האחד היה לבד, כלל המציאות, ולכן סבל משעמום ובדידות מחוסר שינוי, ולכן יצר את הנפרדות, היה לו חיסרון לנפרדות, אלוהים רוצה את הנפרדות עם הרצון והסבל, דמיין את עצמך במצב של הרגשת תענוג עילהית קבועה, עד שאתה מתחיל לרצות גם לחוות הרגשה של עצבות קושי ואתגר, האדם צריך להגיע להבנה שהוא רוצה מציאות של קושי וכאב, ורק שיגיע להבנה הזו הוא יוכל גם ליהנות מזה, כי יבין שזה רצונו הפנימי שזה מה שחסר לו, וכל עוד אדם לא מבין זאת הוא חושב שבאיזשהו צורה הדרך הרוחנית תביא אותו להרגשה של טוב ושליטה על הכל קבועים.

אליעד האם זה ההבנה שצריך להגיע אליה?

להבין שאתה רוצה את הסבל והפירוד

ולסבול מרצון, שזה בעצם ליהנות מחוויה חדשה ושונה

@אייל:

הנפרדות היא הכרח המציאות הגשמית. פה מדובר על תפיסה רוחנית שהיא שונה בכללה בתחושות תפיסת המציאות שלה. אין בה שמן ומקום ותנועה / תאוצה. האומדן הינו תמיד כלפי העזר כנגדו שברא לנו. אם זה טוב ממולו עומד צמיד ההפך דלו במקרה זה רע או לא טוב. הכל נמדד לפי היחס ביניהם בשיעור שנבין את זה נוכל לראות אחרת. אז נביןשהננו נשמות בודדות אינדיבידואלים אך נכללים במערכת אחת גלובאלית ותלויים האחד בשני. כולנו בנשמות בדרגת אדם / מדבר. חייבים להבין שקשורים במערכת אחת.. אנו היחידים שהורסים את הטבע. כיוון שאתה מרגיש וויודע

החיבור בינינו הוא בין הנשמות. אתה מוזמן לקנות את הספר. לילה טוב

תודה שוש, למרות שההערה האחרונה שלך נשמעת כמו מספר שלייטמן חחח

בעצם אני לא יכול לרצות לסבול

כי אם אני רוצה משהו אז הוא חייב להיות הנאה

אז פשוט כל הרעיון הוא לרצות להתאחד עם המציאות עם שורש המציאות, ואז הכל עניין של הגדלת הרצון לגילוי לאמת על

פני כל הרצונות השקריים להרגשת תענוג עצמי?

לקבל על מנת לקבל הוא תנאי מקדים למדרגה נכון הבאה של על מנת להשפיע אהבה לשולת. הכל מתחי בתוכנו בשעור שנרגיש. החיבור חשוב ביותר בשאלה בכמה חושים אתה חווה אותה ובוחן המציאות אם תקין. הנפרדות היא תוצר דמוגרפי / דמוגרפיה סוציולוגי של תהליכים גשמיים

מה האמת? האמת היא המציאות ותבין אותה עד תשאל למה?. סה"כ אותה התהליך ואותו דבר מדבר.

המטרה היא החיסרון כי הוא דינמי וקונפליקט בין הכוחות הפנימיים שלנו תמיד מביא את האדם לברוח מיסורים ולרוץ לתענוג הריצה היא אחר מילוי החיסרון ולכן הוא המטרה. הסיפוק המלא הוא באמונה שהיא למעלה מהדעת הכוונה מעבר לחושים הגשמיים בתחושה זו אינך חווה ביטול הגוף אחלה מרגיש אותו כחיצוני כמעטפת בשר (בהמה) על הפנימיות הכל בנו. בנו משפיעים במח באנטנה ובלב כרגש. בעצם כל הכוחות הפנימיים מתבצעים שתחושות וברגש. תודה מקווה שהבהרתי את עצמי נכון והבנת

הרגשת האחדות היא שהכל טוב גם הרע הוא טוב והכל אחד שלם.

בהיבט מסויים כל מה שתגיד נכון, וכך גם ההפך שלו וכו'. הבנה של הדבר והיפוכו בו זמנית, יוצרת חוויה אולי. אדם חווה רק את הידע שלו כחווית ידיעה, אך אינו חווה את אי הידיעה בשלמות או את הידיעה בשלמות. החוויה של אין הבדל מצוייה בקיצון. לדוגמא: אתה אוכל, אתה חווה ידיעת אכילה, אבל אינך חווה אי ידיעת אכילה. ולמה אינך חווה אי ידיעה. בגלל אמונה. תשאל את עצמך למה אתה אוכל? ולמה ולמה... עד שתגיע לתשובה שאתה לא יודע. ואי ידיעה היא סוג של נגיעה באינסוף. ככל שיותר לא תדע, כך אתה מפנה מקום לאינסוף. גם

שלעיל גם נכון להפך:

הבנה של דבר והיפוכו בו זמנית, יוצרת אי חוויה. אדם חווה רק את הלא נודע שלו כחווית אי ידיעה, אך אינו חווה את הידיעה בשלמות או את אי הידיעה בשלמות. החוויה של יש הבדל מצוייה לא בקיצון. לדוגמא: אתה חווה הדבל בכל זמן ומקום. והידיעה היא סוג של נגיעה בסופי במצומצם.

וגם כל מה שכתבי גם לא נכון בשלמות, אבל גם רק מרמז. אולי

אצל אלוהים האחד הראשון, אין כלל וכלל שעמום ואף לא בדידות הכל שלם ומושלם, ואף על פי כן יש נפרדות עם כל הביטויים השונים כמו בדידות ושעמום, היה ותבין שהאחד הוא אכן ממש אחד עם כל מה שנפרד, ההבנה שזה אתה בפרספקטיבה הרחבה, הראשונה באמת רוצה את הכל, זה יתן לך עולם ומלואו, חווית שעמום לא ממש קיימת אם אתה רואה את אלוהים מתבטא מהקיר, הריהוט, האנשים, טבע, בע"ח וכן הלאה... גם בחוסר מעש אתה כבר לא משועמם.

הללויה אריאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאלה. כשאדם מפסיק לפחד משעמום, ומפסיק לא לרצות אותו, הוא מגלה דברים מאד מעניינים, גם גם (-:

* השעמום של אלוהים, בריאת העולם, למה אלוהים ברא את העולם? מי ברא את הפוטנציאל של המציאות? מי ברא את הבורא?.