שם | |
סיסמא |
אפשרות נוספת היא שיחה יצירתית עם הילד. לשאול אותו תוך כדי שיחה והבנת מצבו "איך אפשר למנוע זאת? או מה אפשר לעשות כדי שלא ירביצו לך?" ויש רעיונות נפלאים וזה עוזר. מניסיון. בתור גננת לקחתי את שני הילדים לשיחה. השיחה הייתה בעיקר ביניהם. אני רק שאלתי שאלות כמו 'איך אפשר... מה?. " הם חכמים מאד.
אני שלפני המפץ הגדול הוא הכל וכולנו... אז למה אנחנו כל כך שונים פה? יכול להיות שאותו אני (אלהים?) מתנסה דרכינו כדי ללמוד את עצמו?
נעשה מחקר על אישה שיצאה מגופה בשינה. שמו מספר במקום מסוים למעלה.. זה לא כל כך הצליח בהתחלה אך בשלב מסוים היא העבירה את המספר שהיה רשום בפתק למעלה.
פגשתי אדם (שהיה על סף המוות). שוחחנו והוא סיפר לי שיצא הרבה פעמים מגופו ולכן אינו פוחד מהמוות. הייתה לנו שיחה מרתקת. נראה לי שכולם עברו את החוויה הזו בשלב מסוים בשינה.
ישנן עובדות. הפרשנויות רבות.
אוהבת לשמוע אותך. תודה
אצליכם יש ליצנים... אצלינו חזירי בר ותנים ועוד... כשהם מטיילים בחצר בכניסה לבית...
החזירים לא מתייחסים וממשיכים בעיסוקיהם.
והתנים -
פוחדים ממני...
לגבי האהבה - חור בהשכלה...
אהבה היא לא רציונאלית... אהבה שהילדים זקוקים לה כדי לגדול ולהתפתח היא הרבה מעבר לרכושנות וחשבונאות. כשתחוה אהבה אמיתית תבין למה אני מתכוונת. במהות שלך אתה אהבה...
כשאתה אהבה אתה מקרין זאת כמו שמש וכל אחד סביבך מקבל זאת.
מניסיון - ההתייחסות כלפי השתנתה...
בהרצאה הזו אתה מנותק מהחוויה. אהבה לא באה מהחשיבה... זו חוויה. תנסה..
זמן רב מבוזבז על דו שיח של חרשים... יש לך סבלנות... אך מיותר 'לשפוך מים לתוך כוס מלאה, הכל נשפך החוצה' מקווה שהן קלטו בסוף.
הנושא מעניין מאד. מסכימה איתך.
מעניין מאד ומאתגר
איך זה שאתה מסביר חוויות שעברתי ולא בדרך השכל אלא בדרך החוויה? אני אוהבת את ההסברים הרציונאליים שלך מתחברת אליהם חזק מאד. פתוחה לגמרי להתנסות להבנה ולידע דרך השכל. אולי ישנם אנשים שמגיעים להבנות ולתשובות דרך החוויה ויש כאלה דרך השכל.
מעניין.
אני עושה מדיטציה, התמקדות בנשימה וכו' בזמן שלי. אך את החוויה עברתי דווקא בחוף הים, בשבת אחר הצהריים, בהרצליה, בקיץ... הלכתי והתמזגתי עם הגלים.. הלוך ושוב.. ופתאום נעלמתי לגמרי... כשחזרתי הבנתי שאני זה אינכלום או איך שתקרא לזה... וחזרתי עם ידע האחד בשלמותו... ולא היה לי מידע מוקדם לגבי זה...
אוהבת את התשובה שלך. לגבי הגישה שלך בעניין אלוהים - נשארת בסימן שאלה. לא יודעת אם זה נכון או לא ולא מקבלת את מה שאתה אומר כמובן מאליו.
אני משתמשת ב "אני בוחרת" שנים. זה משחרר. חידדת לי פה את הרעיון.
רעיון מצוין. אהבתי.
צריך לבדוק זאת יותר לעומק ולא רק בתחום ההיגיון. די מוגבל.
למה להתבשל במחשבות כשאפשר לחוות את הרגש או התחושה שעולה מתוך המחשבה. לחוות אותה בגדול עד שהיא נעלמת. עבד לי. מחשבות יכולות להיות הגיוניות ואמיתיות... אך אם הן מעטה של איזו חוויה לא מודעת או מודעת...
תוכל לראות אותו אדם שנקרא ריי מאור ואת התוכנית עם אמנון לוי
https://www.youtube.com/watch?v=FAAkRdYCoD0
או שתכתוב ריי מאור. יש מה ללמוד גם ממנו.
ההסבר שלך מעניין. אני קוראת את הספר. לא מנסה להבין... הספר הגיוני אך זה לא מספיק לי... אני חווה אותו. והחוויה טובה לי מאד. חוויתי את האינסוף וכתוצאה מזה הבנתי אחר כך את האחד... אך אני חיה בנפרדות... אני לא מנסה להסביר את החוויה. לא מצליחה...
לי היה פחד קהל בעבר. 'קפצתי למים': עמדתי על במה מול אנשים וגמגמתי... בהמשך זה עבר לגמרי והיום אני נהנית לעמוד מול אנשים. היום אני גם נכנסת פנימה לגבי 'חסימות' אחרות. פגשתי בשורה התחתונה שהיא סוג של פחד מוות...