור מעיד על הצייר והשולחן על הנגר, ולכן העולם חייב להעיד על בורא. אליעד מסביר למה הטיעון הזה בעייתי מבחינה לוגית: אם כל דבר חייב שיהיה לו יוצר, אז גם ליוצר חייב להיות יוצר וכן הלאה עד אינסוף. לכן, הנחה זו לא באמת פותרת את השאלה "מי ברא את העולם?", אלא רק מעבירה אותה צעד אחד אחורה. בסופו של דבר, צריך להודות שאנו לא באמת יודעים מי יצר את המציאות הראשונה, או שמקבלים שהמציאות נוצרה מעצמה - מה שהופך את ההנחה של בורא לבלתי הכרחית.
מה הקשר בין מודעות עצמית לבחירה חופשית?
אליעד מתייחס לשאלת הזהות האישית והקשר שלה לבחירה חופשית. הוא מסביר כי האדם מזהה את עצמו באמצעות המחשבות והרצונות שלו. אך מה היה קורה אם האדם היה מודע לחלוטין למי שמפעיל אותו, כלומר, למציאות עצמה שמייצרת את המחשבות והרצונות שלו? במצב כזה, האדם היה מרגיש שהוא מופעל כמו רובוט או כמו עלה ברוח, והיה מאבד את תחושת הבחירה החופשית שלו.
הוא נותן דוגמה מוחשית: כשאדם רואה רובוט, הוא מיד מבין שהרובוט מופעל על ידי גורם חיצוני, כיוון שהוא יודע איך הרובוט פועל. אך האדם אינו רואה את "המפעיל"...
- האם יש בחירה חופשית?
- מי ברא את העולם?
- מי יצר את אלוהים?
- האם הכל נקבע מראש?
- מהי מודעות עצמית?
- איך נוצרת מחשבה?
- מה מוכיח את קיום הבורא?
050-3331-331