זה מזכיר לי בדיחה:

אשה מתקשרת לבעלה ואומרת לו - תזהר שם בדרכים, שמעתי ברדיו שיש איזה משוגע אחד שנוסע נגד כיוון התנועה.

בעלה עונה לה - רק אחד?! יש פה מלא כאלו! - זה כדי שאנשים תמימים לא יוכלו מהקש שלך.

@נתן אור:

המסילת ישרים, היה טיפש לא קטן, דהיינו טיפש גדול. וזה משום שהוא שתה בצמא את המים הרעילים של טפשינו זכרונם לקללה. בכל מקרה, יש באתר מספיק הרצאות שחושפות את הבורות והטיפשות של המסילת ישרים ואת האמונה השקרית שלו לגבי תכלית החיים וכולי...

רצוני לומר כמה הארות להרצאתך המעניינת והמרגשת ביותר.

1. ברצוני לדעת את שמותיהם של החכמים שאמרו את הסיבה לעצירות הגשמים, אם תוכל כמובן לשלוח לי לאימייל ולפרסם גם כן כאן.

2. אם רצונך לומר ח"ו שזה העולם הוא העיקר והתכלית לבריאת האדם, איני מסכים עם דבריך משום שמסל"ש אומר שאין זה העיקר לתכליתו של האדם, כי מה יפה שעה אחת בעולם הזה משעה אחת בעולם הבא. (צריך ללמוד מסל"ש כדי להבין את פשר דברי הנ"ל במספר 2).

אך אני לא פוסל את האפשרות להינות מזה העולם, אלא אך ורק בדרך הנכונה והאמיתית ביותר שלא יתקלקל ח"ו העולם ממעשינו (וכפי שידוע מהמציאות עצמה - אין צורך לפרט).

וכפי שאמר הקב"ה לאדם הראשון: "בראתי עולם ובו עצים אילנות ימים וחיות תן דעתך שלא תקלקל את עולמי" (המילים האלו אינם כ"כ מדוייקות אך מ"תן - עולמי" מדוייק).

וח"ו שלא יבינו מדבריך כי באנו לזה העולם כדי להינות (פשוטו כמשמעו) לעשות מה שרוצים ומה שמתחשק לנו.

אלא צריך ללכת ולפתוח את ספרי המוסר וללמוד את הדרך הנכונה ביותר כדי להינות מהעולם הזה וב"ה לקבל את השפע הנצור לנו מהעולמות העליוניים מהקב"ה עצמו.

ושירדו ב"ה גשמים בעיתם ובזמנם וניגאל בגאולה שלמה אמן כן יהי רצון ונאמר:

אמן!!!

אתה יודע מה אני מבינה? - אני מבינה שאתה מסתובב סביב הזנב שלך ומספר סיפורים בלה בלה. ולא תופס שאתה עצמך עובד אלילים.

אתה יצרת לעצמך מבנה חשיבה שעל כתפייך מוטלת משימה למגר את כל הטיפשות של האנושות מה שמכונה דתיים בשפה המקצועית.

ואיך עושים זאת? כפי שהאלוהים היהודי פועל - אותו הדפוס - שכר / עונש. אתה באמת מאמין שיש אלוהים כזה שמנהל פנקסנות?

והמבנה הזה שיצרת היא האמונה החדשה שלך.

אני והשפן שלי חיים בשיתוף פעולה מלא - המחשבה והפעולה מתואמים. אין צורך במבנה, לפיכך אין צורך בשומר.

אתה הוא שאמרת מי שמאמין כן מפחד - הייתי מציעה לך להשקיט את השפן שלך.

@אורלי:

1 - מה רע בלערבב חומרים?

2 - אצלי האמת היא זכה וברה ללא שום שקר כלל. תראי מה קורה בעולם הפנימי שלך, בגלל שהשפן הקטן שכח לסגור את הדלת. ואז נכנסו האמת והשקר והתערבבו. ואז הצטנן המסכן וקיבל נזלת. מבינה?

יצא המרצע מן השק. ממש נוגע ללב... ככה השכל הישן שלך נותן משמעות - נפל וקם דבר בארץ - יש כאן מישהו שרוצה לשנות את העבר ההווה והעתיד של האנושות. רק תיזהר שם במעבדה הקטנה שלך, לא לערבב חומרים... - מי יודע עוד מה יכול לקרות?

@אורלי:

גברת אורלי, תביני, אני בעד שכולם יהיו מאושרים. ומאחר שצורת החשיבה הדתית של הנעשה ונשמע היא שורש הרע, שהיא חשיבה של חמורים. הם ואבותיהם ואבות אבותיהם 3000 שנה, חמורים בני חמורים, עובדי אלילים, שעושים את מעשיהם בלי להבין את תכליתם.

ומאחר שצורת החשיבה שלהם נמצאת גם בך וגם בכל אחד אחר. כי אף אחד לא באמת מבין למה הוא חי ומה תכלית החיים ומה תכלית מעשיו.

ומאחר ואני רוצה שאנשים כולם יהיו מאושרים, וזה אפשרי רק כאשר האדם מבין את תכלית מעשיו.

ומאחר שיש ביננו אנשים דתיים. ומאחר שהם דוגמא טובה לכמה חוסר חשיבה נכונה, יוצרת סבל.

לכן, אני מביא אותם בתור דוגמא בלבד. כאשר כל מה שאני חושב על הדתיים, אני חושב גם עליך, וגם על כל אחד אחר.

הדתיים הם רק דוגמא של: "כזה ראה וטמא". דהיינו, כזה אל תהיה. כמו אמא שמלמדת את הבן שלה, אל תהיה פושע כמו השכן. יש מבינה?

* הדת היהודית, החרדים, היהדות, התורה - למה אליעד כהן חושף את שקר האמונה הטמאה באלוהים השטן?.

אליעד, אבל אין זה עצמו מצביע על הכרה באמונה של שכר / עונש = דתי חרדי מאוד, מאוד...

וככה פתאום יום אחד גילית שנולדת בשביל להחטיף לדתיים הטיפשים כדי שיחזרו בתשובה ויקבלו שכל שלם... זוהי גירסה מעניינת של עצמך...

@אורלי:

אני לא מאמין אלא יודע, שכדי להרגיש טוב צריך שכל. וכדי שיקבלו שכל, צריך מישהו כמוני שיזעזע את האמונה שלהם, כדי לגרום להם לחקור ולבדוק אותה...

אליעד, שמתי דגש על כי... - לא יפה לך לקרוא ברפרוף... - אני מבחינה בתשובה מסוייגת. או שאני לא מבינה את התשובה (אתה יודע השפה הזו). או שאתה לא מבין את שאלתי או שאתה מתחמק משאלתי... כך נראים פני הדברים.

ובאמת, אתה מאמין שאתה עוזר להם להרגיש טוב יותר ע"י שאתה משתלח בהם?

@אורלי:

קודם כל לא אמרתי שהם סובלים, כי הם סובלים כרגע ברגע הזה ממש. ותקראי את הטקסט שהבאתי לך שנית, ותביני מהו סבל, ותביני שהם סובלים כרגע ממש.

מצד האחדות הכל טוב והכל אחד ואין שום שאלה כלל. ומצד הנפרדות, אני עוזר להם להרגיש יותר טוב ולא לסבול.

קיבלתי את ההזמנה - לשאלתך, אני מבינה חלקית לא ממש את משמעותן של המילים - לא למדתי זאת, הגיע הזמן כנראה... ולא לא משום היותי יהודיה / לא יהודיה כי אין כאן שאלה. אלא, בהקשר זה, מבחינה חברתית תרבותית אני גם הסיבה וגם התוצאה - נו אז למה לא למלא את הסל?

אוקיי, נניח והבנתי את עניין הרחמנות... השאלה הכילה שני חלקים. אמנם, לכאורה, נראה כי הם נפרדים, אך אין כך הדבר.

אתה השבת לדני - אני מרחם.. - כי הם סובלים, כאשר הדגש הוא על כי... - לא אמרת אני יודע שהם יסבלו, משמע בהקשר הקולקטיבי הם=אנחנו (שזו שאלה אחרת) אלא, אמרת הם סובלים. אם כך, מנין יודע אתה שהם כבר סובלים? או, למה אתה חושב שהם סובלים? שהרי מצד הנפרדות אתה יכול לשער שהם יסבלו משום ההבנה של סיבה - תוצאה ואתה נפרד מהם - אז ממילא לא שייך להגיד מרחם. מצד האחדות הכל טוב והסבל עצמו אם יש כזה הוא עצמו טוב. ומצד האחדות שבנפרדות אין הדבר נוגע אלייך כלל... אז מיהו הסובל?

@אורלי:

את באמת לא מבינה את הטקסט? הוא בעברית! ובפשיטות מדובר שם על מהות הרחמנות ממה היא נובעת ואיך היא אמורה להיות. ואם תרצי תרגום מפורט פסקה אחרי פסקה, בואי להרצאה (ותבקשי ממני מראש, להביא את הספר לקו"מ כדי שאוכל לפרשן לך אותו). בהצלחה.

אינני מבינה את השפה הזו. אפשר תרגום? - תודה

@אורלי:

התשובה לגבי הרחמנות שלי היא:

* ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם.

כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם

הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג

...

וְכֵן עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד צְרִיכִין לְרַחֵם בַּמֶּה שֶׁצָּרִיך לוֹ

ב. וְרַחֲמָן כָּזֶה הוּא רַק משֶׁה רַבֵּנוּ

כִּי הוּא הָיָה מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל

וְהוּא יִהְיֶה הַמַּנְהִיג לֶעָתִיד

כִּי "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" וְכוּ'

כִּי משֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל

...

ב. וְרַחֲמָן כָּזֶה הוּא רַק משֶׁה רַבֵּנוּ

כִּי הוּא הָיָה מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל

וְהוּא יִהְיֶה הַמַּנְהִיג לֶעָתִיד

כִּי "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" וְכוּ'

כִּי משֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל

וּמָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל

וְהִשְׁלִיך נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד

וְלא הָיָה חוֹשֵׁשׁ עַל עַצְמוֹ כְּלָל

"וְאֶעֶשְׂך לְגוֹי גָּדוֹל", וְהוּא לא הִשְׁגִּיחַ עַל זֶה כְּלָל

רַק אָמַר "אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם" וְכוּ'

כִּי הוּא הָיָה רַחֲמָן וּמַנְהִיג אֲמִתִּי

וְהָיָה עוֹסֵק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי אָדָם

כִּי עִקָּר הָאָדָם הוּא הַדַּעַת

וּמִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב וְאֵינוֹ מְכֻנֶה בְּשֵׁם אָדָם כְּלָל

רַק הוּא בְּחִינַת חַיָּה בִּדְמוּת אָדָם

וּמשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת

וְהָיָה עוֹסֵק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב וּמְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם

הַיְנוּ בְּנֵי דֵּעָה, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל

כִּי הוּא פָּתַח לָנוּ אוֹר הַדַּעַת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים"

כִּי משֶׁה פָּתַח אֶת הַדַּעַת וְגִלָּה לָנוּ כִּי יֵשׁ אֱלהִים שַׁלִּיט בָּאָרֶץ

ג. כִּי עִקָּר הָרַחֲמָנוּת הוּא

כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲווֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן

כִּי זֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת

כִּי כָל הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם

אֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל כְּנֶגֶד הַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִים בַּעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם

זֶהוּ מַשּׂאוֹי כָּבֵד מְאד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשָּׂא כְּלָל הַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד הַזֶּה

בִּבְחִינַת: "כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי"

כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵאַיִן הֵם לְקוּחִים

וְיוֹדֵעַ רוּחָנִיּוּת וְדַקּוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל

הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן

וְאֵין עָווֹן שַׁיָּך לָהֶם כְּלָל כְּלָל לא

לְפִי גּדֶל קְדֻשָּׁתָם מִשָּׁרְשָׁם וְגדֶל דַּקּוּתָם וְרוּחָנִיּוּתָם

וְעַל כֵּן כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם נֶחֱשָׁבִים לְמַשּׂאוֹי

כְּנֶגֶד הַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן

וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם יִסּוּרִים

אִם אֵין בָּהֶם עֲווֹנוֹת, אֵינָם נֶחֱשָׁבִים לְיִסּוּרִים כְּלָל.

'אֵין יִסּוּרִים בְּלא עָוֹן' שֶׁכְּשֶׁאֵין בָּהֶם עָווֹן אֵינָם יִסּוּרִים כְּלָל

כִּי עִקָּר הַיִּסּוּרִים הֵם רַק כְּשֶׁנּוֹפְלִים בַּעֲווֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם

וְזֶהוּ עִקָּר הָרַחֲמָנוּת

לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ לְהוֹצִיאָם מֵהַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת

וְעַל כֵּן משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם

בְּכָל עֵת שֶׁנָּפְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה עָווֹן

הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם וְהִתְפַּלֵל בַּעֲדָם, כְּגוֹן בַּמְרַגְּלִים וְכַיּוֹצֵא

כִּי יָדַע, שֶׁלְּפִי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְדַקּוּתָם הֵם רְחוֹקִים מֵעָווֹן

וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִשָּׂא כְּלָל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד שֶׁל עָווֹן כַּנַּ"ל

וּבֶאֱמֶת, מֵהֵיכָן בָּאִים לַעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם

הוּא רַק עַל יְדֵי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת

כִּי 'אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת'

וְזֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִן הַכּל

שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם עָלָיו לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת

בִּבְחִינַת "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל"

כִּי 'אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת'

וּצְרִיכִין לְרַחֵם עָלָיו, לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת

אליעד, בתגובה, 103,אל דני, כתבת שאתה מרחם על הדתיים - כי הם סובלים.

אני שואלת: איך אתה יודע שהם סובלים? ולמה אתה צריך לרחם עליהם? במילים אחרות מיהו הסובל באמת? ועל מי באמת צריך לרחם?

אתה אומר שאתה חי בנפרדות וזה נכון, ולו משום שזה כך אתה לא אמור לסבול את בעייתם של הדתיים, זהו היתרון בגופים נפרדים.

פריאל, עכשיו אתה מסקרן אותי, מה אתה עושה?

אגב, אליעד

אתה ניחנת ביכולת התבטאות מילולית, ולא משנה לוגית או לא.

החשיבה שלי היא שונה לחלוטין, ולא דרך הביטוי המילולי, גם לא דרך הכתב.

אם תרצה, אוכל ללמד אותך כמה דברים, אבל לא בכתיבה ולא בדיבור (-:

מטיס, צהריים טובים (-:

אתה תמיד תיפול כי עדיין לא זיהית את המקום שממנו אתה מגיע (צורת מחשבה)

דבר איתי, כשתרצה (-:

שיהיה לך אחלה יום (-:

אמת, אורלי, אבל תני לחפור קצת. אני טוב בזה (-:

היי פריאל, אני מסכימה איתך על הדרך בה עלינו לבדוק ולזהות את מקור האמונה, אך מניסיוני אין אפילו צורך להמירה באחרת, משום שברגע שאתה מזהה את מקורה היא מחוירה וחוזרת למקום ממנו הגיעה.

אליעד, אוסיף ואומר שאני מסכימה איתך שיש סיבה, הסיבה היא הזנחה, כן הזנחה של עולמנו הפנימי כגוף אחד ולב אחד. אבל, אין בה אשמים ולפיכך, אין בה אשמה.

אני, כמוך, מבינה שכאשר אנשים יתעוררו ויבינו כמה פשוט לחיות אז יהיה פשוט לחיות... וזה הסיפור האחרון על עבר ועתיד.

ואם הדבר יקרה - טוב. ואם לא - טוב. זוהי דרכה של שלום=אמת=אהבה.

שכחתי לחפור על עוד משהו (-:

יוסף, שים לב

"מכל מלמדי השכלתי" ו "אתה תמיד חווה את האמונות שלך".

יש יתרון במה שאליעד עושה.

אתה יודע, כשאליעד כותב "אל תאמינו לי, תצאו ותבדקו", מאיזה מקום אתה חושב שזה בא?

אגו. נטו אגו.

כי אם אליעד "יודע" את האמת, אז מין הסתם הוא "יודע" שתגיע בדיוק לאותו דבר שהוא הגיע, אחרת דבר אחד יהיה אמת והאחר שקר (-:

שוב, אין כל רע בדבר הזה.

אלא מה?

אם תיקח את המשפט הזה "אל תאמינו לי, צאו ותבדקו"

אז למען הנייטרליות שבדבר, או, למען עצמך, תעשה את זה, אבל תיישם את המשפט הזה גם לגבי קרישמורטי, או אושו, או דיפאק צ'ופרה.

כי הם הגדירו את המושג "מיינד" וכל שאר המושגים האלה, לפי התפישה שלהם את המציאות.

שום אדם שבעולם לא יגרום לך להבין טוב יותר את הדברים, מלבד אתה עצמך.

אני חוזר.

"אתה תמיד חווה את האמונות שלך".

אם אתה חושב שלאליעד יש אגו מנופח, מין הסתם אתה חווה אמונה כזאת ואליעד משמש לך רק מראה חיצונית.

וכמו תוכי, גם על זה אחזור.

אליעד אמר "אמונות הן שורש כל רע".

אני מסכים עם אליעד שאמונות יכולות להיות שורש כל רע, אבל הן יכולות לשמש גם כשורש כל טוב.

מסיבה פשוטה.

אם תראה אדם סובל, ותהיה לך יכולת לעזור לו, ותאמר לעצמך "זה בסדר, מצד האמת הוא לא סובל", ושם לא תעזור לו, אתה למעשה נדפק, כי אם יקרה מצב הפוך, לא תקבל אתה עזרה, כי זו תהיה האמונה שאותה תחווה.

לכן

מבחינתי, אתה יודע מהי הדרך היחידה להשתחרר מהכול?

אין דרך כזאת.

כשאנחנו חיים, אנחנו חיים.

למה בכלל להשתחרר ממשהו (-: ?

אם מישהו מרגיש שהוא "לא משוחרר", הכי קל זה לבדוק את מקור האמונה הזאת.

במקור האמונה, שם תוכל להחליף אותה באחרת (-:

האם זה שתחליף אותה באמונה שאתה "משוחרר", אכן ייתן לך את השיחרור?

הרי אתה ממשיך לחיות, לא? ודרך החיים שתחייה, תמיד תהיה דרך האמונות שלך (-:

אם זה מה שאני מאמין, זה מה שאני חווה (-:

בוקר טוב (-:

יוסף, נראה לי שיש כאן בעייה עם המושג הזה "אגו".

אליעד צודק. מעבר לעובדה שאגו קיים, למה צריך לא לאהוב אותו, או להשתחרר ממנו?

אתה מגדיר אותו, בציטוט, "למעשה אגו הוא כח הרצון".

אני מניח שהיית פעם בלונה פארק, נכון?

אם לא, יש את מה שנקרא "מבוך המראות", או את המראות האלה שכשאתה מסתכל עליהן, הן מעוותות לך את הצורה.

האם לא יהיה מדוייק יותר לומר שהאגו הוא המראה, הזכוכית, שדרכה אנחנו מסתכלים על המציאות?

אם אתה נתקל פעם ראשונה במראה מעוותת כזאת בלונה פארק, ולא מכיר את הדמות שלך, אתה עלול לחשוב שמה שאתה רואה במראה, זה באמת אתה.

באו אנשים, הגדירו קריטריון למהו "אגו" ושים לב, משם קיימים עשרות פירושים.

אגו טוב או לא, להשתחרר מהאגו זה טוב או לא.

אם לא היה אגו, האם בכלל היינו מניעים את עצמנו במציאות הזאת?

דעתי האישית היא שקודם כל, אחרי שמבינים מהו אגו, מבינים גם שהוא זה אתה ואתה זה הוא. לא יכולה להתקיים הפרדה.

כשאומרים על אדם שהוא "נטול אגו", מהי בעצם המשמעות של זה?

שהוא צנוע? שהוא עניו?

לא.

הוא פשוט מצליח לחיות בשלום עם עצמו.

ניקח את אליעד למשל.

(רק לצורך הדוגמא, אליעד)

אז יש לו "אגו מנופח".

זה לא הופך את זה לטוב או רע.

כמובן, אדם שיביט מהצד, ישפוט אותו על אגו כזה, בדרך כלל לרעה.

אבל השאלה האמיתית היא...

מאיזה מקום אדם כזה ישפוט את אליעד, אם לא דרך מראת האגו שלו עצמו?

לאגו, אם כבר מפרידים דברים, יש זכות קיום, בדיוק כמו לכל דבר בהוויה הזאת שנקראת "אדם", או "בעל חיים".

ראית פעם איך טווס מתהדר ומהלך, כשהוא מנסה לחזר אחר בת זוג?

האם ניתן לומר שיש לו אגו "מנופח", או שזוהי הדרך הטבעית שלו לחזר אחר נקבה?

הרי את הטווס אנחנו לא שופטים על "יהירות ההליכה שלו".

למה?

כי אנחנו מקבלים את זה כדבר "טבעי", אצל טווסים.

גם אצל האדם אגו הוא דבר טבעי.

ההבדל בינינו לבין בעלי החיים הוא שאנחנו יכולים "לנסות להגדיר" מהו אגו, ומהמקום הזה להתחיל לשפוט דברים.

מרגע שאתה מגדיר את המושג "אגו", כדבר טוב או דבר רע, כך תביט דרכו במציאות הזאת.

מרגע שתינוק נולד, אגו הוא חלק ממנו. ה"מראה" שדרכה הוא יראה את הדברים בעולם.

מרגע שהוא "יודע" את תחושת ה"אני", בגיל מבוגר יותר, שם מתחיל השיפוט הזה דרך האגו.

בכל החפירה הזאת (-: ?

אגו הוא בסך הכול המראה שדרכה אתה שופט דברים. אם זה מבפנים החוצה ואם זה מבחוץ פנימה.

זו לפחות התפישה שלי (-:

שיהיה יום טוב (-:

יוסף היי, אל לנו לשכוח מהיכן אליעד החל דרכו, וכל מסעו בדרך אל האמת נלמדה לאור השפה והתכנים הדתיים. לכן, אמונתו באמת נותרה מעוותת. כל פעם שהוא מתקשה להסביר משהו הוא מגייס את הרבנים למינהם כשחקני חיזוק. יתרה מזאת, הוא כל כך בטוח בצדקתו שהוא מחזיק ומצמיד את הבלון שבו הוא מאמין חזק חזק לליבו עד ש... כולנו יודעים מהו סופו של כל בלון... כל מי שיתנגד לאמונתו הוא יתקוף אותו ויתבצר עוד ועוד באמונתו שלו.

ואתה אליעד, אתה מציע לאחרים להנות מהשפע - צא ולמד מהו שפע אתה עצמך ותהנה ממנו. למה השפע של אחרים הוא מעניינך? אלא אם כן, הדבר מדבר עלייך? החסרון טבוע בך עד שאינך רואה אותו.

האמת הטהורה פשוטה הרבה יותר, וכל ניסיון להסביר אותה הוא הסילוף שלה.

אתה מבלבל את המוח שלך ושל כולנו בתאוריות ההזויות שלך. צא אתה עצמך וחייה את השפע המזדמן - אתה עצמך לא מרשה לעצמך להינות ממנו ומצר עולמך סביב הרצונות. - כך אדם מכניס עוני לחייו. החיים עשירים ומהנים הרבה יותר ממה שאתה יכול לדמיין.

מה אומר אליעד... לקחת את תפקיד האלוהים קשה וקשה מאוד... אלוהים מדבר בשפתו ובדרכו וכל שעושה עושה טוב. למה אם כן זהו מעניינך לטפל ולהתערב בשיטותיו ובדרכי פעולתו? אם אתה טוען להבנת המציאות - אז המציאות היא כזאת - אנחנו כולנו כולל כולנו אלוהים, ואנו יחדיו מתהוים ומהווים את השכל הגדול / הקטן (מה שיהיה) ובלה בלה... - אם כן, מה שייך לתרגם את דרכו של אלוהים?

ותגיד לי, האם העולם יכול להתקיים בלא מחשבות ורעיונות? - אז למה לנסות לבטלם או לשנותם? הם עמודי התווך בחיים.

וכמו שאמרתי פעמים רבות... כשמחפשים את האמת האמיתית בלי כל אינטרס מגלים את האהבה. ואליעד אני פוגשת אותך באהבה ומציעה לך את מה שאני מציעה לעצמי - זה כל מה שאדם יכול להציע אי פעם לאדם אחר - אהבה.

פריאל היי, התגובות שלך הן האהובות עליי ביותר. אתה יודע למה? - כי הן מעידות על גמישות המוח. ומתוך כך אפשר לראות את החיים הנפלאים.

וכל השאר שטויות...

@יוסף:

לגבי האגו שלי, אני מת עליו, מאוהב בו. ולא הבנתי עדיין למה שאני אשתחרר ממנו. הוא מושלם בעבורי, כמו גם אשליית הנפרדות, והשכל, שגם הוא מושלם בעבורי. מאחל את האגו והשכל שלי, גם לך וגם לכולם...

אם יש או אין סיבה, את זה ניתן להוכיח. ואם היא סותרת את האחדות שלך, אז שתסתור אותה. כי כבר אמרתי, אתם אנשי האחדות הנכה, האחדות של השגעון של זריקת השכל... של אין סיבה, הכל פשוט קורה וכל שאר הדברים שאינם שלמים.

אני מדבר על אחדות אחרת.

כן אני אדם דתי, דת האמת. ואני בניגוד לכולם, משלם במזומן. דהיינו הדת שלי תהפוך את העולם הזה שלך למושלם באמת, בניגוד לצקים דחויים ללא כיסוי של שאר הדתות...

@שימי:

שאלה גדולה שאלת. אכן הוכחה ניצחת שיש אלוהים. בא לסמינר, תהיה שם בסופ"ש ותראה עוד הוכחות שיש אלוהים. יש אפילו נבואות שהתגשמו. רק אלוהים מסוגל לעשות דבר כזה. ולכן, אם יש אלוהים, אז גם התורה נכונה. ולכן אני דתי. הבנת?

@דני:

לא מפריע לי כלל. אני מרחם עליהם. רואה אנשים סובלים, לא ארחם עליהם?! סובלים כי חושבים שהעולם הבא יותר טוב מכאן... שהמשיח יותר טוב מכאן וכיו"ב..., אז אני מרחם עליהם...

"ההוכחה הפשוטה שיש אלוהים". זה שאדם מיתפלל ואלוקים מגשים את המשאלות שלו... אם אתה אומר שאין אלוהים אז איך יכול להיות שעשרות אלפי אנשים מתפללים "והתפילה שלהם נענתה"? גם בתקופות שלא היה גשם. אנשים התפפלו ואז ירד גשם. כתוב: כי אתה שומע תפילת כל פה.

התורה אומרת שיש זכות בחירה. וכתוב "ובחרת בחיים". זה ההמלצה של אלוהים לבחור בחיים. "התורה לא מכריחה אף אדם ללכת ולשמור מצוות". אז אם מה שהדתיים עושים. זה מתוך בחירה, אז מה כל כך מפריע לך?

אין בעיה עם האגו אבל יש שני סוגי אגו, אגו גדול (כמו של יוסף) ואגו מנופח (כמו של אליעד) ולא קל להבחין בהבדלים כי אגו זה למעשה כוח רצון, וניתן לבדוק עוצמת כוח רצון לפי תוצאות בשטח, אז הבדיקה של אליעד זה לראות כמה אנשים הגיעו לאמת דרך הידע הזה, אם הגיעו הרבה - זה אגו גדול ואם הגיעו מעט או אף אחד, זה אגו מנופח. כאשר הרצון הפרטי משתלב בדיוק ברצון של החיים, זה אגו גדול שכולל את כל החיים בתוכו. כאשר האגו מתחכך עם החיים, זה אגו שיוצר רק סבל לעצמו ולאחרים

ולגבי הסיבה הראשונית, אין כזאת. ותנסה להוכיח שיש, לכל טיעון שלך בקלות ניתן להוכיח את ההיפך. ולכן גם יש סיבה ראשונית אבל היא לא חשובה כלל. כי כאשר חיים בגלל סיבה, אז זה בדיוק סותר את האחדות, שרק בגלל שאין לה סיבה היא אחדות.

נוצרה פה דת חדשה, אליעד הוא אדם מאד דתי, זאת דת האמת והסיבה הראשונית. וכמו כל דת לפניה, היא יוצרת חיכוך, התנגדות, כאוס בחשיבה ולא משחררת אף אחד, כי מראש כולם משוחררים.

אז זו האמת שלך.

@פריאל:

אני מתייחס לתפישה הדתית, שאומרת שהתפישה היוונית, היא תפישה של הנאה מהעולם ושלכן הם נגדה.

@אורלי:

גברת יקרה: אחזור ואומר שאגו זה דבר טוב. אמר רבי נחמן, שמי שמתקרב לצדיק אמיתי, האגו שלו גדל. תארי לעצמך כמה אגו יש לצדיק האמיתי עצמו. + את לא ממש מכירה אותי. דהיינו את לא באמת מבינה את מה שעובר לי בראש, בדיוק כמו שאת לא מבינה את המציאות כולה.

אני יודע למה התכוונת, אליעד: )

@פריאל:

השכחה היא אצלך. גם היוונים היו דתיים. אלא שאין טעם לדבר עליהם, מאחר שהם אינם כאן איתנו היום.

+ אני לא מדבר על הדתיים, אלא על השכל של הדתיים. דהיינו, תנסה להבין את השכל שיש מאחורי הדיבורים.

אגב, אליעד

זה שלכמה פילוסופים יוונים היה "שכל" (זה מודגש בכוונה), לדמיין עולם לוגי בלבד, אבל לא היה להם מספיק שכל להבין את טבע הנפש, זה לא הופך אותם ל"חכמים" (-:

היי אליעד (-:

כשאתה כותב "מבטא שכל שמבין שהעולם הוא טוב", לגבי היוונים, אתה מתכוון שהשכל מבין שעבדות זה דבר טוב, שלזיין בנים בני 12, זה מעולה, וכל השטויות שמסביב?

כי אם זאת התפישה שלך, אתה בבעייה (-:

אליעד שלום. תגיד לי אליעד, האם המדען יש ביכולתו לפקח על הניסוי שהוא עורך על עצמו?

אומר לך, אצלי האהבה היא חמדנית, ולא האמת. אתה יודע למה? כי האמת שורפת הכל. היא שקרית ומתעתעת כאחד - היא גם כן וגם לא.

לכן, באהבה אני מוצאת שאני אוהבת את הדתיים באשר הם מכל הגוונים, כולל אותך, כן גם אתה דתי בהקשר מסויים - הדת שלך היא להסיר את כל התפישות וללכת עד הקצה, אני גם אוהבת משוגעים וכל צורה שהיא המופיעה במציאות - ההבדלים נובעים משעשועי מוח, הכל בדמיון.

כן, הדרך שלך כביכול לסייע לאנשים היא עצמה אשלייה מתוקה ומפתה, וראה כיצד מדבר מתוק ונדיב יוצא לך משהו שנראה בפי כל כאכזריות - כזו היא האמת.

האהבה רואה אנשים עם טינה ואשמה והיא ככל שמסתכלת עוד ועוד היא מבינה שהיא רואה רק בלבלול ומיד מגלה כלפיהם חמלה עד אין סוף.

והאמת, האמת אינה סובלת שקר כך היא אומרת - שזה עצמו שקר, כך היא שואבת אותך לתהום. לכן, אתה פועל ממקום כביכול טוב, ומוציא שנאה, טינה וזורע הרס. כל פונה אלייך זוכה למהלומה ולביטויים חריפים - למה? בשם האמת - האמצעי מקדש המטרה.

אני מבינה את הייעוד שונה ממך - אנו מכילים בתוכנו הכל, את הטוב והרע את האמת והשקר את היפה והמכוער הכל. והאהבה - לא האהבה הילדותית, היא המהות האמיתית והיא היחידה שיכולה לאסוף את כל הדמויות שחיות בנו להבין אותם לתת להם חיים ולקיים עצמה. אין צורך בויתורים, אין צורך לוותר על דבר אחד כדי לקיים משהו אחר ניתן לשלב הכל כך אנו מחיים אלה את אלה. וחביבי המלומד והיקר - כאן אתה טועה, הדעת אכן השתבשה עלייך אתה מדבר בשם האמת ומה מקבלים אגו.

אני אינני מצטרפת למסע כזה... וכל מי שיוטב לו שיבושם...

אליעד, אגב, אולי תקרא קצת היסטוריה יוונית?

לא נראה שקראת מספיק (-:

אתה תוקף את היהודים הדתיים כל הזמן, אבל שוכח את השאר.

או שזאת שכחה מכוונת (-:

שוב, בוקר טוב עפיפון (ענבל)

קראתי שוב את מה שכתבת כי אתמול הייתי עייף מידי (-:

את רצינית, כאילו?

באמת לקחת את המשפט שכתבתי, כמשפט שאלה?

ועוד חפרת על "האמת הפנימית שלי ואם תרצה לשתף ובלה בלה בלה"(-:?

אז מה נותר לי לעשות?

רק לשלוח לך אור ואהבה (-:

ענבל, בוקר טוב.

זו לא היתה שאלה (-:

למה הגדרת את זה בכלל כשאלה? כי היה שם סימן שאלה?

תמיד תלמדי לקרוא נכון (-: אה, ועד הסוף

@מוטי פ:

הדיון הוא כדי לברר האם זה שאני אוטומאטית נגד, האם זה מתברר כהימור נכון, או לא. אז אם אני טועה במשהו, תנסה להוכיח זאת.

אם אתה אוטומטית נגד, אז למה הדיון?

@מוטי פ:

לגבי היוונים, הרעיון הוא פשוט. ראשית היהודים הדתיים היו נגד, וזה כבר אומר שאני בעד היוונים. שנית הם היו בעד ההנאה וכולי, שזה כמובן מבטא שכל שמבין שהעולם הזה הוא טוב...

ובפשיטות, אם היהודים הדתיים נגד, אני אוטומאטית בעד גם בלי לבדוק.

לגבי החגים, אתה מוזמן לפתוח דיון חדש אם תרצה...

ואם תקרא קצת את סיפורי התנ"ך, תראה שאני צודק. כמו נסיון הרצח של אברהם את יצחק. וגם זה שהוא ניסה לרצוח את ישמעאל (זרק אותו למות בצמא במדבר). ואח"כ הרצח שבני יעקב רצחו את העיר שכם. ואח"כ שבני יעקב שוב רצו לרצוח את תושבי מצריים. ואח"כ הרצח על עמלק. ופנחס הרשע שרצח את זמרי הצדיק, וכך מלאה כל ההסטוריה בסיפורי רצח של היהודים... שמנסים להראות כמו עם נבחר...

נתחיל בזה שכתבת שהדת היוונית הייתה דת השכל והאמת, מאיפה הבאת את זה?

לא שיש לי משהו נגד הדת היוונית שהיא אחת מדתות המיתוס המרתקות, אבל אין לה שום קשר לשכל - אם ניסית לרמוז שבמאורעות חנוכה ניסו היוונים לכפות עלינו את המסורת הפילוסופית או משהו... בסגנון אתה טועה בגדול.

בקשר לאמירות שהיהודים מטבעם אוהבים רצח ודם וכו' תרשה לי להתחמק באלגנטיות, ואם אתה בעניין של לפתוח דיון על חגים ומוצאם אפשר לפתוח דיון חדש

@מוטי פ:

האם משהו ממה שאמרתי אינו נכון. תסתכל קצת על המסורת היהודית, על המצוות, על החגים, ותראה שהם בחלקם הגדול לזכר רצח של חפים מפשע. כמו לדוגמא פורים. תקרא את מגילת אסתר, ותראה שהיהודים חוגגים את זה שנתנו להם לרצוח אנשים חפים מפשע. זה נשמע מחריד, אבל זאת האמת. וכך על זה הדרך... היהדות ברובה היא גזענות...

הדברים החמורים והקשים שאתה כותב, צורמים ופשוט מזעזעים

"היהודים מטבעם אוהבים לרקוד על הדם ולחגוג רצח"

ועוד, הם אמירות שבאף הקשר לא מצחיקות או סרקסטיות, רק קשות וכואבות

@רועי ט:

אני לא מסכים איתך: החוכמה היא לדעת לדבר עם המשוגע בשפה שלו.

* סיפורי מעשיות - מעשה מהינדיק - בן המלך שהשתגע וחשב שהוא הינדיק (תרנגול הודו).

וכן, יש כאן משוגעים. הדת היא שגעון. ולמרות שכולם בני אדם, עדיין יש גם בני אדם משוגעים, כמו אנשי הדת שמעודדים אמונה נגד השכל, דהיינו שגעון...

נכון, וזה כי הוא מדבר עמם בהגיון, ברוגע ובנועם הליכות. הוא לא נופל לרמה שלהם. וככה גם אנחנו צריכים. כולם בני - אדם כאן, אף אחד לא משוגע.

@רועי:

הפסיכיאטר שמדבר עם המשוגעים, הוא גם חכם וגם יודע לדבר עם המשוגעים...

מי שמדבר עם משוגעים כמו משוגע בעצמו, סופו שאנשים שפויים לא ידברו אתו.

@רועי:

אליעד כהן אין לי שום בעיה שיצטטו אותי - כי כל דברי הם האמת לאמיתה - וכל הדברים שלי, הכל מפורסם ללא שום צנזורה. פשוט הגיע הזמן לחשוף את האמת, מי הצדיק ומי הרשע...

+ עם המשוגע מדברים כמו עם משוגע, דהיינו בשפה שלו.

נראה לי שכדאי להיזהר מאד מהתנסחויות כאלה. אני מבין את הסרקזם (אני חושב), אבל לכל מי שמעוניין לגרום לאתיאיסטים להיראות רע, הן מתנה של ממש. אל תשכח שאפשר לצטט אותך אחרי זה על הדברים שאתה אומר כאן.

וחוץ מזה, אנחנו לא אמורים לרדת לרמה שלהם. הם צריכים לעלות לרמה שלנו.

אליעד, עכשיו אתה מניח הנחות? אני מקווה בשבילך שאתה לא זורה חול על עינייך?

לא, בעצם יש לך זכות בחירה - מה אני מקשקשת... אליעד, אני שמחה שנרגעת, וחזרת "לעצמך".

כי הקברניט נכנס לתנומה ארוכה...

@פריאל:

תסתכל בטקסט שמובא אחרי הסיפור על מנורת החסרונות

* סיפורי מעשיות - מעשה שיחות שאחר סיפורי המעשיות.

אִם הָיוּ יוֹדְעִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַנִּמְנָעִים שֶׁל הַדָּבָר

הָיוּ יוֹדְעִים מַהוּת הַדָּבָר, אַף שֶׁלּא רָאוּ אוֹתוֹ מֵעוֹלָם

באמצעות שלילת הדבר השקרי, באמצעות זה מה שנשאר הוא האמת שהיא חסרת הגדרה, ואפשר לתאר אותה, על ידי שלילת ההגדרות...

@אורלי:

אל תלחצי משום דבר. גם לצעוק על מישהו, גם זה יכול להיות בצחוק. וכוונת הלב היא, שהחיים שלך יהיו טובים יותר.

היי אליעד (-:

קראתי את מעשה "מנורת החסרונות".

מה יקרה אם ניקח את הנמשל בצורה אחרת? מי אמר שאי אפשר?

"אבל באמת אני יכול לעשות כתיקונו". סוף המעשייה.

הוא בנה מנורה מחסרונות.

הוא גם אמר שהוא באמת יכול לעשות כתיקונו.

אז למה הוא לא עשה מנורה כזאת?

מאוד קל לבנות משהו דרך חסרונות של אחרים.

האם אפשר לבנות משהו רק דרך יתרון שלו עצמו?

אתה בטח מכיר את סיפור "ביצת קולומבוס".

אותו רעיון, בצורה הפוכה.

היי (-:

היחיד, אבל היחיד שלא משוגע פה הוא...

שניה, אני מסתכל מסביב.

אין. כולנו כאלה.

אם למציאות אין שום בעייה עם דתיים או חילוניים, והיות והמציאות הכוללת היא גם האמת, אז למה שלמישהו כן תהיה בעייה?

ואיך קרה שאורלי הצליחה להנחית אותך?

הרי כשלא מסכימים עם משהו, והמשהו הזה קיים, זה אומר התנגדות.

את טוענת שהמציאות מסוכסכת עם עצמה?

נדמה לי שזה היה אושו שכתב פעם "האם משוגע יכול לחקור את תורת השיגעון"?

יום טוב (-:

או, או איש לאט לך, למה עצבים? - אני מתמוגגת מצחוק. בחיי אפשר "להצית" אותך בנקל - בעיקר שאתה מזהה אותי כדתיה.

מה יהיה איתך אליעד? מה קרה הילדים שלך לוחצים עלייך קצת? אז מה? תהיה קצת עדין עם עצמך. לא בחומרה, תרגע - הכל בסדר ותמיד היה.

עם דתיים ובלי דתיים עם אליעד ובלי אליעד. מה קרה התבלבלת? אני אוהבת את הדתיים ואוהבת הכל. אולי קצת יותר כשאתה מאבד סובלנות - כי אז מתחיל להיות מעניין פה...

@אורלי:

את שוב פעם מבלבלת את המוח! אין שום קשר בין מה שעברתי לפני אלפית השניה, לבין מה שאני עושה כרגע. כן, אני מבין שקשה לך להבין את זה, אך זה לא אומר שזה לא כך. ולכן אחזור ואומר, את עצמך אישה דתיה, והדת והאמונה ממלאים את ליבך. ויש לך רגשות כלפי הדת והאמונה וכולי. וזאת הסיבה היחידה שזה מציק לך, כי זה מדבר בעצם עליך...

אני לא יודעת עוד לאן הדרך שבה אני הולכת תוביל אותי ומדברייך אני שואבת התרגשות גדולה. מה אומר? אני פתוחה, לא יודעת ופתוחה.

אני משתאה לנוכח הדברים שכתבת ואם הם אכן כך אחד לאחד - אני מתקנאה בך. יחד עם זאת, אני מציידת עצמי בסל מלא מגדניות...

מבעד לחלון שאני צופה, אני מתקשה לראות שמישהו מאיתנו רואה את מי שעומד מולו בבהירות מוחלטת כפי שהוא ממש. אולי זו מגבלה עכשווית שלי ואולי לא. רק יודעת שאנו נושאים בקרבנו את אותו הדבר והביטוי של הדבר שונה - האקסטרה של כל אחד ואחד... לכן, כל אחד מבטא עצמו באופן שונה והקושי, הקושי הוא בדימויים והמשמעויות שאנו מעניקים למה שרואים.

אני יכולה להגיד שאני רואה ופוגשת אנשים אחרת מכפי שבעבר, אני מגלה יותר הבנה ומצליחה להפליג עימם בשיחה בלי לשים עצמי ביננו. וכל רגע כזה הוא מרנין ומעשיר. אני עוד כאן, כי יש עוד לאן להתרחב.

מרגע לרגע אני נפתחת יותר ומסירה מעליי שכבות של אמונות, ודעות סטריאוטיפיות. העבודה מתחדשת ומתקיימת כל רגע והיא עצמה מסבה אושר רב. אין הדבר אומר שאין קושי, יש קושי אבל בברור מיידי מתבררת ההבנה וכך הדרמה חלפה כלא הייתה. כך שמרגע לרגע אני מצליחה להרחיב את טווח האושר.

כן, אני מבינה את הניסיון שלך לשנות. כי החלק ההוא שסובל, איפה שהוא, הוא בעצם עברך, ואיתו אתה "עובד" ואותו מנסה לרפא. זוהי פעולה למען עצמך.

והיא יפה ונדיבה, על אף שמבחוץ היא יכולה להראות כשחצנית או אגואיסטית.

דרך אגב, פעם חשבתי שאדם שקוף הוא ביטוי של חסרון, מעין מילת גנאי - מישהו שלא רואים אותו בהקשר הנגטיבי מה שנקרא בעגה - "לא שמים עליו".

@יוסף:

אני לא ממש מבין מה הבעיה שלכם עם אגו? אגו זה טוב! טוב מאוד!

לגבי הסיבה הראשונה, יש סיבה כזאת, ואם תבין אותה כמוני, אז באמת יעלם לך האגו, כמוני ממש!

פריאל

אני לא יודע שאין סיבה ראשונה, כי אולי יש, אבל הנקודה שזה בכלל לא חשוב שיש או שאין. למה זה חשוב? למי זה חשוב? מה זה נותן לדעת שיש סיבה ראשונה? הכל משחקים של הדעת שאליעד נכלא בהם ולא יכול לצאת, אבל המשחק הזה שלו הוא לא בעייתי, ואם הוא חושב שיש סיבה ראשונה, אז מחר הוא יוכיח שאין סיבה ראשונה, כי ככה עובד השכל של כולנו.

אבל בלי ויתור על השליטה של השכל לא ניתן להתעורר, וזה מאד מפחיד את הבובה האלוהית שקוראים לה אליעד. הכי מפחיד, כי זה אומר התאבדות של האגו, האם מישהו פה יכול לא להבחין באגו הגדול של אליעד? צריך להיות חכם גדול בשביל זה?

אבל לאליעד יש תפקיד מאוד חשוב, לעורר אנשים בדרך השלילה והפרובוקציה, וזאת דרך לגיטימית בהחלט, למי שזה מתאים לו.

@אורלי:

את באמת עוד לא מכירה אותי כלל. אני חוזר ואומר, שבעיני הדתיים והמשוגעים כולם, כולם טובים באמת כמוני ממש. ואין לי שום בעיה או חשש מכך שאולי יום אחד אני אשתגע ואולי אהיה דתי משוגע. אבל אעפ"כ צורת המחשבה של הדתי, נמצאת בתוך כל אחד ואחד, והיא רק משל ונמשל עבור האדם להתבונן פנימה...

ויש כאן דבר והיפוכו, כי בעיני הכל טוב, ואעפ"כ אני מנסה לשנות. וכל זמן שאת לא מבינה את זה, את לא מבינה אותי כלל.

לגבי יוסף והאמירה שלו, לומר שמי שמתעסק עם האמת יוצר שקר, זה עצמו שקר. כי האמת האמיתית, מכילה בתוכה גם את יצירת השקר. שזה עוד אחד מההבדלים בין האחדות שלי, לבין האחדות הנכה והצולעת של יוסף וחבריו, כפי שכבר כתבתי בעבר...

ולגבי הדיון כאן, זאת בדיוק הכוונה שלי. לעורר דברים אצלך, שיגרמו לך להסתכל פנימה על עצמך. וזה בדיוק מה שקורה...

ואסיים בציטוט:

* ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק.

כי צריך לזכך את הפנים, שיוכל כל אחד לראות את פניו [של עצמו] בפנים שלו כמו במראה, עד אשר בלא תוכחה ובלא מוסר, יתחרט חברו תכף על מעשיו, רק ממה שיביט בפנים שלו. כי על ידי שיביט בפנים שלו, יראה את עצמו כמו במראה, איך פניו משקע בחשך.

כי אני שקוף לגמרי, ואפשר לראות אותי איך שרוצים. ואצל כל אחד, אני מצטייר לפי מי שהוא...

וגם ע"ע מנורת החסרונות של רבי נחמן מברסלב:

* סיפורי מעשיות - מעשה שיחות שאחר סיפורי המעשיות.

מַעֲשֶׂה אֶחָד הָלַךְ מֵאָבִיו

וְהָיָה בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת יָמִים רַבִּים אֵצֶל אֲחֵרִים

וְלִזְמַן בָּא לְאָבִיו

וְהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁלָּמַד שָׁם אָמָּנוּת גָּדוֹל

לַעֲשׂוֹת מְנוֹרָה הַתְּלוּיָה

וְצִוָּה לְהִתְאַסֵּף כָּל בַּעֲלֵי אָמָּנֻיּוֹת הַזֶּה

וְהוּא יַרְאֶה לָהֶם חָכְמָתוֹ בְּזֶה הָאָמָּנוּת

וְכֵן עָשָׂה אָבִיו

וְקִבֵּץ כָּל הַבַּעֲלֵי אָמָּנֻיּוֹת הַזּאת לִרְאוֹת גְּדֻלַּת הַבֵּן

מַה שֶּׁפָּעַל בְּכָל הַיָּמִים הָאֵלּוּ שֶׁהָיָה בְּיַד אֲחֵרִים

וְהַבֵּן הוֹצִיא מְנוֹרָה אַחַת שֶׁעָשָׂה

וְהָיְתָה מְגֻנָּה מְאד בְּעֵינֵי כֻּלָּם

וְאָבִיו הָלַךְ אֶצְלָם, וּבִקֵּשׁ מֵאִתָּם שֶׁיְּגַלּוּ לוֹ הָאֱמֶת

וְהֻכְרְחוּ לְהוֹדִיעַ לוֹ הָאֱמֶת שֶׁהִיא מְגֻנָּה מְאד

וְהַבֵּן הִתְפָּאֵר: הֲלא רְאִיתֶם חָכְמַת אָמָּנוּתִי

וְהוֹדִיעַ לוֹ אָבִיו שֶׁלּא נִרְאָה יָפָה בְּעֵינֵי כֻּלָּם

הֵשִׁיב לוֹ הַבֵּן: אַדְּרַבָּא! בָּזֶה הֶרְאֵיתִי גְּדֻלָּתִי

כִּי הֶרְאֵיתִי לְכֻלָּם חֶסְרוֹנָם

כִּי בְּזאת הַמְּנוֹרָה נִמְצָאִים הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַבַּעֲלֵי אָמָּנוּת הַנִּמְצָאִים

כָּאן הֲלא תִּרְאֶה שֶׁאֵצֶל זֶה, מְגֻנָּה חֲתִיכָה זוֹ

אֲבָל חֲתִיכָה אַחֶרֶת יָפָה אֶצְלוֹ מְאד

וְאֵצֶל אַחֵר לְהֵפֶךְ אַדְּרַבָּא, זאת הַחֲתִיכָה שֶׁהִיא מְגֻנָּה אֵצֶל חֲבֵרוֹ

הִיא יָפָה וְנִפְלָאָה בְּעֵינָיו, רַק זאת הַחֲתִיכָה מְגֻנָּה

וְכֵן אֵצֶל כֻּלָּם

מַה שֶּׁרַע בְּעֵינֵי זֶה הִיא יָפָה בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ, וְכֵן לְהֵפֶךְ

וְעָשִׂיתִי מְנוֹרָה זאת מֵחֶסְרוֹנוֹת לְבַדָּם

לְהַרְאוֹת לְכֻלָּם שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת

וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד חִסָּרוֹן

כִּי מַה שֶּׁיָּפֶה בְּעֵינָיו הוּא חִסָּרוֹן בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ

אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּתִקּוּנוֹ

אליעד, קראתי היום את התגובות שלך לשלי ולאחרים...

אני מסכימה שהסיבה שהיא אני משליכה את מחשבותיה החוצה לעולם ודרך זאת אני חווה ורואה את העולם. יחד עם זאת, כשמדובר בטבע - יש קושי רב לזהות את הסיבה כי היא נובעת מעוד סיבה ותת סיבה וכו'... - ככה זה כשמדובר בתופעה הקרויה "ריבוי ידיים". לכן, בעיניי נראה לא שפוי לקבוע מי או מה אחראיים. עצם החיפוש אחר אשמים מצביע על הפחד ממה שיש, ותוך כך התרחקות מהאמת. לזהות את הסיבה כמוה כחזיית העתיד.

אין הדבר אומר שאם תידרש עזרה אני לא אתן אותה, אבל העניין בחיפוש אשמים טיפשי בעיניי.

בנוסף, כשאתה משיב לפריאל שאתה יודע כיצד תנהג במקרה X -כלומר אתה יודע איך תפעל בעתיד, זוהי עצמה הגדרת עצמך.

כן, אתה יכול לטעון ובצדק שעצם ההתדיינות מולך הוא ויכוח עם המציאות. אכן כך נראים הדברים מצד הנפרדות. בעוד שאני מצידי לא התכוונתי לשפוט אותך או למדוד אותך, למרות שכך הבנת. הרגשתי, ייתכן ואני טועה, שאתה מתקשה לוותר על אמונות עבר (דתיים). לכן, אתה מנסה לשנות תפישה לאחרים (שזה אתה) מהפחד שלך בעתיד - שמא יקרה עוד... - כדברייך - "ואם כולם היו כופרים באלוהים בשלמות... ". - כן, מפתה להאמין במחשבה שאפשר להשפיע על מישהו...

ואתה יודע מה? - גם אם נראה הדבר כויכוח, תרומתו עבורי היא שהוא מחזיר אותי להסתכל לתוך עצמי. לכן, לא משנה לי מהן המחשבות שלך ודרכי הפעולה שלך כי אני מרוויחה בלאו הכי את עצמי. כך הוא הדבר, אני מחפשת את עצמי מקבלת אותך, מחפשת את עצמי מקבלת אותו - בעצם אין אני ולא אני, אלא יש אני=אתם. כך שאני פוגשת את החלקים שלי בהבנה ואהבה. כן אהבה שהולכת ומתרחבת. אותה אהבה שאתה מכנה אשליה. מבחינתי היא אינה אשלייה ואתה יודע למה? - כי כאשר אני פועלת מתוכה אני לא סובלת. ועוד, גם אם היא אשליה זה לא מעינייני אני יודעת שזה עובד בשבילי ואני אוהבת את זה וטוב לי עם זה.

בהקשר זה, בתחילת הדרך קרה שבכיתי מאושר ומהנאה גדולים שלא ידעתי כמותם ולא ידעתי מה עושים איתם, ואילו בני משפחתי חשבו שקרה לי משהו, שאולי יש סיבה לדאוג לי.

נכון, לא הייתי חייבת לכתוב את דעתי ולגלגל דיון מלכתחילה, ונכון הוא שרציתי להגיד משהו על האמת ולא כהתרסה נגדך, וראה כיצד זה מופיע.

למה? כפי שאמרתי האמת משתנה בדרכה החוצה ונכונה היא השתיקה. וכמו שיוסף אמר, ככל שמתעסקים עם האמת כך אתה מתעסק עם השקר.

וזה עדיין לא שלם, למה? כי התמונה המלאה נראית כך: לך דעתך ולי דעתי שנינו העברנו / חלקנו מחשבות ושנינו קשורים לאותה דעת שהיא אחת וזוהי האמת - אנו לא שינינו זה את זו ונותרנו כפי שהיינו - זוהי האחדות שבנפרדות.

ואם מעניין אותך לדעת, אני כן נושאת בקרבי עוד תפישות שגויות מהעבר ואולי אחת מהן היא ההתדיינות כאן. ואני אומרת אולי כי אני עדיין מרוויחה מהם משהו.

כל הדיון אינו נוגע למי צודק / טועה, ואין כאן שאלה של נכון / לא נכון - מניסיוני יודעת בוודאות מוחלטת שאין טעויות ביקום וכל שצריך להופיע מופיע.

ואני כנראה אמשיך להופיע כאן בכותרות עד שלא... בינתיים אני פוגשת אנשים טובים שמחממים את הלב.

יוסף, ואיך בדיוק אתה יודע את זה (-: ?

@יוסף:

לא נכון! יש סיבה ראשונה... ומי שהולך עם רצף הסיבה תוצאה אחורה, מגיע אל הסיבה הראשונה. ומי שחושב שהכל אקראי ושהדברים לא בשליטת האדם... הוא ממשיך לישון, כמוך! גם אם הוא חושב שהוא התעורר. כי כדי להתעורר, צריך להגיע אל הסיבה הראשונה, שהיא בהחלט קיימת.

* הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות?.

* הביצה והתרנגולת, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? מה היה לפני הסיבה הראשונה ולפני הזמן?.

* לפני הסיבה הראשונה.

בעקבות השריפה... האם אלוהים עושה על האש בשבת? האם אלוהים שומר את התורה של עצמו?

ונניח שהיה גשם בשבת, האם אלוהים משקה עצים בשבת. למיטב ידיעתי, גם זה אסור.

רגע, איך שכחתי, אלוהים בכלל נח בשבת. מי שאחראי לכל מה שקורה בשבת... זה בכלל... השטן!

ולכן, כל השבוע צריך להתפלל לאלוהים, וביום שבת להתפלל לשטן, כי רק הוא שכופר באלוהים, רק הוא עובד בשבת.

שאלה: להתפלל לאלוהים בשבת, זה עבודה?

מזל טוב. קל מאד להראות שאין אפשרות למצוא סיבה לשום דבר כי לכל סיבה שתמצא, אחר כך תמצא סיבה עוד יותר מוקדמת שגרמה לסיבה הזו עד אינסוף. חוקי החיים תמיד יהיו מוסתרים כדי שהמשחק ימשך, אתה לא יכול להביא אף אחד לאחדות מושלמת, כולל לא את עצמך, וגם אין צורך, כי אתה כבר שם, ותמיד היית שם, רק אתה כרגע ישן עמוק שם, וזה בסדר גמור כמובן. אף אחד לא יגיע לחיים טובים ממה ש"אתה" עושה. יגיע מי שיגיע ולא בזכותך או בזכותי, רגע של חסד לא ניקנה במאמץ או במעשים טובים. שינה נעימה. פה אנחנו נפרדים. ולמרות כל מה שנאמר פה, מה שנעשה דרך אליעד חשוב בדיוק כמו מה שנעשה דרך "יוסף", הכל חלק מהאחדות ואין דבר מיותר. כל טוב.

@יוסף:

מזל טוב שיש הבנה שאין ביננו הסכמה. ואוסיף ואומר, שכן, יש רצף של סיבה ותוצאה שאני מתחייב שאני יכול להביא כל אחד אל אחדות מושלמת, ולא אל אחדות "נכה", כמו שלכם. שהיא אחדות ללא שכל, רצון, שיפוטיות וכולי. ושבנוסף, אין אפשרות לעשות משהו כדי להגיע אליה.

אני מציע את החיים הטובים באמת. ואני גם מראה איך אפשר להגיע אליהם בוודאות.

לפריאל

בהחלט, אחרי שיש שיחרור מהכל, ניתן להגיד או לכתוב את זה, פשוט הגוף אומר את זה (זה לא אני) אני לא קיים ואתה לא קיים כישות נפרדת אבל יש קיום שכולל את הרובוטים האלוהיים האלה.

אני לא מוגדר כחי, יש פשוט חייות ALIVENESS בכל מקום וגם ברובוט הזה. אין שום אמונה שאני חי, יש חיים בלי אני.

אין מי שמאמין במשהו, זה נגמר, אין אני שמאמין שהוא חי, יש פשוט חיים. באחדות יציבה, הכל ממשיך רגיל לגמרי, הכל, אין שינוי באופי, הרובוט לא יותר נחמד, חכם, טוב וכדומה. האופי של הרובוט לא משתנה, זה לא משתלם לרובוט הזה, כי הדעת שלו כבר לא שולטת כמו אצל אליעד

אם הגוף הזה היה חכם, זה ימשיך, ואם טיפש, זה ממשיך, אבל אין שם אדם אינדיבידואלי נפרד.

ויש דבר אחד חדש, אהבת החיים היא מושלמת, אין הפרדה בין החיים לאהבת החיים, ומבחוץ, הגוף הזה יכול להתרגז, להיות חולה, להתנהג לא יפה, כמו קודם.

לכן אי אפשר ללמד מישהו להגיע למצב הזה, זה פשוט קורה או לא.

כשזה קורה, כל ההמשגות נעלמות. אין טוב ורע (לא יש גם טוב וגם רע ואין את שניהם כמו אצל אליעד), פשוט הכל כמו שהוא ללא שיפוט (כולל המצב של אליעד, ללא שיפוט).

לא ניתן ללמוד את זה, לא ניתן ללמד את זה, אין גורו, אין צדיק, פשוט כמו התינוק, החיים נחיים בלי שכל (המשאב שאליעד לא מוותר עליו), והשכל ממשיך לתפקד כרגיל, אבל לא אצל מישהו. כיוון שזה מצב לא הגיוני, מי שבונה על הגיון לא יכול להגיע לזה, ולכן אנשים דעתניים, קשה להם יותר, ועדיין, עדיין, כל אחד יכול להגיע לזה ברגע של חסד בלבד. צריך רק וויתור על השיפוט, וזה נקרא התאבדות של הדעת.

היי אליעד (-:

אני מנסה לראות משהו, לצורך ההבנה האישית שלי.

בוא נניח לרגע משהו.

נניח שיש לך ילדים. ונניח שאתה יוצא מהבית ופורצת אש בדירה.

יש כמה אפשרויות.

אפשרות אחת, היא כמובן, לתת להם להישרף, כי מה הטעם להציל אותם אם ממילא הם ימותו בעתיד?

באפשרות הזאת, נכנסת כמובן סיבה נוספת, שבה אתה יכול לומר לעצמך, "מה שקורה ומה שלא קורה זה אותו דבר".

זאת אומרת, במצב כזה, לפי התיאוריה שלך, וכן, אני רואה את זה כתיאוריה, אתה לא יכול לבחור כלום ומצד שני לא לבחור זו גם בחירה.

אם תיתן לילדים שלך להישרף, ביצעת בחירה, שהיא טובה, כי מצד האמת הכול טוב.

אם תציל אותם, זו גם בחירה טובה, אבל אז אתה הופך את עצמך לשקרן כי עשית "טוב" לילדים ואין טוב או רע.

אבל זו עדיין בחירה, כי כאן נכנסת ה"אמונה" שלך שאתה צריך להציל אותם.

זאת אומרת, בכל מצב אתה "נדפק" (-:

לא לעשות כלום, זה לבחור. אם בחרת, האמנת שזו הבחירה שצריכה להיות.

ואגב

נניח שאתה עומד מהצד במקרה כזה, רואה מכונית כיבוי מתקרבת ואז הכבאי עומד בצד ולא עושה כלום, והוא אומר לך "עזוב, ממילא הם ימותו בעתיד, למה להציל אותם".

אז לומר "אם דברים קורים, סימן שהם היו צריכים לקרות, אבל מאיפה לך לדעת שהם היו צריכים לא לקרות", זו טיפשות לכל דבר.

למעשה, לעולם לא תדע בזמן אמת מה תעשה או לא תעשה, עד שיקרה אותו זמן אמת שבו קורה אותו משהו.

לחפור ולחפור, זה טוב למכור ספרים, להרחיב מודעות, וכן הלאה.

אבל מכאן ועד להכיר את המציאות?

יש לך עוד דרך ארוכה (-:

ויוסף?

אם היית באמת "משתחרר מהכול", לא היית כותב שהשתחררת מהכול. פשוט כי לא היית קיים בשביל לכתוב את זה (-:

הרי ממצב זמני כרגע, שבוא אתה מוגדר כ"חי", לא השתחררת. זה אומר שאתה מחזיק באמונה שאתה אמור לחיות.

כשתהיה במצב של "אחדות יציבה", מין הסתם לא תהיה, או נכון יותר, לא תהיה כפרט (-:

@אורלי:

האם הדיון שלך על הוויכוח שלי עם המציאות, האם הוא בעצמו לא וויכוח עם המציאות? ומה רע בוויכוח עם המציאות?

ואולי כן צריך לקרות משהו, והוא לא קורה? איך את החלטת שאם משהו לא קורה, אז זה אומר שהוא לא צריך לקרות? אולי ההפך הוא הנכון? אולי מה שקורה, הוא מה שלא צריך לקרות?

@מטיס:

ידידי, אם יש לי זוגיות או ילדים, זאת שאלה מעניינת. אבל מה שיותר מעניין, זה שלך יש שאלה לגבי זה, ועדיין אתה מדבר בבטחון כאילו אתה כבר יודע את התשובה. הגישה השגויה הזאת שלך, היא עוד יותר מעניינת.

לגבי ההוכחות שלך, אז הנה נתחיל מהתחלה, ותנסה להוכיח בצורה מוחלטת, שמשהו שאמרתי הוא לא נכון. OK?

@יוסף:

אני חוזר ואומר, האחדות היא אשלייה, הנפרדות היא האמת. תוכיח שלא. והחלום הוא שיש אחדות. ומי שמתעורר מבין שאין אחדות, והאחדות היא אשלייה. ואם אתה נמצא שם באחדות, אז אתה באשלייה.

+ יש אליעד, וזה טוב, ואין צורך להשתחרר ממנו. אני זאת הבובה שנקראת אליעד. וזה בהחלט כן קורה למישהו.

בעקרון, קח את כל מה שכתבת, ותנסה להוכיח אותו. כי אני טוען שההפך הגמור של דבריך, הוא האמת היחידה.

@יוסף:

לגבי האחדות... אנחנו עדיין תופשים את מושג האחדות בצורה שונה.

לגבי פגישה, אתה מוזמן לבוא גם להרצאה הבאה ללא תאום מראש...

לגבי ה"נאו אדויטה" או כל שם אחר, גם התפישה הזאת והשחרור הזה, גם הוא שקר של נפרדות שמחפשת שחרור. אני נגד שחרור, אני בעד נפרדות וסבל. אלא שאני אלמד אותך להנות מהנפרדות ולא לסבול ממנה או לרצות להשתחרר ממנה.

+ אתה שוב פעם לא מבין ולא מכיר אותי. לי אין שום קשר עם האמת, ואותי היא כלל לא מעניינת.

גם אני אוהבת אותך. עכשיו אחרי שכולם אכלו, נהנו ושבעו אפשר לדבר... וכמובן אני לא זו המחליטה את זמני הרעב של משפחתי. אני רק בוחרת לאהוב אותם, ולהאמין להם במה שהם מאמינים...

כל שרציתי לומר הוא, עצם הדיון על גשם או בצורת, הוא הדבר אשר יוצר את הויכוח עם המציאות. אתה עוסק בסוגייה למה לא יורד גשם ומנסה לתרץ אותה. אבל, מצד האמת איך אתה יודע שצריך היה לרדת גשם? אני יודעת שלא. איך? כי פשוט לא יורד. נקודה. וכל התדיינות עם הסוגייה בכל ורסיה שהיא מצביעה על ויכוח עם המציאות. תנסה ליפייף את זה ככל שתרצה... וכך הוא הדבר לגבי האש. איך יודעת אני שהאש צריכה להתקיים? כי היא כאן מופיעה בכל יופיה. וכשהיא תפסיק אז יקומו כל החכמולוגים ויטענו לזכותם.

זה הדבר שהעלתי באתר כשהתכתבתי איתך על סוגיית האלוהים התופס טרמפ על ארועים - הסיפור של הצליח ולא יצליח...

מסוגל כן, אבל צריך שנים לטנגו. הוכחתי לך כבר בצורה ברורה, אתה לא מנסה להבין וזה משהו אחר.

תסתכל, כל פעם שמוכיחים לך בצורה זו אחרת, אתה מביא לינק לכתבות \ הרצאות שלך ופוסל אחרים. מה זה אומר?

לגבי הטענות שוב אגיד, האם יש לך ילדים? או זוגיות? זאת שאלה ולא הנחה.

@אליעד:

הנפרדות היא אשליה ורק היא אשליה. וכיוון ש"אתה" לא רואה את זה. זה אומר ש"אתה" עדין נפרד ואולי חווית התנסות של אחדות, אבל זה לא התיצב אצלך. אם אתה אומר שאולי אחדות היא אשליה, זה אומר שאתה לא שם ואולי היתה הצצה חד פעמית לאחדות (זה קורה הרבה) אבל אין שם התיצבות.

הדבר העיקרי שקורה כשיש השתחררות, זה שרואים שתמיד היתה רק אחדות, זה כמו אדם שמתעורר משינה עם חלומות מאד ראליסטיים והוא יגיד שהחלום היה מציאות, זה לא יכול לקרות. ההתעוררות היא סופית בהחלט. הזן בודהיזם אומר אומנם שהכל קורה, אבל הוא קורה "למישהו", והמישהו הזה יכול להתקדם לכיוון הארה וכדומה.

זה בכלל לא מה שנאמר פה. אנא קצת ריכוז.. מה שנאמר זה שהכל קורה כמו שהוא קורה, אבל הוא לא קורה למישהו. וזה הדבר המיוחד פה שאינו הגיוני. ולכן, דעת שהיא מאד הגיונית, כמו הדעת של "אליעד", לא תתפוס את זה לעולם. היא תמיד תתרווח בנפרדות ותטען שיש אחדות כי זה פשוט הגיוני. האחדות הגיונית, אבל זה שאין אליעד זה לא הגיוני, ופה לא מתאפשר השיחרור.

אם תסכים שאין אליעד אלא רק ה BODY/MIND שאנשים קוראים לו אליעד, ואתה זה לא הבובה הזאת, אז יש לנו דיבור מהדהד.

כמובן שאסכים לשיחה בארבע אוזנים, יש לך את המייל שלי: >)

בשיחה כזו כמובן שגם "אליעד" יכול להיות מאד מופתע, זה מה שקורה במפגשים אמיתיים, הכל פתוח.

אחדות יש רק אחת, לא יתכן ששני אנשים יחוו אותה שונה. ברור שהאחדות מכילה הכל כולל נפרדות, הנפרדות היא האשליה כאשר אינה חלק מהאחדות. ואם באחדות "שלך" אין הפרדה? אז המשפט עצמו "אחדות שלי" יש הפרדה, כי היא שונה מהאחדות של "יוסף".

לגבי פגישה, בשימחה, אפשר גם לשוחח בטלפון, אם יעלה רצון, אשלח לך את המספר במייל.

לגבי זן בודהיזם, זה רחוק מאד "ממני". "לי" אין שיטה כלל, השתחררתי מכל שיטה, כולל מרדיפת ה"אמת". הכי קרוב למה שיוצא ממני נקרא "נאו אדויטה" וכדאי לך להקשיב לאנשים כמו "TONY PARSO" שמצביע טוב ממני על מצב השיחרור.

ה"אמת" היא דת לכל דבר, ואתה מאד דתי, לכן נלחם עם הדת.

@אורלי:

האם את חיה עם קניבליים שרוצים לאכול אותך? תלמדי אותם להכין אוכל...

אני רוצה לספר לך על סיבות הזויות...

כרגע אצלי בבית יש 7 רעבים שאמרו שאם לא אכין להם לאכול הם יאכלו אותי...

ואני בטיפשותי מאמינה להם - מה לעשות כזאת אני?

במילים אחרות אל תתעתע בינך לבין חוכמתך. המדע הוא מדע ויפה לו להיקרא כך והרוח היא פילסופים וזמנים יפים לה...

ואם יצא לי אתייחס לתגובתך היום ואם לא יצא אז כשיצא. כי משהו אחר קורא לי למשימה רוחנית לא פחות רוחנית...

@אורלי:

עניין הרעב והשובע, הוא מדע מדוייק. תגגלי ותראי איך ולפי מה הרעב עובר בנגישה הראשונה או השניה וכולי. להכל יש הסברים מדוייקים.

ועניין הרעב, היה כקונטרה לעניין של השריפה, שהיא תעבור כאשר היא תעבור... כי לא כך הוא הדבר, אלא היא תעבור רק כאשר יהיו סיבות שיגרמו לה לכבות...

איך זה מופיע אצלך?

הרעב מופיע כשהוא מופיע אני לא קובעת בשבילו. יתרה מכך, אמרתי שיש ימים שאני אוכלת ללא הרף - כלומר אוכלת גם מבלי לחוש רעב...

ומי מחליט מתי אני כבר לא רעבה - האם בנגיסה הראשונה? השנייה? מתי? ומי?

אני אינני משקרת לעצמי ויודעת היטב שאני לא מחליטה החלטות, החלטות מתקבלות מעצמן כשהן מתקבלות. אני רוצה לאכול ופתאום אני לא רוצה - זה הכל. אין יותר מזה ואין פחות מזה.

@מטיס:

שוב לא ברור. תנסה להוכיח באופן מוחלט שמשהו שאמרתי הוא שקר. האם אתה מסוגל לעשות זאת, כן או לא?

@אורלי:

אל תעבדי על עצמך, גם הסחת הדעת שלך תעבור, אם הרעב לא יעבור. והוא עובר רק כאשר אוכלים.

אליעד כתבת, "לא הבנתי מה רע בכך שאני מנסה לכבות את האש? ומה הבעיה שלי בפירוש שלה? " תחליף את המילה לכבות בלהבין, ואת המילה אש בדתי ותקבל משפט חדש (-: הבנת את זה אלפי?

לגבי הסתירה וההוכחה אני פעם אחר פעם סותר אותך, מוכיח לך לפי דרכך, אבל אתה אטום. אתה יודע למה אדם הוא אטום? בגלל שהוא לא מרשה לעצמו לחפש את האמת (לשמוע דרכי אחרים שהן אולי יתבררו כנכונות) הרי הכל זה ספקולציות ואי אפשר להסביר הכל על לוגיקה. ראה את הרצאתך שלך על לוגיקה.

הרעב עובר כשאני מפנה את תשומת לבי למשהו אחר.

ואם בכ"ז רוצה לאכול אוכלת. היו ימים שלא הכנסתי דבר לפה ויש ימים שאני לא מפסיקה לאכול...

מי מדבר על בעיה? אני רק המראה. מצביעה על הדבר שמתעתע...

@אורלי:

האם כאשר את רעבה, הרעב עובר מעצמו, או רק אחרי שאת אוכלת?

ועוד אומר שהשריפה תכבה כשהיא תכבה ולא כשאתה / אני ומי שיהיה יחליט כך. כמילות השיר אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי...

וכאן אין הבדל בין לפני ואחרי... אין, אין אין עד שיש יש יש ושוב אין וחלילה... וכל ניסיון הוא מלחמה בתחנות רוח.

@אורלי:

לא הבנתי מה רע בכך שאני מנסה לכבות את האש? ומה הבעיה שלי בפירוש שלה?

זו השאלה שאני מפנה אלייך? למה אתה מנסה לכבותה? - למה אתה צריך לכתוב אודותיה ולפרש אותה?

שנינו יודעים שבעולם של טוב ורע יש מי שמאמין לנבואות של טוב ורע ומאמין שיכול לשלוט בהם... - אשרי המאמין...

@אורלי:

אם יש לשריפה זכות לחיות, אז למה מנסים לכבות אותה? והאם האמת על השריפה משתנה בין הרגע לפני ובין אחרי שהיא התרחשה...

אליעד, אני גם חכמה וגם טיפשה אני היא החכמה בהתגלמותה. אני אוהבת את הקפיצות האלה מכוכב אל כוכב וכל אחת מהן טובה ומתוקה באותה מידה. ואתה תבחר איך לפרש עצמך, כי אין באפשרותך להבין אותי באופן מלא. אם כי אני שמחה שאתה מנסה...

מה שניסיתי להגיד, שהעיסוק בפרשנותו של אלוהים היא עצמה כפירה, כפירה באמת. כי מצד האמת מרגע שהשריפה התרחשה אין דבר שניתן להגיד עליה, היא מה שהיא ויש לה הזכות לחיות בדיוק כפי שלך ולי ולכל מי שחי... ולכן, אין מקום להמציא סיפורים...

@אורלי:

גם את מניחה הנחות שגויות. הדת והאמונה באלוהים, היא הסיבה שיש שריפה...

ואם את רוצה את האמת, אז העניין הוא פשוט. הבעיה היא לא בשריפה עצמה, אלא בכך שאנשים לא רוצים את השריפה. והסיבה שאנשים לא רוצים את השריפה, היא בגלל שהם חיים בתפישה של טוב ורע. וזה נובע מאמונה התכליתיות, דהיינו אמונה באלוהים. ואם כולם היו כופרים באלוהים בשלמות, דהיינו בתפישת הטוב והרע, הרי שממילא לא היתה שום בעיה עם השריפה.

ואם תהיי קצת חכמה... אז בפעם הבאה תקלטי מראש, את הטקסט הסמוי שמאחורי הטקסטים שלי...

ואוסיף, כי אלוהים והדת, הם נמצאים בליבו של כל אדם בעולם, ולא רק בלב האבן של הדתיים הפורמלאיים...

באשר לסיבות השריפה... כדאי שנזכור שזהו הדיון...

בהנחה שאתה לא טועה... ויש אכן שכר ועונש ע"י אלוהים. אתה הסברת במקומות שונים שאתה הוא גם אלוהים וגם נפרד ממנו באותה עת.

אם כך, את מי יש לפרש? ולמה לפרש? עצם הפרשנות היא נפרדות. הפרשנות היא הסבל. וזהו הסבל שאתה חווה - שכל תופעה שאתה רואה, אתה רואה אותה מבעד לעדשות לא נקיות. כי אתה רואה דימויים מהעבר שלך אתה רואה את הדתיים כאשמים בכל, ולמה? כי הם האשמים במי שאתה ומה שאתה.

@מטיס:

את האמת אפשר להוכיח בצורה לוגית, ולא צריך לכך שמישהו ירצה להסכים איתך וכיו"ב.

לגבי הדבר והיפוכו, לא ממש ברור, תסביר את עצמך.

ושים לב, שככלב השב על קיאו, כן הכסיל שונה באיוולתו, כי אתה שוב פעם מקשקש בקומקום, במקום לדבר לעניין. קח דבר אחד מכל מה שאמרתי, ותנסה להוכיח באופן מוחלט שהוא שגוי. ואז תגלה שאתה לא יכול לעשות זאת, כי כל דברי הם האמת האמיתית.

@מטיס:

מוכר לי. אך מהי הדרך להיות ציפור או לדעת את האמת או המציאות, הרי אתה והמציאות והציפור והאמת, אלו ישויות נפרדות...

ראה גם:

* מציאות מודעת לעצמה? השכל של המציאות? מה הכוונה?.

* אמת מוחלטת / אמת אובייקטיבית / אמת אבסולוטית - מהי? איך להגיע אליה?.

איך אתה רוצה שאוכיח לך אם אתה לא נפתח מספיק? חוץ מזה, כל דבר אתה אומר שקיים הדבר והיפוכו וזאת הוכחה שמוכיחה את עצמה.

בלוגיקה קיימים 4 מצבים עיקריים שמהם ניתן להוכיח הוכחות לוגיות. בהרצאה אחת אתה אומר, למה אסור להשתמש בלוגיקה, כי היא לא הוכחה מעצם היותה לוגית, מצד שני, אתה מוכיח הכל בצורה לוגית (בערך) כי בלוגיקה קיימים 4 מצבים עיקריים שמהם ניתן לגזור תת - קבוצות של המצבים הללו. ואתה מגדיר רק 2 מצבים כן או לא. יש מצבי ביניים.

חוץ מזה לגבי ההנחות שלי, זה מה שאתה עושה בכל האתר הזה? אז איך אתה יכול לבוא אליי בטענות? לי יש דעות מסוימות ששונות מדעותיך בתכלית, אך אני מכיל את דעותייך ומשתמש בכלים שאתה נותן על מנת להראות לך שהדברים שאתה כותב הם שגויים. כלומר, לי יש את דעותיי + הדעות שלך ולך יש רק את הדעות שלך. מה זה אומר לדעתך?

אין בעיה, באחת ההרצאות שראיתי נתת דוגמא לציפור: בכדי לחוות להיות ציפור אתה צריך להיות ציפור, עצם זה שאתה חושב שאתה ציפור או מדמיין שאתה ציפור זאת לא אותה חוויה. מוכר לך? (-:

והחוויה נוצרת ומשתנה כשהתודעה והתפישה משתנים.

וזה מה שאנחנו כולנו כאחד עושים "מנסים לחיות". כאלה הם החיים הם קצת שקר וקצת אמת.

@אורלי:

משמעות תמיד יש, השאלה היא האם את חווה / מבינה אותה.

אליעד, שים את כל המחשבות הרצונות התפישות של "אליעד" בתוך סל מחוצה לך - איזו משמעות יש לאליעד עכשיו? איזו משמעות יש לכל המחשבות, רעיונות, אמונות...?

@מטיס:

אני אשמח שתאמר לי היכן אמרתי "שבשביל להגיע לאמת צריך לחוות אותה"?

לגבי ילדים, למה נדמה לך שאין לי ילדים או שלא היו לי ילדים? האם אתה קולט שאתה ליצן שמניח כל הזמן הנחות עבודה שגויות?

איפה אמרתי את זה "שאתה אומר לאנשים עד אשר לא הגעתם לחווית האמת לא חויתם את האמת"?

ושים לב, ששוב פעם לא הצלחת להוכיח שום דבר.

קח משפט אחד שאמרתי, ותוכיח באופן מוחלט שהוא לא נכון. האם אתה מסוגל לעשות את זה?

אליעד, לפי הדברים שאתה אומר באתר אני גם טיפש וגם חכם בו זמנית לא? גם אתה. למרות שלדעתי אתה 39 אחוז חכם והשאר טיפש אבל ניחא. אסביר לך שוב, אני יכול להוכיח שאתה טועה בשניה. אם תצליח להבין מה שאני אומר פה עכשיו, תבין שאתה לא חווה את האמת אלא משקר לעצמך. אמרת שבשביל להגיע לאמת צריך לחוות אותה נכון? כלומר כל סיטואציה שלא חווית אתה לא יודע איך היא באמת? לשאול שאלות זה טוב ויפה, אבל עד שאתה לא מגיע לנקודה הקריטית אתה לא באמת יכול להבין את זה. הכל כולל הכל באתר, כולל חינוך ילדים וכד' היות ולא חווית חלק ניכר מהדברים אתה לא יכול לומר איך זה אלא לשער.

לדוגמא: בגלל שאין לך ילדים לא חווית ולכן אתה לא יודע באמת איך זה להיות באותה סיטואציה. אז תפסיק לשקר לעצמך כבר!!!

זה בדיוק כמו שאתה אומר לאנשים עד אשר לא הגעתם לחווית האמת לא חויתם את האמת, אותו הדבר לגבי כל נושא באתר שלא חווית אותו. אוסיף, גם שאתה חווה, יש חוויה סובייקטיבית לכל אדם ולכן אתה יכול לומר מה שאתה רוצה מהיום עד מחר הרי "כל אדם הוא עולם ומלואו". מקווה שהפעם הבנת והפנמת כי אין לי כוח לדוש בזה שוב.

@אורלי:

כל מה שכתבת, אלו הכל סיסמאות, בלי שום הוכחות. תקראי את הטקסט שלך, ותשאלי את עצמך, האם משהו מכל מה שכתבת בו, האם את מסוגלת להוכיח אותו בוודאות מוחלטת שאין שלמות אחריה?

@יוסף:

כפי שאמרתי לך, אנחנו תופשים את האחדות בצורה שונה. ברור שיש גם נפרדות, גם מצד האמת ולא מצד שום אשלייה. מי החליט שהנפרדות היא האשלייה, אולי האחדות היא האשלייה? באחדות שלי, אין הפרדה כלשהי בין אחדות לבין נפרדות.

וכנ"ל, יש מסלול, ויש להיכן להגיע, ובהחלט הכל לא סתם קורה וכולי. אם אתה מחפש משהו כלשהו בחייך... אז בא ניפגש... ואסביר לך למה כל תיאוריות הזן בודהיזם שהכל פשוט קורה וכולי, הן בסך הכל שקר גדול וכולי. ואם תרצה תגלה דברים חדשים ומחודשים...

אליעד: כל דבר היוצא ממקום של האמת הוא משנה צורתו והוא כבר לא אמת הוא משהו אחר - הוא אולי יכול להידמות לאמת, קרוב לאמת אבל תמיד יהיו לו מלבושים נוספים. וכשאתה מבטל הכל מחד ומנסה לחיות מתוך הביטול מצד שני - אתה מגלה שזה לא אפשרי אלא אם כן אתה הופך להיות דומם באופן מוחלט. רק בהקשבה, רק בהתבוננות - כמו שנאמר "והשקט מרחף מעל פני המים... "

ולעניין הנוסף, מהן אותן רצונות שלך ולמה אתה קם להגן עליהן? אין צורך להגן על האמת היא לא מבקשת זאת. האמת מונחת וכל החפץ עושה בה כרצונו. שוב הבחירה או אשליית הבחירה - מה שתבחר!

אתה לא יכול לפעול מתוך נפרדות כי אין נפרדות כלל, רק אם אתה חש נפרדות, אז יש אשליה של נפרדות, אבל אם אתה חש אחדות, אז מי יתווכח איתך: >)

לגבי זה ש"אני" לא הגעתי לשם, זה נכון. "אני" לעולם לא יגיע לשם, הגוף / שכל "שלי" לעולם לא יגיע לשם אבל יש אחדות כל הזמן בהרגשה והנפרדות גם פועלת באותו זמן, יש נפרדות בשיא שלה, כי הגוף הזה עובד, מגדל ילדים, עושה משא ומתן, מלמד, ישן, אוכל והכל בכייף, ובאותו זמן יש כאבים, יש כעס, יש שמחה וכדומה. אבל כל אלה לא שלי כלל, אין תחושת בעלות על מה שקורה, זה פשוט קורה, כרגע קורה ש"אני" כותב לך, אין כל הרגשה "שאני" כותב "לך" הנפרד. אז ברור ש"אני" לא יכול להגיע לשם כי אין פה מסלול שמישהו מגיע ממקום כל שהוא למקום אחר.

לגבי הדעת, בדיון נפרד.

@אורלי:

השאלה שלך לא ממש ברורה "האם אני אמיתי ברצונות שלי" - מה ז"א אמיתי ברצונות שלי? אני מניח שכן, כי אחרת הם לא היו מתבטאים.

+ מה רע באגו? האם באגו יש דבר רע?

רוצה לדעת מה מניע אותי באמת? את זה תוכלי להבין, רק כאשר תביני מה מניע את כל המציאות כולה מצד האמת.

@מטיס:

כל מי שלא מבין את המציאות כמוני, הוא טיפש, בין אם זה אתה ובין אם זה ההורים שלי או כל יצור אחר. ולא, זה לא אומר שאתה / הם / הן לא מבין את המציאות כמוני, זה אומר שאם אתה / הם וכולי לא מבין את המציאות כמוני, אז אתה טיפש מצד האמת.

מטיס היקר, אתה איש קש ומניח המון הנחות יסוד שגויות. יש דבר מאוד פשוט שאתה לא עושה אותו כי אינך יכול לעשות אותו, והוא, לקחת משהו שאמרתי, ולהוכיח באופן מוחלט שהוא טעות. סיסמאות הן בחינם, אבל אמת ושכל אין לך. כי בתכלס, אתה לא מסוגל להוכיח באופן מוחלט שאני טועה, ולו רק משום שאני צודק מצד האמת...

אליעד: אם כך, אין כלום ואין ערך לכלום. ואני שואלת אותך מה כל הבלוף הזה של האתר? האם האתר או מי שעומד מאחוריו אמיתי בכוונות שלו, ברצונות שלו? - מצד האמת ולא מצד האגו. שים לב! אתה מסתובב סביב עצמך. אליעד, היחס בין סיבה ותוצאה תמיד משתנה וללא הרף כשהתפישה משתנה.

נו אליעד אתה באמת תת - רמה. נתחיל בזה שהשם משפחה שלך כהן מעיד משהו ובו זמנית מעיד משהו אחר.

הוריך הם טיפשים, מכיוון שלא הציבו לך כנראה גבולות או שהציבו לך עודף גבולות ולכן אתה מתמרד.

לגביך דווקא אתה צריך לשמוח שכתבתי את זה, הרי המציאות הכתיבה לי לכתוב לך גזען לא? הכל בולשיט.

אתה לא מאמין בתאוריות של עצמך ובגלל זה אתה לא מסוגל להתמודד עם דברים. כמו כן, תשים לב שבדרך כלל שקצת יורדים עליך אתה יורד ברמה וכן התשובות שלך מורחבות יותר. בקיצור יש פער עצום בין המחשבות שלך לבין מה שאתה מחרטט פה באתר.

אם תשאל את עצמך לעומק מדוע אתה הקמת את האתר? מדוע אתה מוכר את הספר? מדוע ומדוע? תגלה שזאת הדרך שלך להישמע (כנראה הוריך לא הקשיבו לך שהיית קטן) פסיכולוגיה כל כך פשוטה.

כנראה שאת השאלות המהותיות האלו לא שאלת את עצמך לעולם.

דבר שני, איך אתה מסוגל לדבר על חינוך ילדים וכל מיני דברים כאשר אתה לא נשוי ולא יודע מהם ילדים?

כפי שכתבתי לך בעבר, אדם שלא חווה משהו עדיף שלא יכתוב כי הוא מדבר שטויות כמוך!

@אורלי:

מהות האהבה, היא האשלייה. ז"א בשורש אין הבדל בין אהבה / שנאה / מציאות / אשלייה.

יוסף: מסכימה איתך שאין סיבות. הסיבות נובעות מהחיפוש של השכל / אגו שאינו שקט ואשר מבקש להציג עצמו כחזות הכל.

יחד עם זאת, יש בחיים בחירה, והבחירה היא בין לחיות מתוך מהות האהבה או באשלייה.

@יוסף:

עדיין לא השבת לי למה ששאלתי אותך פעם, והשאלה היא, למה נדמה לך שאני פועל מתוך מקום של נפרדות. אולי גם מצד התודעה שלי, הכל קורה מעצמו?

והתשובה היא, שאתה עצמך עוד לא הגעת לשם באמת. כי להגיע לשם באמת, פירושו להיות בשיא הנפרדות, מתוך מקום של אחדות, כמוני. ומאחר שאני מבטא נפרדות, לכן מי שנמצא רק בנפרדות, חושב שגם אני בנפרדות. אך מי שיודע שהנפרדות היא ביטוי מתוך האחדות, הוא קולט שאני בעצם מבטא נפרדות, אבל מתוך האחדות...

ולא, אני לא רוצה לאבד את הדעת שלי, ולא רוצה לאבד את הנפרדות ואת השקר, כי הם טובים "מאוד".

@מטיס:

גזען שכמוך, במדינה הזאת חיים בני אדם ככל בני האדם, שחלקם מגדיר את עצמם כיהודים (או ערבים או כל דרעק אחר) מסיבות גזעניות ושל רגשי נחיתות כאלו ואחרות. הבעיה היא לא בכך שההורים שלך היו טיפשים והגדירו את עצמם כיהודים, הבעיה היא בכך שהאדם עצמו מגדיר את עצמו כיהודי (או כל הגדרה אחרת), במקום להגדיר את עצמו כבן אדם.

ואני לדוגמא, מאחר שאני לא מגדיר את עצמי בשום הגדרה, ממילא אני חי מחוץ למקום כולו, ללא שום הגדרה כלל.

ובלי שום קשר לכלום, לי לא רע לחיות עם גזענים יהודים, כי אני לא גזען ואני לא נגד גזענות. מי שסובל מהגזענות, זה הגזענים עצמם...

אין סיבה לשרפה. אין חטא ועונש, אין קארמה. פשוט יש שריפה, העצים נשרפו, אנשים נשרפו, יש צער ועצב, יש עזרה ואהבה, יש כעס וחיפוש אשמים. יש מחפשי סיבות, יש ועדות חקירה, אבל מה באמת אין? אין אהבת החיים כמו שהם, ללא פרשנות.

יש כעס של אליעד על הדתיים, יש כעס חזרה אליו. מה שאין, אין הבנה שאליעד אינו, הוא רק בובה, רובוט שדרכו נאמרים דברים. הדברים חשובים למי שהם חשובים ובכלל לא חשובים לאחרים. האתר הזה חשוב למי שרוצה לבטל את השכל שלו בהפוכה. לכן האתר קודם כל חשוב לאליעד, כי הוא הכי זקוק לאבד את שיכלו לדעת. מתי זה יקרה? כשזה יקרה. ועד אז, יהיה מעניין להרבה אנשים להכנס לאתר.

אם כל כך רע לך פה עם היהודים, אז תעוף מהמדינה הזאת. מספיק לנו עם הערבים, לא צריך עוד דראק פה.

אליעד, גם אתה תומך בצורה עקיפה בדתיים (-:

@גלית:

חמור או לא, השאלה היא מהי האמת. והאמת היא שצריך לבטל את כל החגים ואת כל האמונות הטפלות בכך שרגע אחד של הזמן קדוש יותר או פחות מרגע אחר...

מה לעשות שרבבות אנשים מעם ישראל מדליקים נרות חנוכה לזכר נצחון המכבים הרשעים על היוונים הצדיקים, שניסו להחזיר בתשובה את הכופרים היהודים, שלא מוכנים להבין שהעולם הזה הוא טוב. והיוונים ניסו ללמד את היהודים שצריך להנות בחיים בעולם הזה.

והיו כמה מתייונים צדיקים שרצו לחזור בתשובה... אבל המכבים הרשעים שכופרים בכך שהעולם הזה צריך להנות בו עם התרבות היוונית, הם הרגו ורצחו בדם קר את המתיוונים הצדיקים וכולי...

היהודים מטבעם אוהבים לרקוד על הדם וחוגגים רצח של בני אדם. כמו לדוגמא חג הפורים, שבו חוגגים רצח של חפים מפשע כמבואר בתנך שהיהודים הצדיקים רצחו נשים וטף ואת זה חוגגים כל שנה...

וכך גם בחג הפסח, שחוגגים את עשר המכות שפרעה קיבל... וכך גם בחג החנוכה...

הדבר הטוב ביותר שיכול לעשות האדם, זה להתבולל, בעיקר בהבנה שלו שהכל אחד. אבל המכבים הכופרים והגזענים והנאצים, הם נלחמו במתבוללים הצדיקים...

בכל מקרה, חג החנוכה הוא חג של חושך, יום של עצב, שבו האור של היוונים נכבה, והחושך והשגעון של היהודים שרד...

וכאשר אנשים חוגגים את החג הזה... אז אלוהים מעניש. וכן, הוא מעניש גם את החילונים הצדיקים, בגלל שהם תומכים בצורה עקיפה במימון החטאים החרדים.

זה מה יש. זאת האמת באשר היא.

אליעד.. אני לא מסכימה איתך על מה שכתבת על השריפה וחג החנוכה

החגים הם חלונות בזמן שיש בהם אנרגיה מיוחדת למשוך אור ושפע לחיינו

מדליקים נרות כדי להתחבר לאור ולא לזכר ניצחונינו על היוונים

חג=מהמילה לחוג. כל שנה באותו הזמן

אז אתה מציע לבטל את החג?? לא הבנתי

אתה פה מצהיר שזה מגיע לנו שהמדינה נשרפת לנו

מה שכתבת פה קצת חמור לדעתי..

בעקבות השריפה... כך הגיב רבי נחמן כאשר נשרף הבית שלו יחד עם כל בתי העיר...

* חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן.

שְׁנַת תק"ע לֵיל שַׁבָּת ראשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר

הָיְתָה שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה בִּבְּרֶסְלַב וְנִשְׂרַף גַּם בֵּיתוֹ.

...

כְּשֶׁיָּצָא מִבְּרֶסְלַב עָנָה וְאָמַר

גַּם מֵחֲמַת זֶה נָכוֹן מְאד מַה שֶּׁנָּסַעְתִּי מֵהֶם

כִּי אֵינוֹ נָכוֹן שֶׁהֵם יִהְיוּ בְּצַעַר וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה.

כִּי בִּשְׁלָמָא אִם לא הָיִיתִי נִשְׂרַף

רַק הֵם בְּעַצְמָן

הָיִיתִי מֻכְרָח לְהִצְטַעֵר עִמָּהֶם

כִּי מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל צַעַר כָּזֶה גַּם אֲנִי מֻכְרָח לִסְבּל עִמָּהֶם לְהִצְטַעֵר עִמָּם בְּצָרָתָם.

אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁגַּם בֵּיתִי נִשְׂרַף

וּבְוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה

וּצְרִיכִים דַּיְקָא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד

הַיְנוּ לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד

וְעַל כֵּן אֵין נָכוֹן שֶׁאֶהְיֶה עִמָּהֶם

כִּי הֵם שְׁרוּיִים בְּצַעַר וַאֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה.

וְהָבֵן הֵיטֵב.

אַחַר כָּךְ אָמַר לא מִבָּעֲיָא מָעוֹת

הַיְנוּ הֶפְסֵד מָמוֹן בְּוַדַּאי אֲנִי מְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה

כִּי "עוֹר בְּעַד עוֹר וְכל אֲשֶׁר לְאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ"

אֲבָל אֲפִילּוּ כְּשֶׁנִּפְקָד אֶצְלִי נֶפֶשׁ חַס וְשָׁלוֹם

[הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמְרֵהוּ מֵהַיּוֹם וּלְהַבָּא]

גַּם כֵּן הוּא מְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה

עַד שֶׁכָּל עִנְיְנֵי אֲבֵלוּת שֶׁצְּרִיכִין לִנְהג כְּגוֹן בְּכִיָּה וְכַיּוֹצֵא

הוּא צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לָזֶה

כִּי יֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אָז

וְהַכּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ לא הָיָה כְּלָל בָּעוֹלָם

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמְרֵהוּ תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם

ולמי שלא הבין, האש היא הניגוד של הגשם. כי הגשם מכבה את האש וכולי... ומאחר שהדתיים החליטו להתפלל לאלוהים לגשם, ואלוהים נמאס לו מהחטאים שלהם, לכן הוא החליט לומר להם, לא רק שלא תקבלו גשם, אלא תקבלו את ההפך של הגשם, שזו האש.

כי הגשם מכבה את האש. ולא רק שאין גשם... אלא בגלל התפילות לגשם, הגיעה גם האש... והכל דווקא בחנוכה, שבו היהודים הדתיים, פגעו וכיבו את האש של היוונים. והם מדליקים את אש החנוכה שלהם... וכנקמה מאלוהים, הוא מעניש וכולי...

לכל מי ששאל, השריפה שמשתוללת, היא עונש מאלוהים על חג החנוכה.

מידה כנגד מידה. המשוגעים מדליקים נרות חנוכה לזכר הניצחון של הדת על השכל והאמת, ולכן אלוהים מעניש גם את המתייונים הצדיקים, בגלל החטאים של הדתיים שממשיכים לחגוג את ניצחון החושך של הדת על האור של היוונים...