שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺127 תגובות פורסמו: |
אליעד, קראתי היום את התגובות שלך לשלי ולאחרים...
אני מסכימה שהסיבה שהיא אני משליכה את מחשבותיה החוצה לעולם ודרך זאת אני חווה ורואה את העולם. יחד עם זאת, כשמדובר בטבע - יש קושי רב לזהות את הסיבה כי היא נובעת מעוד סיבה ותת סיבה וכו'... - ככה זה כשמדובר בתופעה הקרויה "ריבוי ידיים". לכן, בעיניי נראה לא שפוי לקבוע מי או מה אחראיים. עצם החיפוש אחר אשמים מצביע על הפחד ממה שיש, ותוך כך התרחקות מהאמת. לזהות את הסיבה כמוה כחזיית העתיד.
אין הדבר אומר שאם תידרש עזרה אני לא אתן אותה, אבל העניין בחיפוש אשמים טיפשי בעיניי.
בנוסף, כשאתה משיב לפריאל שאתה יודע כיצד תנהג במקרה X -כלומר אתה יודע איך תפעל בעתיד, זוהי עצמה הגדרת עצמך.
כן, אתה יכול לטעון ובצדק שעצם ההתדיינות מולך הוא ויכוח עם המציאות. אכן כך נראים הדברים מצד הנפרדות. בעוד שאני מצידי לא התכוונתי לשפוט אותך או למדוד אותך, למרות שכך הבנת. הרגשתי, ייתכן ואני טועה, שאתה מתקשה לוותר על אמונות עבר (דתיים). לכן, אתה מנסה לשנות תפישה לאחרים (שזה אתה) מהפחד שלך בעתיד - שמא יקרה עוד... - כדברייך - "ואם כולם היו כופרים באלוהים בשלמות... ". - כן, מפתה להאמין במחשבה שאפשר להשפיע על מישהו...
ואתה יודע מה? - גם אם נראה הדבר כויכוח, תרומתו עבורי היא שהוא מחזיר אותי להסתכל לתוך עצמי. לכן, לא משנה לי מהן המחשבות שלך ודרכי הפעולה שלך כי אני מרוויחה בלאו הכי את עצמי. כך הוא הדבר, אני מחפשת את עצמי מקבלת אותך, מחפשת את עצמי מקבלת אותו - בעצם אין אני ולא אני, אלא יש אני=אתם. כך שאני פוגשת את החלקים שלי בהבנה ואהבה. כן אהבה שהולכת ומתרחבת. אותה אהבה שאתה מכנה אשליה. מבחינתי היא אינה אשלייה ואתה יודע למה? - כי כאשר אני פועלת מתוכה אני לא סובלת. ועוד, גם אם היא אשליה זה לא מעינייני אני יודעת שזה עובד בשבילי ואני אוהבת את זה וטוב לי עם זה.
בהקשר זה, בתחילת הדרך קרה שבכיתי מאושר ומהנאה גדולים שלא ידעתי כמותם ולא ידעתי מה עושים איתם, ואילו בני משפחתי חשבו שקרה לי משהו, שאולי יש סיבה לדאוג לי.
נכון, לא הייתי חייבת לכתוב את דעתי ולגלגל דיון מלכתחילה, ונכון הוא שרציתי להגיד משהו על האמת ולא כהתרסה נגדך, וראה כיצד זה מופיע.
למה? כפי שאמרתי האמת משתנה בדרכה החוצה ונכונה היא השתיקה. וכמו שיוסף אמר, ככל שמתעסקים עם האמת כך אתה מתעסק עם השקר.
וזה עדיין לא שלם, למה? כי התמונה המלאה נראית כך: לך דעתך ולי דעתי שנינו העברנו / חלקנו מחשבות ושנינו קשורים לאותה דעת שהיא אחת וזוהי האמת - אנו לא שינינו זה את זו ונותרנו כפי שהיינו - זוהי האחדות שבנפרדות.
ואם מעניין אותך לדעת, אני כן נושאת בקרבי עוד תפישות שגויות מהעבר ואולי אחת מהן היא ההתדיינות כאן. ואני אומרת אולי כי אני עדיין מרוויחה מהם משהו.
כל הדיון אינו נוגע למי צודק / טועה, ואין כאן שאלה של נכון / לא נכון - מניסיוני יודעת בוודאות מוחלטת שאין טעויות ביקום וכל שצריך להופיע מופיע.
ואני כנראה אמשיך להופיע כאן בכותרות עד שלא... בינתיים אני פוגשת אנשים טובים שמחממים את הלב.