טיעון:

שאלה: מי ברא את העולם?

תשובה: אלוהים.

שאלה: מדוע אלוהים ברא את העולם?

תשובה: סיבה כלשהי.

סוף טיעון.

הפרכה:

נשאל: האם אלוהים היה קיים לפני שהעולם היה קיים?

נשיב: כן. אלוהים היה קיים בטרם בריאת העולם. דהיינו, הייתה מציאות כלשהי שבה היה רק אלוהים ללא העולם.

נשאל: האם לאלוהים הייתה סיבה מדוע הוא ברא את העולם?

נשיב: כן. ומשום כך הוא ברא את העולם.

נשאל: כיצד הסיבה לבריאת העולם עצמה נוצרה? האם הסיבה עצמה הייתה קיימת מאז ומעולם?

אם נאמר שהסיבה לבריאת העולם, הייתה קיימת גם לפני שהעולם היה קיים, הרי שזה אומר ש:

1 - היה מצב שבו אלוהים היה חסר דבר כלשהו, דהיינו, הזמן שבין הרצון שלו לפני הבריאה לבין אחרי הבריאה.

2 - אלוהים כפוף לסיבות כלשהן, כי אחרת הוא לא היה בורא את העולם.

אם נאמר שהסיבה עצמה לבריאת העולם לא הייתה קיימת מאז ומעולם, אז ממילא נשאל כיצד היא עצמה נוצרה? האם אלוהים ברא אותה?

אם נאמר שהיא נוצרה מעצמה ללא אלוהים, הרי שאלוהים הוא אינו הבורא היחיד וכולי...

אם נאמר שאלוהים ברא את הסיבה עצמה, אז נשאל מהי הסיבה לבריאת הסיבה עצמה וכולי...

מסקנה:

אפשרות 1 - אלוהים לא ברא את העולם, אלא העולם כל הזמן היה קיים.

אפשרות 2 - אלוהים לא ברא את העולם, אלא העולם נוצר מעצמו.

אפשרות 3 - אלוהים ברא את העולם, אך הוא אינו מושלם, הוא אינו כל יכול וכולי...