... להיות
אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, ... הרצון והקיום העצמי, חלק 7 מהם המורכבות של הרצון והבחירה החופשית בעיני אליעד? הדיבור מתחיל בניסיון להבין את המורכבות שבמצב שבו
אלוהים עוסק בהוויה של רצון וידיעה, ובעיקר בשאלה האם הרצון, הידיעה וההוויה שלו יכולים להיות חלק ממהותו או לא.
כאלוהים, הוא מבין את השאלות הבסיסיות של קיום ורצון. הוא שואל את עצמו, האם ... יכול להיות? האם הוא בוחר את רצונו, או שהוא לא בוחר אותו כלל? העניין מתחיל בניתוח של ההוויה, כאשר אליעד מציין שמה שגורם לכך
שאלוהים קיים הוא ההוויה הראשונה, שהיא אחת ובלתי משתנה.
האלוהים יודע שהוא קיים, אך השאלה היא אם ידיעתו הזאת נובעת מרצון או שהיא משהו חיצוני לרצון. מדוע הידיעה וההוויה הם בלתי נפרדים, בעוד הרצון הוא דבר נפרד? הידיעה נובעת מההוויה, אך הרצון - במקרה של
אלוהים - לא יכול להיות מוכר כרצונו האישי. מדוע? משום שהרצון לא היה קיים לפני שהוא ברא אותו. אליעד מציין כי זה לא רק שאין רצון ברגע הזה, אלא למעשה גם אין הבחירה - ברגע שבו
אלוהים לא ברא את עצמו. הוא שואל אם זה הגיוני להניח שהוא בחר להיות קיים, כאשר לא הייתה הבחירה לפני הרצון. הרצון עצמו נוצר מתוך צורך להבין את הקיום, ובמהותו אין הבחירה - כלומר, הרצון של
אלוהים הוא לא רצונו במובן הרגיל של המילה. כחלק מההבנה הזאת, הוא מעלה את השאלה הגדולה על המשמעות של רצון ופעולה מבלי לבחור. הוא מבצע הבדל בין שני מצבים שונים: אצל
אלוהים, הרצון והעשייה הם בו זמנית, אין הפרדה בין הרצון לבין המעשה עצמו. זוהי ... תהליך של רציתי ואחר כך עשיתי. זהו מצב של רצון שמתרחש בתוך הזמן והמקום, אבל ללא חוויית הבחירה. השלב הבא בהבנה מתמקד בהסבר איך
אלוהים, בסופו של דבר, הוא הראשון שמפעיל את כל המהות הזו - וכך הוא נמצא במצב ... אינה קיימת במובן הרגיל, אלא רק מתוך הבנה שהכל הוא חלק מהאחדות הבלתי נפרדת. בחירה חופשית רצון וידיעה הוויה אחת מהות וצורה
אלוהים האמיתי הסתרת האחדות מה הבנו בעצם? הבנו שגם
כאלוהים, עדיין יש שאלות. וגם
אלוהים שואל את עצמו, למה יש לי רצון, ולמה אני יודע שאני קיים
כאלוהים. למה? כי רק דבר אחד מחויב שיהיה קיים, שזאת הוויה הראשונה. אבל לומר, ... וכו. ולמה רק ההוויה מוכרח שתהיה קיימת ולא הרצון והידיעה? כי ההוויה היא אחת, ורק ישות אחת קיומה מחויב. בסוף האדם חווה שהוא
כאלוהים רוצה את הכל, ואז הוא שואל, אני
כאלוהים רוצה את הכל, אז למה
כאלוהים יש לי רצון? ולמה אני
כאלוהים יודע שאני קיים? ואז אתה שואל, האם אני
כאלוהים, זה ברצוני או לא ברצוני? למשל, אני
כאלוהים שבורא את העולם, האם אני בוחר את הרצון לברוא את העולם? מאין נובע הרצון הזה, הרי הוא לא חייב להיות קיים? מצד אחד, זה
שאלוהים יודע שהוא קיים וזה שהוא רוצה - לא יכול להיות שזה רצונו. לא יכול להיות שהוא רוצה לדעת שהוא קיים. לא יכול להיות שהוא רוצה לרצות לברוא את העולם. למה? כי מנקודת המבט שלפני רצונו של
אלוהים, עוד לא היה לו רצון, לרצות את רצונו. לא יכול להיות
שאלוהים יגיד שהוא בחר להיות קיים, כי עוד לא היה האני שבוחר. עוד לא הייתה תודעה שבוחרת. זאת אומרת שגם הראשון בשרשרת אומר שעשה זאת בלי רצון. כי עדיין
אלוהים לא היה קיים, הכל היה אחד. אם הכל אחד, איך יכול להיות שמהאחד, אני רציתי? מצד אחד אתה לא יכול להגיד
שאלוהים רוצה לברוא את רצונו, כי עוד לא היה לו רצון לברוא את רצונו. אבל אתה גם לא יכול להגיד שזה בלי בחירה, כי עוד לא היה לו ניגוד. אפשר להגיד שאמנם
אלוהים לא בחר לרצות, אבל הוא גם לא התנגד לרצות. זה מקום שאין בו העדפה אם לרצות או לא לרצות. רצונו של
אלוהים ידיעתו של
אלוהים שהוא קיים - זה לא יכול להיות ברצונו של
אלוהים, וזה גם לא יכול להיות נגד רצונו של
אלוהים. אבל בטוח לנו שזה ממהותו, זה לא דווקא עשייה רצונית, כי אם זה קיים, ...