... לפניו. ונניח שרצה לברא את העולם וברא אותו, צריך לזכור שבריאת העולם האמיתית לא התרחשה ברגע יצירת היש, ברגע יצירת העולם שלנו. אלא ברגע בריאתו של הרצון של
הבורא! ברגע
שהבורא רצה משהו, זה עצמו בריאת העולם, ז"א גם אם
הבורא היה רוצה לא לברא את העולם, זה היה כבר כמו בריאת העולם, עצם הרצון זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום, כי בשורש הראשון, אין הבדל בין
הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים
הבורא רצה או חשב, או אומרים משהו על
הבורא, בעצם זה הפחתנו אותו ממה שאומרים עליו וזו כבר בריאה. השאלה האמיתית שנשאלת האם
הבורא בחר את הבריאה הראשונה, העולם הראשון. הבריאה הראשונה, זה הרצון שלו, העולם הראשון, זו הבחירה של
הבורא, העולם הראשון זה מידת הטוב, או מידת הרע של
הבורא, זו היכולת של
הבורא להשתנות, והשאלה האם הוא ברא את הרצון של עצמו מתוך בחירה או מתוך בחירה? ושתי התשובות נכונות, כי לא היתה לו עוד בחירה, הוא לא בחר לברא את הרצון והבחירה של עצמו, לכן הרצון נברא מעצמו, לכן כל התהליך הוא לא הרצון של
הבורא, לכן כל מה שאחרי זה היא לא הבחירה של
הבורא! כי הוא לא יכול לברא את הרצון של עצמו, ולכן איך שלא נסובב את זה, אם קיים עולם, אז לא
הבורא בחר אותו, הוא נוצר מעצמו, ולמה מעצמו? כי הרצון נוצר מעצמו! עוד לא היו שניים, אז איך נוצרה הנפרדות הראשונה,
הבורא לא צמצם את עצמו, מישהו צמצם את
הבורא ונתן לו אפשרות לצמצם את עצמו! מי צמצם? הוא עצמו צמצם את עצמו, זה לא מסתדר, כי אח"כ נשאל מי ברא את הרצון של זה שרצה לצמצם אותו? כל התהליכים בעצם מתחילים בהעדר בחירה, כי עדיין אין רצון, והרצון הראשון לא יכול להיווצר מרצון קודם, ואם הרצון של לברא את העולם נוצר מעצמו, אז מה שייך להגיד
שהבורא בחר לברא את העולם אם
הבורא בכלל לא רצה לברא את העולם. כיוצא בזה בבני אדם, אף אחד לא מתווכח עם זה שיש לבני האדם תחושה שהם בוחרים! השאלה היא האם באמת אתה בוחר? כי אפילו ... ושהרצון שלו נוצר מעצמו, מעצמו תרתי משמע, גם מהעצמיות שלו וגם ללא רצון שלו, מעצמו אומר גם בלי שהוא ירצה, וגם הכוונה מהמהות שלו, ויש פה שאלה, מצד אחד
הבורא לא רצה לברא את הרצון שלו, ומצד שני, איך נוצר הרצון שלו? מעצמו, כן, אבל רק הוא היה! מצד אחד מוכרח לאמר שהוא זה שיצר את הרצון של עצמו, מצד שני ... שהאדם רוצה תמיד את המציאות, שיש השתקפות מוחלטת, כאשר הרצון של האדם הוא שקוף, כאשר אין הבדל בין הרצון של האדם למציאות, בדיוק כשם שאין הבדל בין הרצון של
הבורא לבין המציאות, אז זה נקרא בחירה חופשית אמיתית. להגיד שאלוהים בוחר בחר את מעשיו, פירושו שהוא מהווה אותם, אבל הוא לא באמת בוחר אותם!! צריך לזכור ... לפניו. ונניח שרצה לברא את העולם וברא אותו, צריך לזכור שבריאת העולם האמיתית לא התרחשה ברגע יצירת היש, ברגע יצירת העולם שלנו. אלא ברגע בריאתו של הרצון של
הבורא! ברגע
שהבורא רצה משהו, זה עצמו בריאת העולם, ז"א גם אם
הבורא היה רוצה לא לברא את העולם, זה היה כבר כמו בריאת העולם, עצם הרצון זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום, כי בשורש הראשון, אין הבדל בין
הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים
הבורא רצה או חשב, או אומרים משהו על
הבורא, בעצם זה הפחתנו אותו ממה שאומרים עליו וזו כבר בריאה. השאלה האמיתית שנשאלת האם
הבורא בחר את הבריאה הראשונה, העולם הראשון. הבריאה הראשונה, זה הרצון שלו, העולם הראשון, זו הבחירה של
הבורא, העולם הראשון זה מידת הטוב, או מידת הרע של
הבורא, זו היכולת של
הבורא להשתנות, והשאלה האם הוא ברא את הרצון של עצמו מתוך בחירה או מתוך בחירה? ושתי התשובות נכונות, כי לא היתה לו עוד בחירה, הוא לא בחר לברא את הרצון והבחירה של עצמו, לכן הרצון נברא מעצמו, לכן כל התהליך הוא לא הרצון של
הבורא, לכן כל מה שאחרי זה היא לא הבחירה של ה