שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺127 תגובות פורסמו: |
קיבלתי את ההזמנה - לשאלתך, אני מבינה חלקית לא ממש את משמעותן של המילים - לא למדתי זאת, הגיע הזמן כנראה... ולא לא משום היותי יהודיה / לא יהודיה כי אין כאן שאלה. אלא, בהקשר זה, מבחינה חברתית תרבותית אני גם הסיבה וגם התוצאה - נו אז למה לא למלא את הסל?
אוקיי, נניח והבנתי את עניין הרחמנות... השאלה הכילה שני חלקים. אמנם, לכאורה, נראה כי הם נפרדים, אך אין כך הדבר.
אתה השבת לדני - אני מרחם.. - כי הם סובלים, כאשר הדגש הוא על כי... - לא אמרת אני יודע שהם יסבלו, משמע בהקשר הקולקטיבי הם=אנחנו (שזו שאלה אחרת) אלא, אמרת הם סובלים. אם כך, מנין יודע אתה שהם כבר סובלים? או, למה אתה חושב שהם סובלים? שהרי מצד הנפרדות אתה יכול לשער שהם יסבלו משום ההבנה של סיבה - תוצאה ואתה נפרד מהם - אז ממילא לא שייך להגיד מרחם. מצד האחדות הכל טוב והסבל עצמו אם יש כזה הוא עצמו טוב. ומצד האחדות שבנפרדות אין הדבר נוגע אלייך כלל... אז מיהו הסובל?