אלוהים + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה?
הפעם אני רוצה לדבר על הבחירה החופשית של אלוהים. כולם מדברים הרבה על, יש בחירה חופשית, אין בחירה חופשית?
על מה יש בחירה חופשית? על מה אין בחירה חופשית? השאלה הנשאלת היא, האם במציאות שלנו יש בכלל בחירה חופשית אמיתית? וכאשר אדם מתלבט האם יש או אין לו בחירה חופשית, זה בעצם אחרי שהוא מניח שיש דבר כזה בחירה חופשית, ושלאלוהים לצורך העניין יש בחירה חופשית, ואז אדם שואל, האם לי כאדם, יש בחירה חופשית? האם אלוהים נתן לי בחירה חופשית, כן או לא? ואדם שיש לו קצת שכל בקודקודו, אז עד שהוא חוקר כבר אם יש לו בחירה חופשית, מי שיש לו מעט שכל בקודקודו, שישאל האם בכלל יש דבר כזה בחירה חופשית?
מי שיתבונן מנקודת מבט אמיתית, יראה שאין בעולם שלנו, בשום מקום, שום בחירה חופשית, בשום מקום, אף פעם, כולל לאלוהים עצמו, ואלוהים זה לא מישהו, ברגע שאנו עושים האנשה לכח שמניע את העולם, אנו קוראים לו אלוהים.
ונסביר למה אין בחירה חופשית, וברור שאם לאלוהים אין בחירה חופשית, ממילא גם לאדם אין בחירה חופשית.
העניין הוא די פשוט, מהי בעצם בחירה חופשית, היא הגדרה, זה אומר שלאדם יש רצון, יש לו כמה התלבטויות, והוא בוחר לעשות כך או אחרת. זאת אומרת שהאדם מתלבט ובוחר מה לעשות
וזה הרי ברור לגמרי שלאדם אין בחירה חופשית, ולמה אין לו בחירה חופשית? כי הוא לא בוחר את הרצון של עצמו, בסופו של דבר כשי שהוא יעשה משהו, הוא צריך לרצות אותו. ומה גורם לאדם לרצות את הדבר הזה ולא דבר אחר? רצון פנימי יותר! אבל מה יוצר את הרצון הפנימי יותר? רצון פנימי עוד יותר! אבל מי בוחר את הרצון הראשון? האדם לא בוחר את הרצון הראשון שלו, זה ברור לגמרי, שכל אחד יסתכל בתוכו ויראה אם הוא בוחר את הרצון שלו.
ולגבי אלוהים, האם אלוהים באמת בוחר לעשות את מה שהוא עושה? מפרספקטיבה מסוימת, לאלוהים אין בחירה חופשית ולו רק משום שהוא לא עושה שום דבר אף פעם כי אין אצלו זמן ומקום.
כי כשהכל אחד, מה שייך בכלל בחירה?
בפרספקטיבה האמיתית, אין בכלל אלוהים ועולם, אלוהים לא ברא את העולם, העולם לא קיים, או שאלוהים לא קיים, בכל מקרה אין שניים, רק אחד.
או שאלוהים לא ברא את העולם, ויש רק אלוהים, או שאין אלוהים ויש רק עולם.
בכל מקרה, יש רק ישות אחת.
אבך אנחנו כרגע נדבר מהפרספקטיבה שבה אלוהים כן ברא את העולם, נניח לצורך העניין שאלוהים כן ברא את העולם, ויש אלוהים ועולם, ונשאל שאלה: האם אלוהים בחר לברא את העולם?
לכאורה כן, ברור, הרי הוא בחר לברא אותו והיה יכול לא לברא אותו. ומה שאמרתי עכשיו כמו שרבנים אומרים, כמובן שלא שמים לב לכשל במשפט: זה שהוא יכל לברא אותו או לא לברא אותו, זה לא אומר שהוא בחר לברא אותו! אני עכשיו יכול להשאיר את היד במקום ויכול להזיז אותה, אבל זה לא אומר שאני בחרתי לעשות את זה. ויכול להיות שאלוהים הוכרח לברא אותו.
זה כמו שאומרים שאלוהים אינסופי ועם יכולת בלתי מוגבלת.
אולי הוא מוגבל לעשות רק את מה שהוא עושה? אולי?!!
בכל מקרה הנושא פשוט., נניח שיש מישהו שברא את העולם, אז הוא לא אלוהים האמיתי כי יש אלוהים ועולם, ואז יש מישהו לפניו.
ונניח שרצה לברא את העולם וברא אותו, צריך לזכור שבריאת העולם האמיתית לא התרחשה ברגע יצירת היש, ברגע יצירת העולם שלנו. אלא ברגע בריאתו של הרצון של הבורא! ברגע שהבורא רצה משהו, זה עצמו בריאת העולם, ז"א גם אם הבורא היה רוצה לא לברא את העולם, זה היה כבר כמו בריאת העולם, עצם הרצון זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה.
זה כבר נקרא צמצום, כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים הבורא רצה או חשב, או אומרים משהו על הבורא, בעצם זה הפחתנו אותו ממה שאומרים עליו וזו כבר בריאה.
השאלה האמיתית שנשאלת האם הבורא בחר את הבריאה הראשונה, העולם הראשון. הבריאה הראשונה, זה הרצון שלו, העולם הראשון, זו הבחירה של הבורא, העולם הראשון זה מידת הטוב, או מידת הרע של הבורא, זו היכולת של הבורא להשתנות, והשאלה האם הוא ברא את הרצון של עצמו מתוך בחירה או מתוך בחירה? ושתי התשובות נכונות, כי לא היתה לו עוד בחירה, הוא לא בחר לברא את הרצון והבחירה של עצמו, לכן הרצון נברא מעצמו, לכן כל התהליך הוא לא הרצון של הבורא, לכן כל מה שאחרי זה היא לא הבחירה של הבורא! כי הוא לא יכול לברא את הרצון של עצמו, ולכן איך שלא נסובב את זה, אם קיים עולם, אז לא הבורא בחר אותו, הוא נוצר מעצמו, ולמה מעצמו? כי הרצון נוצר מעצמו! עוד לא היו שניים, אז איך נוצרה הנפרדות הראשונה, הבורא לא צמצם את עצמו, מישהו צמצם את הבורא ונתן לו אפשרות לצמצם את עצמו! מי צמצם? הוא עצמו צמצם את עצמו, זה לא מסתדר, כי אח"כ נשאל מי ברא את הרצון של זה שרצה לצמצם אותו?
כל התהליכים בעצם מתחילים בהעדר בחירה, כי עדיין אין רצון, והרצון הראשון לא יכול להיווצר מרצון קודם, ואם הרצון של לברא את העולם נוצר מעצמו, אז מה שייך להגיד שהבורא בחר לברא את העולם אם הבורא בכלל לא רצה לברא את העולם.
כיוצא בזה בבני אדם, אף אחד לא מתווכח עם זה שיש לבני האדם תחושה שהם בוחרים!
השאלה היא האם באמת אתה בוחר? כי אפילו אלוהים אין לו בחירה לרצון של עצמו, אז אם הוא לא בוחר, איך אתה בוחר את הרצון של עצמך?
הרי הרצון נבחר מעצמו, אז מה שייך להגיד שאתה בחרת אותו?
ועכשיו, בחירה חופשית כפשוטו, אין דבר כזה בכלל. משהו חייב להכניס לך את הרצון.
מסקנה שאין בעולם לאף אחד, גם לאלוהים אין בחירה חופשית כלל וכלל, גם אלוהים לא בחר לבחור או לרצות, כי הוא לא רצה.
מאחדות מוחלטת, לנפרדות.
ויש לזכור שהנפרדות הראשונה היא לא יצירת העולם, אלא יצירת הרצון.
עכשיו נסביר למה כן יש לו בחירה חופשית אפילו יותר גדולה, למרות שאנו אומרים שאין לו בחירה חופשית ושהרצון שלו נוצר מעצמו, מעצמו תרתי משמע, גם מהעצמיות שלו וגם ללא רצון שלו, מעצמו אומר גם בלי שהוא ירצה, וגם הכוונה מהמהות שלו, ויש פה שאלה, מצד אחד הבורא לא רצה לברא את הרצון שלו, ומצד שני, איך נוצר הרצון שלו? מעצמו, כן, אבל רק הוא היה!
מצד אחד מוכרח לאמר שהוא זה שיצר את הרצון של עצמו, מצד שני מה נגיד? לא, הוא לא יצר את הרצון של עצמו, הרצון הראשון של אלוהים, נוצר מכלום!
בסדר, זה אלוהים!
הדבר היחיד שהיה קיים לפני שאלוהים רצה לברא את העולם, הדבר היחיד לפני כן, זה רק אלוהים! ז"א שאם יש רצון לאלוהים, הוא היה חייב להיווצר מאלוהים עצמו!
הרעיון הוא, שהבחירה החופשית של אלוהים היא אחת, היא באה לידי ביטוי בכך, שרצונו והמציאות הם אחד!
כאשר הוא רוצה את מה שקורה, ומה שקורה זה מה שהוא רוצה, זה נקרא בחירה!
זה לא מצב של התלבטות שאתה בוחר את הרצון שלך, אף אחד לא בוחר את הרצון של עצמו, כי גם אלוהים לא בחר את הרצון של עצמו, כי עוד לא היה לו רצון.
בחירה חופשית אמיתית שאליה יכול כל אדם להגיע, על ידי הבנת הדברים האלו כמובן, בחירה חופשית אמיתית מהותו, שהאדם רוצה תמיד את המציאות, שיש השתקפות מוחלטת, כאשר הרצון של האדם הוא שקוף, כאשר אין הבדל בין הרצון של האדם למציאות, בדיוק כשם שאין הבדל בין הרצון של הבורא לבין המציאות, אז זה נקרא בחירה חופשית אמיתית.
להגיד שאלוהים בוחר בחר את מעשיו, פירושו שהוא מהווה אותם, אבל הוא לא באמת בוחר אותם!!
צריך לזכור שגם כאשר אלוהים רוצה את מה שהוא עושה, אף על פי כן הוא לא רוצה את הרצון שלו לעשות מה שהוא עושה, זה נכון שמה שקורה זה ביטוי של הרצון שלו, אבל הביטוי שלו זה לא הרצון שלו, כי עדיין אין לו רצון, ומי שיתעמק בדברים האלו הוא יבין את המציאות ואז יחווה את הדברים האלו בשורשם!!
הפעם אני רוצה לדבר על הבחירה החופשית של אלוהים. כולם מדברים הרבה על, יש בחירה חופשית, אין בחירה חופשית?
על מה יש בחירה חופשית? על מה אין בחירה חופשית? השאלה הנשאלת היא, האם במציאות שלנו יש בכלל בחירה חופשית אמיתית? וכאשר אדם מתלבט האם יש או אין לו בחירה חופשית, זה בעצם אחרי שהוא מניח שיש דבר כזה בחירה חופשית, ושלאלוהים לצורך העניין יש בחירה חופשית, ואז אדם שואל, האם לי כאדם, יש בחירה חופשית? האם אלוהים נתן לי בחירה חופשית, כן או לא? ואדם שיש לו קצת שכל בקודקודו, אז עד שהוא חוקר כבר אם יש לו בחירה חופשית, מי שיש לו מעט שכל בקודקודו, שישאל האם בכלל יש דבר כזה בחירה חופשית?
מי שיתבונן מנקודת מבט אמיתית, יראה שאין בעולם שלנו, בשום מקום, שום בחירה חופשית, בשום מקום, אף פעם, כולל לאלוהים עצמו, ואלוהים זה לא מישהו, ברגע שאנו עושים האנשה לכח שמניע את העולם, אנו קוראים לו אלוהים.
ונסביר למה אין בחירה חופשית, וברור שאם לאלוהים אין בחירה חופשית, ממילא גם לאדם אין בחירה חופשית.
העניין הוא די פשוט, מהי בעצם בחירה חופשית, היא הגדרה, זה אומר שלאדם יש רצון, יש לו כמה התלבטויות, והוא בוחר לעשות כך או אחרת. זאת אומרת שהאדם מתלבט ובוחר מה לעשות
וזה הרי ברור לגמרי שלאדם אין בחירה חופשית, ולמה אין לו בחירה חופשית? כי הוא לא בוחר את הרצון של עצמו, בסופו של דבר כשי שהוא יעשה משהו, הוא צריך לרצות אותו. ומה גורם לאדם לרצות את הדבר הזה ולא דבר אחר? רצון פנימי יותר! אבל מה יוצר את הרצון הפנימי יותר? רצון פנימי עוד יותר! אבל מי בוחר את הרצון הראשון? האדם לא בוחר את הרצון הראשון שלו, זה ברור לגמרי, שכל אחד יסתכל בתוכו ויראה אם הוא בוחר את הרצון שלו.
ולגבי אלוהים, האם אלוהים באמת בוחר לעשות את מה שהוא עושה? מפרספקטיבה מסוימת, לאלוהים אין בחירה חופשית ולו רק משום שהוא לא עושה שום דבר אף פעם כי אין אצלו זמן ומקום.
כי כשהכל אחד, מה שייך בכלל בחירה?
בפרספקטיבה האמיתית, אין בכלל אלוהים ועולם, אלוהים לא ברא את העולם, העולם לא קיים, או שאלוהים לא קיים, בכל מקרה אין שניים, רק אחד.
או שאלוהים לא ברא את העולם, ויש רק אלוהים, או שאין אלוהים ויש רק עולם.
בכל מקרה, יש רק ישות אחת.
אבך אנחנו כרגע נדבר מהפרספקטיבה שבה אלוהים כן ברא את העולם, נניח לצורך העניין שאלוהים כן ברא את העולם, ויש אלוהים ועולם, ונשאל שאלה: האם אלוהים בחר לברא את העולם?
לכאורה כן, ברור, הרי הוא בחר לברא אותו והיה יכול לא לברא אותו. ומה שאמרתי עכשיו כמו שרבנים אומרים, כמובן שלא שמים לב לכשל במשפט: זה שהוא יכל לברא אותו או לא לברא אותו, זה לא אומר שהוא בחר לברא אותו! אני עכשיו יכול להשאיר את היד במקום ויכול להזיז אותה, אבל זה לא אומר שאני בחרתי לעשות את זה. ויכול להיות שאלוהים הוכרח לברא אותו.
זה כמו שאומרים שאלוהים אינסופי ועם יכולת בלתי מוגבלת.
אולי הוא מוגבל לעשות רק את מה שהוא עושה? אולי?!!
בכל מקרה הנושא פשוט., נניח שיש מישהו שברא את העולם, אז הוא לא אלוהים האמיתי כי יש אלוהים ועולם, ואז יש מישהו לפניו.
ונניח שרצה לברא את העולם וברא אותו, צריך לזכור שבריאת העולם האמיתית לא התרחשה ברגע יצירת היש, ברגע יצירת העולם שלנו. אלא ברגע בריאתו של הרצון של הבורא! ברגע שהבורא רצה משהו, זה עצמו בריאת העולם, ז"א גם אם הבורא היה רוצה לא לברא את העולם, זה היה כבר כמו בריאת העולם, עצם הרצון זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה.
זה כבר נקרא צמצום, כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים הבורא רצה או חשב, או אומרים משהו על הבורא, בעצם זה הפחתנו אותו ממה שאומרים עליו וזו כבר בריאה.
השאלה האמיתית שנשאלת האם הבורא בחר את הבריאה הראשונה, העולם הראשון. הבריאה הראשונה, זה הרצון שלו, העולם הראשון, זו הבחירה של הבורא, העולם הראשון זה מידת הטוב, או מידת הרע של הבורא, זו היכולת של הבורא להשתנות, והשאלה האם הוא ברא את הרצון של עצמו מתוך בחירה או מתוך בחירה? ושתי התשובות נכונות, כי לא היתה לו עוד בחירה, הוא לא בחר לברא את הרצון והבחירה של עצמו, לכן הרצון נברא מעצמו, לכן כל התהליך הוא לא הרצון של הבורא, לכן כל מה שאחרי זה היא לא הבחירה של הבורא! כי הוא לא יכול לברא את הרצון של עצמו, ולכן איך שלא נסובב את זה, אם קיים עולם, אז לא הבורא בחר אותו, הוא נוצר מעצמו, ולמה מעצמו? כי הרצון נוצר מעצמו! עוד לא היו שניים,...
050-3331-331