הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, כיצד ניתן לראות את האלוהים, כיצד להגיע לאמת הפנימית

וזה נושא שדנו בו הרבה פעמים, אבל הפעם אני רוצה לתת עצה מאד פרקטית ותכליתית, ולראות את אלוהים זה להרגיש טוב בשלמות שאין שלמות אחריה.

והעצה היעוצה למי שרוצה לראות את אלוהים זה להיות תכליתי, להיות ממוקד בנקודה הפנימית של הרצונות שלו הפעולות ביום יום.

ומי שיעשה את זה יראה את אלוהים.

ואני אסביר למה, אלוהים הוא הרצון הראשון של האדם האחדות היא נמצאת לפני הרצון של האדם, וכאשר האדם מתמקד ברצן הראשון שלו, הוא יגיע לרצון הראשון.

ואדם עושה במשך היום פעולות פרקטיות, שפועלים מתוך הרגל, האנשים לא שואלים למה הם עושים את מה שהם עושים.

והם לא שואלים, רגע, מה מניע אותי, למה אני עושה מה שאני עושה.

והרבה פעמים אנשים ממוקדים במה שהם לא רוצים שיקרה, ואז הם מרחיקים את עצמם מהתכלית.

והתכלית הסופית שיהיה מה שאתה רוצה, א למה אתה מתמקד במה שאתה לא רוצה.

ואנשים רבים כועסים בעבודה, והפעולה לעבוד מונעת מלהרגיש טוב, שיהיה כסף, לקנות דברים, אז למה הכעס.

וברגע שהאדם שקרן ואומר שהוא רוצה כסף, רוצה שהילדים / האישה יהיו בריאים, זה שקר

כי האמת שהוא חווה שהוא רוצה להרגיש טוב, שיבדוק את האמת, ועל האדם לשאול את עצמו מה האמת, מה מניע אותי, גם אם תחשב אגואיסט, תהיה אמיתי ותעשה את מה שאתה רוצה לעשות, תפסיק לשקר את הרצון הפנימי שלך.

ועל ידי שהאדם יפעל לפי מה שמניע אותו באמת, הוא יגיע לרצון הרצון שזה אלוהים

ישנה חוויה מהפרספקטיבה של לפני הרצון.

והשאלה מי ברא את אלוהים, קשה להכיל את זה, איך הוא יכול להכיל את התשובה.

והעניין שכל תהליך של סיבה ותוצאה שקוראת בחיים, היא מגבילה לשאלה, מי זה אלוהים?

מי ברא אותו?

וככל שאדם יחקור ויתבונן למה הוא רוצה את הדבר הזה, מה הסיבה שהוא פועל כך ולא אחרת, ועל כל דבר יבדוק למה הוא מרגיש כך ולא אחרת, ככל שינבור יקבל שכל יותר גדול ויגלה מי ברא את אלוהים, ויבין מה הסיבה הראשונה ומה הסיבה לסיבה הראשונה, ומי שלא מבין למה הוא בעצמו פועל כפי שהוא פועל, איך יבין את הסיבה ללפני אלוהים?

מי שרוצה לחוות את המציאות כמקום שאין הבדל בין טוב ורע, שאדם ממוקד

ומגיע למקום הפנימי ביותר, ולכך צריך להיות תכליתי, ואז חווים את אלוהים.

ושיהיה לכולם יום ממוקד בתכלית...