מהם גבולות השכל האנושי וכיצד ניתן לפרוץ אותם?

הרצאה זו של אליעד כהן עוסקת בשאלה האם יש גבולות לשכל האנושי, והאם אפשר לפרוץ את אותם גבולות כדי להגיע להבנה מוחלטת של המציאות. אליעד מציע שכשאנחנו מנסים להבין את המציאות, אנחנו לרוב נתקלים במגבלות השכל האנושי, שמבוסס על הבחנות בין יש לאין, בין אמת לשקר, ובין טוב לרע. אבל האם אפשר לחשוב מעבר להבחנות הללו? והאם אפשר להגיע להבנה מוחלטת שבה אין יותר שאלות?

החיפוש אחר האמת המוחלטת

אליעד מציין כי כל חיפוש אחר האמת חייב להתחיל בהכרה בכך שכל דבר שאנו מבדילים ומבינים מבוסס על הבחנה בין יש לאין. לדוגמה, כאשר אנו שואלים "מהי האמת?", השאלה עצמה כבר מניחה שיש הבדל בין אמת לשקר. אליעד שואל אם אפשר בכלל לשאול שאלה מבלי להניח שקיים הבדל כלשהו, כמו ההבחנה בין יש לאין. זאת משום שהשאלה "מהי האמת?" עצמה מבוססת על ההבחנה בין הדברים.

מה קורה כשאנו שואלים מהי האמת?

כאשר אדם מחפש את האמת, הוא יוצא מנקודת הנחה שיש אמת אחת שהוא יכול לגלות. אבל איך הוא יכול לדעת שהוא באמת מחפש את האמת? ייתכן שהוא מחפש אותה מתוך הנחות יסוד שגויות? אולי הוא כבר החליט מראש מהי האמת ולכן כל מה שהוא מוצא הוא רק אישור לתפיסותיו הקודמות. אם אדם באמת היה מחפש את האמת באופן מוחלט, ייתכן שהוא היה צריך להפסיק לחשוב במונחים של "יש" ו"אין". אליעד מציע לבדוק האם בכלל יש הבדל בין "יש" ל"אין". לדוגמה, אם אנו אומרים שיש שולחן או שאין שולחן, כיצד אנחנו יודעים שיש כאן הפרדה אמיתית? אולי המילים "יש" ו"אין" הן רק אשליה מחשבתית?

הגבולות של השכל האנושי

כיצד אפשר לפרוץ את גבולות המחשבה? אליעד מציע כי הדרך להבין את המציאות באופן מוחלט היא לנסות לבטל את ההבחנה בין יש לאין. השכל האנושי מחפש תמיד תשובה חד - משמעית: או שיש משהו, או שאין אותו. אך מה קורה אם ננסה לדמיין מצב שבו יש ואין קיימים בו זמנית? אליעד מציע שאם אדם ינסה לדמיין מצב שבו שולחן גם קיים וגם לא קיים באותו רגע ובאותו מקום, ייתכן כי המוח האנושי לא יוכל לתפוס את המצב הזה, משום שהמחשבה האנושית בנויה על הבחנות כאלה.

מה קורה כשאדם מפסיק להבדיל בין יש לאין?

אם נניח שהמציאות האמיתית אינה מבדילה בין יש לאין, הרי שהאדם הממוצע אינו מסוגל להבין זאת, כי כל מחשבה שלו מבוססת על הבחנה בין דברים. אולם, זה לא אומר שהאמת המוחלטת אינה קיימת. ייתכן שהאדם פשוט אינו מסוגל לקלוט אותה. אליעד מסביר שכדי להבין את המציאות המוחלטת, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא לא מבחין יותר בין טוב לרע, בין אמת לשקר, בין יש לאין. במצב כזה, אין יותר שאלות, כי כל הבחנה נעלמת. אם אין הבדל בין ידיעה לאי - ידיעה, אז גם אין מה לדעת.

האם ניתן להשתחרר לחלוטין מהמחשבה האנושית?

אליעד טוען כי...

מהם גבולות השכל האנושי וכיצד ניתן לפרוץ אותם?

אליעד כהן מסביר בהרצאה את אחת השאלות היסודיות ביותר שהאדם יכול לשאול את עצמו: מהם גבולות השכל האנושי? כיצד אפשר להבין את המציאות מעבר לתפיסה הרגילה שלנו? השכל האנושי מוגבל בכך שהוא מבחין בין יש לאין, בין אמת לשקר, בין טוב לרע. אך האם אפשר לחשוב מעבר להבחנות הללו? האם ניתן להגיע להבנה מוחלטת שבה אין יותר שאלות?

החיפוש אחר האמת מוביל אותנו להתבונן בנחות היסוד שלנו. כל ניסיון להבין את האמת חייב להתחיל בהכרה בכך שכל דבר שאנו מבדילים ומבינים, מבוסס על ההפרדה בין יש לאין. ברגע שאדם מקבל כמובן מאליו שיש הבדל בין יש לאין, הוא כבר נמצא בתוך מסגרת מחשבתית מסוימת. אך האם אפשר בכלל לשאול שאלה בלי להניח שקיים הבדל כלשהו?

כיצד השאלה "מהי האמת" מובילה לפרדוקס?

כאשר אדם מחפש את האמת, הוא יוצא מנקודת הנחה שיש אמת אחת שהוא יכול לגלות. אבל איך הוא יכול לדעת שהוא באמת מחפש את האמת? ייתכן שהוא מחפש אותה מתוך הנחות יסוד שגויות? אולי הוא כבר החליט מראש מהי האמת ולכן כל מה שהוא מוצא הוא רק אישור לתפיסותיו הקודמות? אם אדם באמת היה מחפש את האמת באופן מוחלט, ייתכן שהוא היה צריך להפסיק לחשוב במונחים של "יש" ו"אין".

אליעד מציע לבדוק האם בכלל יש הבדל בין "יש" ל"אין". למשל, אם אנו אומרים שיש שולחן או שאין שולחן, כיצד אנו יודעים שיש כאן הפרדה אמיתית? אולי המילים "יש" ו"אין" הן רק אשליה מחשבתית? השאלה עצמה "מהי האמת?" מניחה שיש הבדל בין אמת לשקר, ולכן כבר כוללת בתוכה את ההגבלות של החשיבה הרגילה.

כיצד ניתן לפרוץ את גבולות המחשבה?

בכדי להבין את המציאות באופן מוחלט, יש לנסות לבטל את ההבחנה בין יש לאין. אבל כיצד ניתן לחשוב על משהו מבלי להניח שהוא קיים או שאינו קיים? השכל שלנו בנוי כך שהוא מחפש תמיד תשובה חד - משמעית: או שיש משהו או שאין אותו. אך מה קורה אם ננסה לדמיין מצב שבו יש ואין קיימים בו זמנית?

כדי לבצע ניסוי מחשבתי, אליעד מציע לנסות להרגיש מה זה אומר אם אדם היה מסוגל לחשוב בו זמנית על שני דברים סותרים. לדוגמה, לנסות לדמיין מצב שבו שולחן גם קיים וגם לא קיים באותו רגע ובאותו מקום. האם אפשר בכלל לחשוב על כך? המוח האנושי נתקל כאן במחסום, משום שהמערכת הלוגית שלו אינה בנויה לאפשרויות אלו.

מה קורה כאשר האדם מפסיק להבדיל בין יש לאין?

אם נניח שהמציאות האמיתית אינה מבדילה בין יש לאין, הרי שהאדם הממוצע אינו מסוגל להבין זאת, כי כל מחשבה שלו מבוססת על הבחנה בין דברים. אבל האם זה אומר שהאמת המוחלטת אינה קיימת? או שמא האדם פשוט אינו מסוגל לקלוט אותה?

אליעד מסביר שכדי להבין את המציאות המוחלטת, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא לא מבחין יותר בין טוב לרע, בין אמת לשקר, בין יש לאין. כאשר אין שום הבדל בין הדברים, גם אין שאלות. אם אין הבדל בין ידיעה לאי - ידיעה, אז גם אין מה לדעת. אך זהו מצב שכלי שקשה מאוד להגיע אליו, כי המוח תמיד רוצה להיאחז בהגדרות.

האם ניתן להשתחרר לחלוטין מהמחשבה האנושית?

מי שמצליח להשתחרר מהמחשבה הדואלית, מגיע להבנה שאין צורך להיאבק במציאות או לנסות לשנותה. אליעד מדמה זאת לאדם שנמצא בתוך משחק מחשבתי (המטריקס), שבו הוא מחפש כל הזמן לצאת ממנו. אבל ברגע שהוא מבין שהמשחק הוא רק אשליה, הוא כבר אינו זקוק ליציאה ממנו.

המצב שבו אדם מבין שאין משמעות להבחנה בין יש לאין, נקרא "להפוך להיות אלוהים" - כלומר, לחוות את המציאות ללא מגבלות השכל האנושי. זהו מצב שבו האדם אינו עוד מחפש תשובות, כי אין לו שאלות. הוא חווה את המציאות כפי שהיא, ללא צורך להסביר או להבין אותה.

מה קורה כאשר האדם מפסיק לרצות?

אחת התופעות המעניינות ביותר שקורות כאשר אדם מתחיל לבדוק את גבולות מחשבתו, היא שהוא מגלה שכל רצון...